דירה ריקה/ צילום: איל יצהר
על פי סקר כוח אדם משנת 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל יש כ-158 אלף דירות ריקות. כך חשפה היום מירב פסטרנק, סגנית ראש תחום סטטיסטיקה בלמ"ס במהלך דיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה. עוד הוסיפה פסטרנק כי ההגדרה בלמ"ס של דירות ריקות הן "דירות שאינן מאוכלסות באופן קבוע". עוד הוסיפה ואמרה פסטרנק בדיון כי "מרבית הדירות הריקות נמצאות בתל-אביב, חיפה וירושלים. שם יש את הריכוז הגדול ביותר".
על פי המידע שהעבירה פסטרנק לוועדה פילוח הדירות השונות אותן הלמ"ס מגדיר כלא מאוכלסות באופן קבוע כולל: כ-38% דירות ריקות ללא דייר חדש; כ-24% דירות שמתגוררים בהם רק מידי פעם; כ-10% דירות שבעליהן נפטרו או עברו למוסד; כ-9% דירות הרוסות, אטומות או נטושות; כ-8% דירות חדשות שטרם אוכלסו וכ-8% דירות בשיפוצים. נציין כי מדובר בהערכה גבוהה הרבה יותר של היקף הדירות הריקות ממה שנשמע עד כה, אולם חלק מהפרמטרים בפילוח הלמ"ס מעידים כי לא כל 158 אלף הדירות הן אכן מה שזכה לכינוי "דירות רפאים". נזכיר כי בעבר אושר צעד שתכליתו לתמרץ בעלי דירות "רפאים" למכור אותן וזאת על ידי אישור לרשויות המקומיות לגבות כפל ארנונה על דירות אלו.
במהלך הדיון שעסק בתופעה נשמעו טענות רבות בנושא ובסוף הדיון, הוועדה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ', החליטה לבקש ממבקר המדינה חוות דעת על כשלי הטיפול ב"דירות רפאים". חברי הוועדה ערכו הצבעה על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה כדי לבקש ממבקר המדינה שיעסוק בנושא.
"מדובר על מספר אדיר של דירות, שאין צורך לתכנן, לאשר ולבנות", אמרה חברת הכנסת יחימוביץ' בדיון, "שחרור הדירות האלה לשוק הדיור, ולו רק חלק מהן, עשוי לסייע באופן דרמטי לאחד האתגרים הלאומיים החשובים ביותר - מצוקת הדיור. נוכח הדברים שהתגלו היום בדיון, נראה שאין מנוס מלקבל החלטה לבקש ממשרד מבקר המדינה חוות דעת על הסוגיה הזו. יש לבדוק אילו אמצעים העמידה המדינה לרשות הרשויות השונות כדי לגבות ארנונה כפולה כפי שהממשלה עצמה החליטה, מדוע אין מאגר מידע אמין, משותף ומתכלל שיאפשר לאמוד את מספר הדירות הריקות, מדוע לא הוסרו החסמים לטובת רשויות מקומיות שמבקשות ליישם את תקנות גביית הארנונה הכפולה, ומדוע נוצר פער בין התקנת התקנות בשנים 2013-2016 לבין היום, באופן שהוריד לטמיון את המאמץ לשחרר את דירות הרפאים לשוק. מדובר על פניו בשורה של כשלים, ולא נותר לי אלא לקוות שמדובר 'רק' ברשלנות. תמוה מאוד שהסוגיה לא נבחנה יותר ביסודיות, ולכן נדרשת חוות דעת של מבקר המדינה".
פרופסור מנואל טרכטנברג, שגיבש את דו"ח טרכטנברג בשיאה של המחאה החברתית בקיץ 2011 והתייחס לתופעת הדירות הריקות והמליץ בשעתו למסות את הדירות הריקות כדי לתמרץ את בעליהן למכור או להשכיר אותן, השתתף אף הוא בדיון ואמר: "עברו 6 שנים מאז הוועדה שלי. ברור שצריך להגדיל את מאגר הדירות כדי להוריד מחירים. הערכות ב-2011 דיברו על 40 אלף דירות שזהו הרף התחתון שצריך לבנות מדי שנה כדי לעמוד בביקוש שהוא מעל 50 אלף. זאת לא תופעה שולית ואי אפשר להתעלם ממנה בגלל משבר הדיור. כשיש דירות נטושות בריכוז גדול זה משפיע על מארג חיי התושבים באותן שכונות וזאת סוגיה שדורשת התייחסות רצינית". עוד הוסיף פרופסור טרכטנברג כי "לרשות המקומית אין יותר טוב מדירת יוקרה ריקה. היא לא צריכה להשקיע בשירותים, הארנונה נכנסת לפי גודל הדירה ומבחינתי זה חמור ביותר".
