גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברית הענקים המתגבשת בענף הרכב העולמי - והקשר הישראלי

החברות בענף מתקדמות בצעדים גדולים לעבר השקת כלי רכב אוטונומיים מלאים ב-2021 ■ איך זה קשור לקבוצת כלמוביל וליבוא של יונדאי איוניק החשמלית לישראל?

יונדאי איוניק. צילום: רויטרס
יונדאי איוניק. צילום: רויטרס

דמיינו לעצמכם שאתם נדרשים להרכיב תמונת פאזל ענקית, המורכבת מעשרות אלפים של חלקים זעירים. החלקים הללו פזורים בכל רחבי העולם, עולים מאות מיליוני דולרים וכמה מהם אפילו עוד לא הומצאו או שהם בתהליך פיתוח וניסוי חשאי. המשימה הזאת צריכה להתבצע לפני המתחרים ובלוח זמנים מוגבל, שהציבו בפניכם בעלי המניות. אם לא די בכך, מדי פעם עובר הרגולטור בסביבה ו"מנער" את השולחן שעליו התחלתם להרכיב את התמונה.

בקווים כלליים, זו המשימה שניצבת בימים אלה בפני הקברניטים של יצרני הרכב, המנסים להביא לייצור סדרתי כלי רכב אוטונומיים בדרגה 5, כלומר כלי רכב שיכולים לנהוג באופן עצמאי על כבישים ציבוריים ללא כל התערבות של נהג אנושי. הזירה הזאת משתנה כל העת, בסיוע מיליארדי דולרים שזורמים מתעשיית הרכב וממשקיעי הון סיכון להוטים, כך שאפילו שרטוט של תמונת מצב מדויקת בנקודת הזמן הנוכחית וחיזוי של העתיד הקרוב יכול להיות אתגר. אבל כיוון שמספר לא מבוטל מהחלקים הללו נמצא בישראל, ננסה לתרום את חלקנו הצנוע לשרטוט התמונה הרחבה, בסיוע כמה מקורות עדכניים.

הדד-ליין של הרכב האוטונומי

בעולם יש היום קונצנזוס על כך שמעבר לייצור המוני של רכב אוטונומי בדרגה 5 הוא משימה גדולה ומורכבת מדי לחברה יחידה. לפיכך נוצרות "בריתות" גלובליות בין יצרני רכב וחברות מתחום הטכנולוגיה. אחת הבריתות הללו, שכבר הספיקה להרכיב חלק לא מבוטל מחלקי הפאזל, היא הברית בין אינטל, מובילאיי וב.מ.וו.

אבל אפילו ברית הענקים הזאת צריכה לצרף לשורותיה יצרני רכב ושותפים נוספים שייקחו חלק בניסויים וישתפו ביניהם את הטכנולוגיה, במטרה לעמוד בתאריך היעד: 2021. הצצה נדירה לנעשה מאחורי הקלעים של ה"ברית" סיפק לאחרונה קלאוס פרוליך, חבר מועצת המנהלים של ב.מ.וו והאחראי על המחקר והפיתוח.

"המהירות היא קריטית", צוטט פרוליך. "אם היינו ניגשים לתהליך בשיטת 'צעד אחרי צעד', המעבר בין רכב אוטונומי בדרגה 3 (אוטונומיה מוגבלת, שמציעים הרבה דגמי רכב חדישים) לבין אוטונומיה מלאה בדרגה 5 היה אורך 20 שנה". כעת, עם המעבר לדור חדש של "מחשבי על" ממוזערים לרכב, התהליך אמור להתבצע במהירות, אם כי פרוליך מודה שגם הוא ידרוש מאינטל פיתוח של שני דורות צ'יפים.

"גיבשנו את ההגדרות הטכניות של המערכת כאשר צירפנו יחדיו את היכולת של מובילאיי, אינטל וב.מ.וו. זה לקח 9 חודשים", אמר באותו ראיון, "אבל כעת, כאשר המערכת יציבה, אנחנו מחפשים עוד שותפים". נזכיר שלברית המשולשת כבר יש שלושה שותפים-תומכים בין "ספקי העל" של תעשיית הרכב ולאחרונה היא סגרה עוד פינה עם ההצטרפות של קבוצת פיאט-קרייזלר, שכבר מריצה כיום בארה"ב צי ניסוי של כלי רכב אוטונומיים בשיתוף עם WAYMO של גוגל.

