כאילו לא מספיק כאב הראש בדמות חקירת הרשויות בארה"ב, לפני יומיים גילו בבנק הפועלים, בניהולו של אריק פינטו, כי הם על הכוונת גם בקנדה. אתר thestar הקנדי פרסם ידיעה ולפיה הרשויות במדינה בודקות חשד שלפיו אזרחים קנדיים העלימו מס באמצעות בנק הפועלים.
הידיעה התבססה על מסמכים שהוצגו לבית המשפט, ומהם עולה כי רשות המסים של קנדה (CRA) מבקשת לקבל לידיה משלושה בנקים קנדיים רישומי חשבונות שקשורים לבנק הפועלים ולפעולות שביצעו לקוחות הכוללים העברות כספים לבנק הישראלי. הרשות מבקשת לקבל את כל הפעולות שנעשו ב-6 השנים האחרונות.
סטפני הנדרסון, מנהלת היחידה, אמרה בתצהיר כי ה-CRA מודעת לכך שמשלמי מס קנדים השתמשו בעבר בשירותי בנק הפועלים כדי להסתיר הכנסות ונכסים ולהגן על פעילותם מפני רשויות המס. בנק הפועלים למד ככל הנראה על הסוגיה מהפרסום בתקשורת. הבנק מסר בתגובה לפרסומים כי הוא "לא קיבל שום פנייה בנושא מהרשויות בקנדה והנושא אינו מוכר לנו". להלן מה שבכל זאת ניתן ללמוד מהפרסומים בתקשורת הקנדית על הצפוי בנושא זה, ועד כמה הוא מהותי לבנק:
1. כולם מלשינים על כולם: מהפרסום בקנדה עולה כי מקור משמעותי שהביא את הרשויות לבדוק פעולות שביצעו לקוחות קנדיים בבנק מגיע מהלקוחות עצמם. בתקופה שבין אפריל 2015 ומארס 2017, מסרו - במסגרת תוכנית "גילוי מרצון" - 114 אזרחים קנדים מידע שקשור לבנק הפועלים, לדברי הנדרסון. חשיפות אלה כללו הכנסות לא-מדווחות בשווי כולל של 59 מיליון דולר שהניבו תשלומי מס של 17 מיליון דולר.
נזכיר כי במסגרת הידוק הרגולציה בעולם בתחום המלחמה במעלימי מס, מציעות רשויות מס (גם בישראל) תוכנית גילוי מרצון, המאפשרת לאנשים להודות כי העלימו מס בתמורה לפטור מהליך פלילי (ברוב המקרים). אלא שנראה כי הליך הגילוי מהווה לא רק מקור לקבלת הכנסות לרשויות, אלא גם מקור מידע לגילוי פעילות בבנקים עצמם. כלומר, הבנקים צריכים לקחת בחשבון שבעקיפין כאשר הלקוח שלהם הולך להליך גילוי מרצון, הוא גם חושף אותם ובכך "מלשין" עליהם.
ההליך הזה עובד כמובן גם בכיוון השני. אחרי שהרשויות האמריקאיות אילצו את הבנקים בעולם לדווח על חשבונות של לקוחות אמריקאיים, בימים אלה נכנס לתוקף תקן ה-CRS, שמאפשר חילופי מידע בין מדינות של חשבונות של אזרחים זרים, כאשר את המידע מעבירים המוסדות הפיננסיים. גם ישראל רוצה להצטרף לתקן הזה, ולהיכנס ל"חגיגת" העברת המידע. אז מה יש לנו בשורה התחתונה: הבנקים נאלצים להעביר מידע על לקוחות זרים, הלקוחות חושפים את הבנקים בהליכי גילוי מרצון - חגיגת הלשנות, כשהמרוויח המרכזי זה כמובן רשויות המס. לכן לא נתפלא אם המקרה הנוכחי בקנדה הוא רק דוגמה נוספת למקרים נוספים שעוד נראה עם בנקים אחרים במדינות שונות.
2. לא כמו האמריקאים: למרות התיאור של מלחמת הכל בכל בתחום ההלשנות, צריך לשים דברים בפרופורציה. יש הסתבכות עם הרשויות בארה"ב, ויש הסתבכות עם רשויות במדינות אחרות. ארה"ב, כיאה למעצמה הגדולה בעולם, אגרסיבית מאוד בכל הקשור למלחמה בהעלמות מס. הדבר היווה חלק מהאג'נדה של הממשל של הנשיא הקודם ברק אובמה. ארה"ב שמה את כל כובד משקלה והטילה קנסות כבדים על בנקים רבים בעולם, כולל ישראלים. אין ספק שזה לא נעים וזה "כאב ראש", אך גם אם אכן תתפתח חקירה מול בנק הפועלים בקנדה, וגם אם נראה חקירות נגד בנקים ישראליים במדינות נוספות בעולם זה לא יהיה באותה מידה ועוצמה. כמו כן, יש לזכור כי היקף הפעילות של אזרחים זרים בבנקים בישראל נמוך משמעותית מהפעילות של האזרחים האמריקאים.
3. הטיימינג הבעייתי: הפרסומים בקנדה לא נפלו בטיימינג מוצלח במיוחד עבור בנק הפועלים. ממילא הבנק שקוע בחקירה הסיזיפית, המתמשכת והיקרה מול הרשויות בארה"ב בגין חשד לסיוע ללקוחות להעלים מס.
גם לבעלת השליטה בבנק שרי אריסון החקירה מגיעה בזמן לא מוצלח - אריסון נמצאת בימים אלה במגעים מתקדמים להכנסת משקיעים זרים לגרעין השליטה בבנק. מדובר בשלושה משקיעים מוסדיים, כאשר לפחות אחד מהם הוא משקיע קנדי. לא ברור האם פרסום כזה יעיב על המגעים, אך הוא בוודאי לא יתרום להם. מצד שני, יש לזכור כי לפחות משקיע אחד שאמור להצטרף הוא אמריקאי (קרן הפנסיה של אוניברסיטת קליפורניה), ואם הוא מוכן להיכנס להשקעה בבנק שנמצא תחת חקירה של רשויות בארה"ב, בהחלט ייתכן שהדבר לא יפריע גם למשקיע הקנדי.