שרון לבנטר / צילום: איל יצהר
אני: נמוך. כשהתחתנתי עם אשתי אמרתי לה שגובה, שיער וכסף לא יהיו לי, אף על פי שבסעיף האחרון השתפרתי מאוד. פרקטי, לוגי, מסתדר היטב בתנאי חוסר ודאות, כל עוד אמצא לוגיקה כלשהי בסיטואציה.
משפחה 1: משפחתו של אבא עברה את מלחמת העולם השנייה ברומניה. סבא היה במחנה עבודה ואבא, כילד קטן, דאג לאמא ולשני אחיו והביא אוכל למחבוא שלהם. הוא עלה לבד לארץ כשהיה בן 13, נשלח לשנה בקפריסין ונקלט כילד חוץ בקיבוץ עין השופט. בגיל 17 התחיל לעבוד בחקלאות בדרום ובעזרת הכסף שהרוויח הביא את ארבעת בני המשפחה.
משפחה 2: סבא וסבתא מצד אמא הגיעו בשנות ה-20 מרומניה ומאוקראינה (בהתאמה) והתיישבו בחדרה. סבא היה נהג משאית ובשלב מאוחר יותר פתח חנות נעליים. אמא נולדה בחדרה והכירה שם את אבא. הם התחתנו, עברו לשיכון ותיקים בנתניה ואבא הפך למומחה לגידול סלק סוכר. כשהייתי בן שלושה חודשים הם טסו לשליחות של ארבע שנים בטהרן וחזרו למושב גן השומרון.
ילדות: גן השומרון. גידלנו פרחים וענפי קישוט ירוקים, אננס ותותים. אבא עבד במשק ואמא הייתה מורה לחינוך מיוחד. עד גיל עשר לארבעתנו היה פטור מחקלאות, אחר כך במשך שנתיים עשינו עבודות קלות, ומגיל 12 כבר קיבלתי מטלות כמו כולם. היה לנו דיר, אז לפי תורנות קמנו בחמש לחליבת בוקר וחלבנו בערב, ככה עד הצבא.
שחייה: שחיתי בהפועל גבעת חיים, ועד היום אני שוחה שלוש פעמים בשבוע ומשתתף בליגת משחי מים עמוקים של שוונג.
לימודים: אחרי שירות צבאי בגבעתי, התחלתי ללמוד ביולוגיה וחקלאות באוניברסיטה העברית ועברתי לשלוחה ברחובות, שם גם התגוררתי. במקביל עבדתי בביטחון של רשות שדות התעופה, שטפתי מדרגות והייתי איש מכירות מדלת לדלת. בתואר השני התמחיתי בהזנת מעלי גירה.
איה: אשתי המדהימה, עסקה בתחום הביגוד ועברה לעיצוב שטיחים בהזמנה אישית בעבודת-יד. היא הייתה חברה של אחותי הגדולה, התחלנו לצאת ואחרי שנתיים התחתנו. יש לנו שני ילדים ואנחנו גרים בבנימינה.
אגרוקל: חבר אמר לי שמחפשים איש מכירות בחברה לציוד חקלאי וככה הגעתי לשם והפכתי למנהל המכירות. אחרי חמש שנים רציתי להתפתח והתגלגלתי לנהל את דשא קל.
דשא קל: עוסקת במרבדי דשא. לא היה לי מושג בתחום, אבל העובדה שהייתי אגרונום עזרה לי להגיע לראיון עבודה. במהלך העבודה שם התיידדתי עם איש המכירות של נטפים והוא סיפר לי שהם מחפשים מנהל לחברה-בת בחו"ל. לא ידעתי באיזו מדינה מדובר, אבל העברתי קורות חיים.
נטפים: יום אחד, ב-96', אני חוזר מהעבודה, ואיה אומרת לי שהוזמנתי לראיון למשהו בקוריאה. לא היה אינטרנט, אז הלכנו לספרייה כדי לקרוא על המדינה. היו לנו שני ילדים, הקטן בן פחות משנה, וכשהתקבלתי, ארזנו את הבית וטסנו לסיאול בלי הרבה מושג על מה קורה שם.
סיאול: רשמנו את הילדים לגנים דוברי אנגלית, איה התחילה ללמוד אמנות. הייתה אז שגרירות קטנה וכמה משפחות ישראליות, שעזבו עם פרוץ המשבר הכלכלי שם. אחרי ארבע שנים קיבלנו הצעה לעבור לאוסטרליה והתלבטנו. הבנו שאם לא נחזור עכשיו לישראל, לא נחזור לעולם. חזרנו.
ישראל: ניהלתי את תעשיות ביולוגיות של קיבוץ בית העמק ועברתי לתפקיד מנכ"ל אפיקים, יצרנית הקלנועיות, שאותו מילאתי שמונה שנים, עד שהגיעה ההצעה מאשטרום לנהל את BG BOND.
BG BOND: מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק פתרונות הדבקה, חיפוי, איטום ובידוד, חומרי שיקום לבטון, ציפויים אפוקסיים, צבעים ודבקים אקריליים לתעשייה, המיוצרים במפעל בבית גוברין.
איכות סביבה: המפעל עבר התאמה לחקיקה העכשווית בתחום בכל סוגי הפליטות ואנחנו משתמשים בחומרים ממוחזרים.
BG PAINT: מותג הציפויים הדקורטיביים שלנו, שכולל צבע לקירות, עץ ומתכת, טייחים אקריליים וציפויים למגרשי טניס ושבילי אופניים.
פנאי: אוהב לקרוא, לצפות בסרטים ולטייל בחו"ל.
תפיסת עתיד: בשנים הקרובות BG BOND תעבור שינויים גדולים. כבר עשינו כברת דרך ואנחנו עומדים לפני המדרגה הבאה וחוץ מזה, יש עוד כמה ארצות שבהן לא ביקרתי ומסלולים שבהם אני צריך לעבור.