החיפוש אחרי יצרני רכב נוספים ליצירת "רשת גלובלית" של שותפים נמשך. לדברי פרוליך, מערכת היחסים הדינמית של יצרני הרכב האוטונומי עם הרגולטורים בעולם תימשך על פני 20 השנים הקרובות ותתפתח לפי התקדמות הטכנולוגיה. אבל בסופו של דבר כל תעשיית הרכב תצטרך להשתמש באותן טכנולוגיות, כך שאין טעם ליצור בידול.

עוד מוטיבציה של היצרנים להצטרפות ל"רשת" היא היקף ההשקעות הנדרש. ב.מ.וו ושותפיה כבר הקציבו לפרויקט מיליארדי דולרים ובמרכז הפיתוח של ב.מ.וו בלבד עובדים כיום קרוב ל-2,000 מהנדסים במטרה לייצר "קיט", שיאפשר לכלי רכב לדלג מאוטונומיה בדרגה 3 לדרגה 5. "לא כל היצרנים יכולים להרשות לעצמם סכומים כאלה או שיש להם המומחיות הנדרשת לכך. לפיכך, יצרני הרכב יצטרכו להיכנס לשיתופי פעולה בשלב כזה או אחר", אומר פרוליך.

הדד-ליין שמציבה ב.מ.וו להצטרפות של יצרני רכב נוספים לתהליך הפיתוח הטכנולוגי של אינטל-מובילאיי וב.מ.וו הוא די מפתיע: עד סוף השנה הנוכחית. הקבוצה כבר נמצאת בתהליך מואץ של פרישת ציי רכבי ניסוי ברחבי העולם, ולדבריו "כל מי שיבוא להקיש על דלתנו ב-2018 יוכל להשתמש במערכת האוטונומית המוכנה, אבל רק בתור שותף תעשייתי".

מי יהיה השותף הבא

ב.מ.וו כמובן אינה מספקת מידע או רמזים לגבי זהותם של יצרנים הרכב הגלובליים הנוספים, שאמורים להצטרך לברית הקיימת עד סוף השנה, ומסיבות טובות. מעבר לחשאיות הכבדה, שמקובלת במהלכים עסקיים ברמות הללו, מדובר בשוק סופר-תחרותי והאופוזיציה, בראשות NVIDIA, נלחמת גם היא על כל שותף אסטרטגי פוטנציאלי בתעשיית הרכב. יתר על כן, הצטרפות של שותף גדול לברית היא מהלך שיעורר זעזועים בתעשיית הרכב ועשוי להביא בעקבותיו שותפים נוספים, כך שההימור גדול.

ייתכן שדווקא מנקודת המבט המקומית הצרה של ישראל נוכל להוסיף כמה רמזים לפתרון התעלומה. כזכור, באוגוסט השנה הודיעו מובילאיי ואינטל על הקמת צי ניסוי של מכוניות אוטונומיות, שינועו בין השאר בארה"ב ובישראל. החברות לא סיפקו שום מידע על זהות המכוניות, שישמשו את הצי האוטונומי לניסויים בישראל וכל ניסיונות הגישוש שלנו בנושא נתקלו בקיר.

אבל פרט המידע הזה אינו טריוויאלי: אי-אפשר לבחור "סתם" דגם ניסוי באופן אקראי ולהלביש עליו את המערכות האוטונומיות שאתה מפתח. נדרש לכך שיתוף פעולה טכני ואסטרטגי עמוק מצד יצרן הרכב, כלומר, היצרן של אותו כלי רכב הוא שותף לברית. יתר על כן, כדי לאפשר הטמעה אוטונומית מלאה ברכב כלשהו, רכב הניסוי צריך להיות חשמלי או לכל הפחות היברידי-נטען (פלאג-אין), מה שמצמצם את השותפים הפוטנציאליים.