חה"כ דב חנין התייחס לנושא ואמר כי צריך דו"ח מבקר המדינה בסוגיה הזאת. "התופעה הזאת של בתי מגורים לנדל"ן מאפיין את האורבניקה המודרנית בעולם כולו. יש הון גדול מאוד שמחפש היכן לשים את הכסף. הדבר גורם לתוצאות הרסניות בערים והנזקים רק הולכים ומתרחבים. אני תומך בכלי של הכפלת ארנונה אבל הוא לא כלי מספיק חזק".
חה"כ תמר זנדברג אמרה בדיון כי "האתגר הראשון במעלה שלנו זה להשמיש את הדירות הללו אבל צריך לדעת על כמה דירות מדובר". במקביל, חה"כ סתיו שפיר הוסיפה: "צריך לגבות יותר מס ולצבוע אותו כך שיוקצה לדיור ציבורי. במצב של מצוקת דיור כל כך קשה צריך לסייע לישראלים".
מחסור בנתונים אודות היקף הדירות הריקות
בעוד בלמ"ס מדברים על היקף אדיר של דירות שאינן מאוכלסות באופן קבוע, גורמים אחרים שהופיעו בפני הוועדה דיברו על היקפים קטנים יותר ועל הקושי לקבל נתוני אמת בכל הנוגע להיקף האמיתי של התופעה. בני גנור, מנהל מחלקה צרכנית טכנית בחברת החשמל, ציין כי נתוני החברה משנת 2015 על דירות בהן לא השתמשו בחשמל או כאלו עם צריכה בכמות אפסית מכל הארץ מדברים על כ-20 אלף דירות בלבד. "בירושלים לדוגמא מדובר ב-1,150 דירות, בתל-אביב על 2,000 דירות ובחיפה 1,700 דירות", כך גנור, "החברה לא יכולה לקבל נתונים על דירות התנתקו כליל מאספקת חשמל, ושלא מקבלות שירות כלל מחברת החשמל".
יובל דאר, סגן מנהל אגף שומה וגבייה בעיריית ירושלים, סיפר כי העירייה החליטה לאמץ את גביית התעריף המרבי מדירות נטושות במסגרת הוראת השעה בזמנו. לדבריו חויבו כ- 1,300 בעלי דירות. "הבעיה היא שאין הגדרה מה זאת דירה ריקה בתקנות. לא קיבלנו נתונים מחברת החשמל אבל קיבלנו נתונים מחברת המים העירונית ובה לקחנו בחשבון כל מה שהוא עד 10% צריכת מים". דאר סיפר עוד כי בעירייה הגיעו ל-7,500 דירות החשודות כריקות. "שלחנו מכתבים וחלק מאלו שסירבו לשלם הגיבו כי הם לא מתקלחים בבית רק בחדר כושר. פריסת הדירות הריקות הייתה רחבה ובכל רחבי העיר ובמסגרת הוראת השעה חייבנו רטרואקטיבית שנה אחורה בסכום של 6 מיליון שקלים".
במהלך הדיון גם נציגות משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי דיווחו כי אין ברשותן מידע אודות כמות הדירות מהן נגבה מס כפול ברחבי הארץ. מירה סלומון, מנהלת המחלקה המשפטית במרכז לשלטון מקומי, טענה כי ישנן סוגיות של הגנת הפרטיות המונעות קבלת מידע מחברות כמו חברת החשמל, חברות הגז וכו'. במקביל, מיכל סופר, מנהלת תחום בכירה ברשות המיסים, הביעה התנגדות כי ברשות יהיו שותפים למהלך גבייה בדומה למס רכוש. "זה לא יהיה נכון, זאת תהיה מערכת מטורפת של בדיקות מי גר בנכס ומי לא גר בנכס". כאמור, בסוף הדיון החליטה יו"ר הוועדה יחימוביץ' להפעיל את סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ולבקש ממבקר המדינה דו"ח מיוחד בנושא.