רחפן פנטום 4 מהדגם שהתנגש במסוק לפני חודש/ צילום: רויטרס
בישראל יש על-פי הערכות ממשלתיות כ-20 אלף רחפנים. מספר זה גדל במהירות נוכח ריבוי ערוצי השיווק שלהם, השיפור המתמיד בביצועים והקלות הגדולה בהפעלתם. רחפנים הם כלי טיס לכל דבר, המשמש במקרים רבים לפנאי וספורט, אך גם יש לו שימושים אזרחיים חשובים, כמו מדידה, תצפית, שימוש לבחינת אזורי אסון. אך הרחפנים הם גם איום פוטנציאלי לא קטן בתחום הפלילי, הביטחוני והבטיחותי, במיוחד על יתר התעופה האזרחית.
לפי דוח של מבקר המדינה על ההיערכות הלאומית להגנה מפני איומים פוטנציאליים של הרחפנים, אשר פורסם היום, בישראל קיימת מודעת גדולה לגבי האיום של הרחפניים. רחפנים יכולים לשמש בהברחת נשק או סמים, רחפנים יכולים לשאת חומרי נפץ, או לשמש משפחות פשע או גורמי טרור. רחפנים יכולים לשבש את התעופה האזרחית, או אפילו לגרום לאסון תעופתי. בשנת 2016 התרחשו בארץ 24 אירועי בטיחות שבהם היו מעורבים רחפנים, לעומת 14 אירועים בשנת 2015.
בפתח הדוח כתב המבקר על הסיבות שהניעו אותו לנסח את הדוח בסוגיית הרחפנים. לדבריו הוא הנחה את לבצע הביקורת בתחום זה בעיתוי מוקדם ככל האפשר מכיוון שביקורות קודמות, כמו בעניין ההתמודדות עם איום המנהרות, הצביעו על כך שלעתים הטיפול באיומים מתהווים לא הלם את קצב התפתחותם, חומרתם והסיכונים הנובעים מהם, ועקב כך ההיערכות המוקדמת אליהם לא הייתה טובה דייה. הממצאים בנושא הרחפנים הצדיקו חשש זה.
לכל הרשימה הארוכה של איומים מודעים הרשויות בישראל. העובדה היא שכבר לפני כמה שנים המטה לביטחון לאומי והמטה למלחמה בטרור החלו להיות מודאגים לפוטנציאל הנזק האפשרי. מאז היו לא מעט פגישות, לא מעט הצעות, אין ספור דיונים. כולם פגשו את כולם, המל"ל את המשטרה ואת צה"ל. משרד הביטחון את המשרד לביטחון פנים, המשטרה את רשות התעופה האזרחית, הרשות פגשה את עצמה ואת הרשות ללוחמה בטרור.
אז דיונים היו, ועוד יהיו. גם תזכירים היו, ולא מעט הצעות. מזה שנתיים המטה לביטחון לאומי מנסה לעצב מסמך, שישמש בסיס להחלטת הקבינט בעניין האיום הטמון ברחפנים. אלא שדיונים לחוד, ומעשים לחוד. בינתיים, בשטח, לא נעשה הרבה, שלא לומר כלום. למשטרה אין אמצעים ליירט רחפן המעורב בפעילות פלילית, לצה"ל אין עדיין מענה מלא לחדירת רחפן מחוץ לגבולות המדינה, לרשות התעופה האזרחית יש שני פקחים כדי להתמודד עם סוגיית אכיפת החוקים הקיימים בנושא רחפנים. הרשות אמורה גם להחליט מה עושים בסוגיית הרישוי של רחפנים, אך העניין עדיין לא הוכרע. הקבינט עדיין ממתין למסמך הצעות שיגובש על-ידי המל"ל, ובו ההמלצות לדרכי פעולה, תאום ובקרה בעניין הרחפנים.
מה שמעכב את גיבושו של מסמך שיוגש לקבינט היא המחלוקת בין המשטרה לצה"ל. הצבא מסכים שהוא צריך להיות אחראי ליירוט של כלי טיס שחודרים את גבולות המדינה, כלומר איומים שמגיעים מחוץ לגבולות המדינה. אך הצבא לא מסכים לקבל אחריות ליירוט של רחפן בהחל את מעופו בתוך גבולות ישראל, ומפנה את הסוגיה למשטרה. אלא המשרד לביטחון פנים והמשטרה אינם מקבלים גרסה זו. המשטרה טוענת, שאין לה כלים ליירוט רחפנים, ועל כן חיל האוויר הוא שצריך לטפל בסוגיות של יירוט במרחב האווירי של ישראל בכל מקרה.