אז הנה ההימור שלנו למצטרפת הבאה: קבוצת יונדאי מוטורס. הרמזים כבר נמצאים בשטח. בתחילת הקיץ ביקר כאן, בחשאי, יו"ר יונדאי מוטורס, צ'ונג מונג-קו, ובמוקד הביקור עמדה מובילאיי. לאחרונה דיווחה העיתונות הקוריאנית גם על ביקור גומלין בסיאול של פרופ' אמנון שעשוע, מי שמוביל כיום את הצד של אינטל-מובילאיי בברית "הרכב האוטונומי", שבמסגרתו נפגש עם צמרת יונדאי מוטורס.יונדאי גם הודיעה החודש, בוועידת תחליפי הנפט, שבכוונתה להקים בישראל מרכז מחקר ופיתוח. הוסיפו לכך שורה של השקעות אסטרטגיות בחברות "אוטו-טק" של גורמי מפתח מעולם העסקים והטכנולוגיה הקוריאני (ענקית האינטרנט NAVER, סמסונג אלקטרוניקה ועוד), וקיבלתם, לכל הפחות, רקע מעניין מאוד.

החשמלית של כלמוביל בתמונה?

עוד רמז חשוב קיבלנו השבוע, ברמת המיקרו, במסיבת עיתונאים של חברת כלמוביל. החברה בישרה על כוונתה לייבא ולשווק בישראל בחודשים הקרובים את הגרסה החשמלית של יונדאי, איוניק - אותה מכונית שמהווה בסיס לרכבי הניסוי האוטונומיים העצמאיים של יונדאי בקוריאה.

זה, כשלעצמו, מהלך מעניין, שרב בו הנסתר על הגלוי. כלמוביל היא יצרנית מכירות מנוסה מאוד ומבוססת על רווחיות, שלא משתעשעת ב"ניסויי יבוא". בחברה יודעים היטב שבישראל הרכב החשמלי הוא נישה זעירה של עשרות בודדות של כלים בשנה, עם חסמים טכנולוגיים גדולים וסיכונים עסקיים לא מעטים. את הצורך של ציי הרכב בישראל ברכב תדמיתי-סביבתי עם הטבת מיסוי כבר ממלאת היטב הגרסה ההיברדית ה"רגילה" של איוניק, שהיא כיום המשפחתית הנמכרת בישראל, ופער המיסוי בינה לבין החשמלית, שהיא מכונית יקרה יותר באופן משמעותי, אינו גדול מספיק כדי להצדיק הרפתקאות כאלה. אבל שילוב איוניק חשמלית בצי הניסוי האוטונומי של אינטל-מובילאיי בישראל, כחלק מברית גלובלית, זה כבר סיפור אחר.

נמהר לסייג: כל האמור לעיל הוא רק ספקולציה מושכלת על בסיס רמזים. כאמור, כל הצדדים ממלאים פיהם מים, וליונדאי מוטורס יש אינטרסים גלובליים משלה ואולי אפילו מוטיבציה לפיתוח עצמאי של טכנולוגיה אוטונומית. יתר על כן, היא גם מחוזרת כיום במרץ על ידי NVIDIA, שרוצה לצרף אותה כשותפה לפלטפורמת מחשב העל האוטומוטיבי שפיתחה. מצד שני, אינטל-מובילאיי וב.מ.וו גם מחזרות ומחוזרות על ידי יצרני רכב אחרים בעולם, כך שהכול עוד עלול להשתנות.

אבל אם האיוניק החשמלית של יונדאי תככב בצי הניסוי האוטונומי של אינטל-מובילאיי בישראל, מדובר בצעד "משנה חוקי משחק", הן מבחינת החשיפה הגלובלית של המותג בישראל והן מבחינת מערכת היחסים העסקית-אסטרטגית של כלמוביל עם יונדאי מוטורס ועם אינטל-מובילאיי. יחסים כאלה טומנים בחובם פוטנציאל מרתק לפיתוח עסקי של הקבוצה, שירחיק הרבה מעבר לדיבידנדים (הלא מבוטלים) שגזרו קברניטיה מעסקת הרכישה של מובילאיי. כך או כך, ישראל היא חלק לא מבוטל מהתשבץ הגלובלי של הרכב האוטונומי, וזו רק ההתחלה. מחקר של קראנצ'בייס: ישראל שנייה בעולם בהשקעות הון סיכון בתחום האוטו-טק

