משה כחלון / צילום: איל יצהר
פחת מואץ, העמקת תמריצי המס של תוכנית "נטו משפחה" והעלאת סף מס ההכנסה - אלה היו ההצעות המרכזיות שעלו בפגישה של שר האוצר משה כחלון והנהלת המשרד עם ראשי פירמות רואי החשבון הגדולות ונשיאי לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס.
הצעות נוספות שעלו בפגישה היו למע"מ דיפרנציאלי, הגדלת נקודות הזיכוי ומענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) והקלות במס לעסקים קטנים. לדברי אחד המשתתפים, "ההצעות היו ברוח חברתית. נציגי המגזר העסקי באו כחלונים".
כחלון אמר בפתח הפגישה כי לפני שהוא מתחיל לתכנן את תקציב 2019, הוא החליט להתייעץ עם מי שמכיר את המשק ואת המגזר העסקי לגבי התקציב העתידי ולגבי השימוש הנכון בעודפי ההכנסות מגביית המסים. כחלון התעניין במיוחד לשמוע האם להערכתם ההכנסות החד-פעמיות ממס הדיבידנד, שצפויות להגיע השנה ל-17.5 מיליארד שקל, יפגעו בהכנסות מגביית מסים בשנים הבאות, ומה ההסתברות לעסקאות חד-פעמיות גדולות נוספות כמו עסקת מובילאיי.
שני ראשי פירמות גדולות העריכו כי שנת 2018 בענף ההיי-טק תהיה חזקה לא פחות מ-2017, גם אם לא תהיה במהלכה מגה-עסקה בסדר הגודל של מכירת מובילאיי לאינטל. בניגוד לעמדת בנק ישראל, נציגי המגזר העסקי לא דיברו על הצורך להשתמש בכסף להחזר חובות, אך ציינו כי יש להתחשב בכך שמדובר בהכנסות חד-פעמיות שלא ניתן להעבירן לשנת התקציב הבאה.
רק אחד מראשי הפירמות התייחס לנושא הורדת מס החברות ואמר כי אם רפורמת המס של טראמפ תיושם, יהיה מקום להתאים את גובה המס בישראל.
בסיכום הפגישה הוחלט על הקמת 3 צוותי עבודה משותפים לאוצר ורשות המסים ולפירמות והלשכות המקצועיות, שימליצו על סט הצעות להסרת חסמים ותיקון עיוותים במשק.
בפגישה השתתפו מצד האוצר המנכ"ל שי באב"ד, החשב הכללי רוני חזקיהו, מנהל רשות המסים משה אשר, הכלכלן הראשי יואל נוה והממונה על התקציבים שאול מרידור. את המגזר העסקי ייצגו בפגישה, מלבד ראשי חמשת פירמות רואי החשבון הגדולות - רונן בראל ויורם טיץ מ-EY, אילי פיטרמן מ-KPMG, אילן בירנפלד מדלויט, דני מרגלית מ-BDO, יוסי פילוס ודורון סדן מ-PwC ורו"ח איריס שטרק - גם נציגי לשכת עורכי הדין, עו"ד יוסי אלישע ועו"ד מאיר לינזן; נשיא לשכת רואי החשבון, יזהר קנה; ונשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי.
רו"ח ג'ק בלנגה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר ועדת המסים בלשכה, הציג לכחלון תוכנית מפורטת שהכינה לשכת רואי החשבון. בלנגה אמר כי המטרה היא לסייע לעסקים שהרווח השנתי שלהם הוא עד חצי מיליון שקל לשנה, שנטל המס הכולל שלהם מגיע כיום ל-50% (15% מע"מ, 15-16% ביטוח ו-23% מס חברות). בלנגה אמר כי ניתן להקטין את המס בצורה משמעותית באמצעות הרחבת פטורים ממע"מ, הגדלת ההכרה בפחת מואץ, מיצוע ההוצאות לבני זוג, הטבות מס לרכב לעצמאים - כך ש"יישארו עם עוד 25 אלף שקל על כל 100 אלף שקל של רווח".
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, שדיבר אחרי ראשי הפירמות, ציין כי לקוחות המשרדים הגדולים מהווים 2% מכלל העסקים בישראל, וקרא לשר האוצר לאמץ חבילת מיסוי לטובת העסקים הקטנים והבינוניים, המהווים 95% מתוך 525 אלף עסקים רשומים. לדבריו, 87% מהעסקים הפעילים הם עסקים קטנים שמחזור העסקים השנתי שלהם הוא עד מיליון וחצי שקל.
גינדי הציע לשר האוצר להנהיג חבילת צעדי מיסוי המבוססת על 3 עוגנים: הראשון - פחת מואץ לעידוד השקעות באמצעי ייצור והכרה בהוצאות טרום-עסקיות. העוגן השני בחבילה שהציע גינדי כולל שינוי מנגנון ההכרה בהפסדים שיאפשר לעסקים לקזז הפסדי עבר מחלק הרווח החייב במס (כיום הקיזוז הוא גם מחלק הרווח שמתחת לסף המס ע"ב), מתן אפשרות להעביר הפסדים בירושה, הכרה בהוצאות רכב למי שרוב עיסוקו ברכב הוא עסקי (לעומת 45% כיום), הגדלה בהכרה בתשלומי ביטוח לאומי כהוצאה לצורכי מס (מ-52% ל-64%) ועידוד עבודה מהבית על-ידי הכרה חלקית בהוצאות שכירות לצורכי מס הכנסה. העוגן השלישי הוא הרחבת זכויות סוציאליות בסיסיות לעצמאיים ובהן דמי פגיעה בעבודה, פיצוי בגין מחלה קשה, העלאת תקרת ההפקדה לפנסיה המוטבת במס והשוואתה לתקרה המותרת לשכירים.
בנוסף ביקש גינדי לקזז את התייקרות העלויות של המעסיקים בגלל הגדלת ההפרשה של המעסיקים לפנסיה ולביטוח לאומי והגדלת מספר ימי החופשה השנתיים.