הביקורת גם מצאה כי לחיל האוויר עדיין אין מענה שלם להגנה מפני איום הרחפנים. אמנם בצה"ל נמשכת עבודת המטה להגנה מפני איום הרחפנים, אך טרם נקבעו, וממילא לא אושרו ולא תוקצבו, תהליכי בניין הכוח ותהליכי הפעלת הכוח בתחום זה במסגרת תוכנית רב-שנתית. בשל הערכת צה"ל כי איום הרחפנים הוא איום מתפתח, ייחודי ומדאיג, ובשל העובדה שעדיין אין בידי צה"ל מענה שלם לאיום. על-פי ממצאי הדוח "גובר הסיכון כי שימוש ברחפנים על-ידי האויב יישאר ללא מענה מספק".
המל"ל כבר גיבש, פעמיים, המלצות לגיבוש מדיניות אשר היה צריך להיות מונח על שולחן הקבינט. כבר שנתיים מנסה המל"ל לקבוע דרכי פעולה, אך אינו מצליח להתגבר על המכשול שעומד בכל איתנותו בדרך לנוסח מוסכם: חוסר היכולת של המשטרה והצבא להגיע להסכמה על מי אמור לעשות מה ומתי. המבקר גם מעיר כי גם כשתושג הסכמה כזו, והמל"ל יצליח, סוף-סוף, לגבש מסמך מסכם לקבינט, הנושא עדיין יהיה רחוק מפתרון. לאחר שהקבינט יאשר את ההמלצות של המל"ל צריך יהיה ליישם אותן, לחלק סמכויות, לשנות את החקיקה בנושא רישיונות טייס, למצוא משאבים להגברת הפיקוח.
אך גם בהיעדר של מסמך מסכם היה צריך, לדעת משרד מבקר המדינה, לנקוט מהלכים שהיו מטפלים בחלק מהסוגיות. המל"ל היה יכול להמליץ בפני הממשלה על גורם שיקבל על עצמו את האחריות ליירוט וטיפול במרחב האווירי של ישראל, גם באופן זמני עד אשר הקבינט היה מגבש מדיניות בסוגיה זו. במקביל משרת התחבורה ורשות התעופה האווירית יכלו לפעול לשינוי חקיקה בתחום הטיס כדי להעניק לרשות סמכויות וכלים להתמודדות עם נושא הרחפנים, והקנס על פעולה בניגוד לחוק הטיס היה צריך להעלות. גם פעולות אלה, אשר לא דורשות הסכמה לרוחב הביורוקרטיה הישראלית, עדיין לא עלו על הפרק.
בדומה לכך, הדוח מציין כי יש חשיבות רבה לכך שצה"ל יפעל להשלים בהקדם האפשרי את עבודת המטה בנושא ההיערכות להגנה מפני איום הרחפנים שמקורם מחוץ לישראל וכן יפעל להקצות לכך את המשאבים הנדרשים כדי לקדם את המענה להגנה מפני האיום.
צה"ל: "אתגר טכנולוגי"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, ילמד בקפידה את ממצאיו ויפעל ליישום הליקויים.
"כפי שצוין בדוח, מדובר באיום מורכב המהווה אתגר טכנולוגי המשותף לצבאות רבים בעולם ופתרונות המדף הקיימים אינם מספקים.
"בחודשים האחרונים האיץ צה"ל את פעילותו באופן משמעותי במטרה להגן על מדינת ישראל מפני רחפנים בתחומי אחריותו. עבודת המטה בנושא נעשית בשיתוף הגופים הביטחוניים האחרים, ולאחרונה הוקמו שני צוותים משותפים: צוות לבניין הכוח בהובלת משרד הביטחון וצה"ל אשר יעסוק בהיבטי הפיתוח של היכולות הטכנולוגיות וצוות לתיאום תפיסת ההפעלה בין כלל הגורמים.
"צה"ל יקצה משאבים לקידום דרכי ההתמודדות עם איום הרחפנים בהתאם לסדרי עדיפויות במענה לכלל האיומים, זאת תוך ניהול סיכונים מושכל. צה"ל ימשיך לפעול בהגנה על מדינת ישראל ושטחה האווירי.
"יודגש כי בשנה האחרונה הביא חיל האוויר להפלתם של מספר רחפנים כחלק ממשימותיו להגנת שמי המדינה".