מבט על התמונה הרחבה מגלה שישראל היא צומת דרכים גלובלית לא רק בפיתוח הרכב האוטונומי אלא גם בעולם השקעות ההון סיכון באוטו-טק. במאמר מומלץ לקריאה שפרסמה בימים האחרונים ג'ואנה גלזנר באתר ההיי-טק וההון סיכון Tech Crunch, נחשפים נתונים רוחביים מרתקים על ההשקעות בענף על ידי קראנצ'בייס, מאגר המידע מהמובילים בעולם על השקעות. "משקיעים ורוכשים שמו מיליארדים בתחום הזה בשנתיים האחרונות במרוץ להשגת יתרונות על שחקנים מקדימים", נכתב, "והם לא מפגינים כיום שום רצון ללחוץ על הבלמים, כפי שמוכיח זרם ההשקעות האחרון".

על פי נתונים מצרפיים של קראנצ'בייס, ההשקעות בחברות סטארט-אפ בתחום הוכפלו עד כה השנה בהשוואה לכל 2016, שהייתה שנת שיא. מתחילת השנה ועד נובמבר, "שפכו" המשקיעים כ-1.4 מיליארד דולר בתחום, לעומת כ-630 מיליון דולר בכל 2016. הנתונים הללו אינם כוללים רכישות ענק, דוגמת מובילאיי, ואם מוסיפים לספירה גם את עסקאות הרכישה והמיזוג מתחום האוטו-טק שבוצעו השנה, מקבלים תוספת של כ-17 מיליארד דולר בהובלת רכישת מובילאיי, שהייתה העסקה הגדולה שנעשתה עד כה בתחום הזה.

על פי נתוני קראנצ'בייס, ישראל תפסה השנה את המקום השני ה"סולידי" בהשקעות הון סיכון בתחום הרכב החכם, מיד אחרי עמק הסיליקון, עם שלושה מתוך עשרת סבבי ההשקעות הגדולים ביותר ב-2017, וכאמור ללא מובילאיי וללא חברות תחבורה שיתופיות דוגמת אובר, גט וכדומה. על פי המאמר, כמעט כל סבבי הגיוס היו "צפופים" והשתתפו בהם בממוצע שבעה משקיעים שונים.

הערכות השווי של חברות הסטארט-אפ בתחום צומחות ביחד עם היקפי הסבבים, והדבר נובע גם מה"רעב" של יצרני הרכב וספקי הרכיבים הגדולים שלהם, שמרחיבים באגרסיביות את היכולות בתחום הרכב האוטונומי ומתחרים אלה באלה. המטרה היא למנוע "תלות" בטכנולוגיה של חברת סטארט-אפ ספציפית, שבסופו של דבר תירכש על ידי המתחרים.

מומחי קראנצ'בייס מעריכים שעדיין לא הגענו למצב של רוויה בתחום חברות הרכב האוטונומי. עדיין יש שחקנים מרכזיים בתעשיית הרכב, כולל יצרני רכב, שמרגישים בנחיתות תחרותית ונחושים לסגור פערים במהירות ככל שמתקרב מועד היעד להשקת הרכב האוטונומי.

10 ההשקעות הגדולות בתחום הרכב האוטונומי ב-2017

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"הזדמנות קנייה לא נורמלית"? המומחים חלוקים מה לעשות עם תיק ההשקעות

לקראת פתיחת המסחר בת"א, המלצות מנהלי השקעות נעות בין "לא להגדיל סיכון" ו"להימנע ממכירת חיסול", לבין "חשיפה גבוהה להשקעות בשוק הישראלי" ו"צמצום של רכיבי המט"ח בתיק (השקל־דולר בדרך לקידומת 2)" ● ומה ניתן ללמוד מהתנהגות השוק במבצע "עם כלביא"

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

1,800 תביעות ויותר מאלף מפונים: הנזקים עליהם מפצה רשות המסים

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר