סטיב בנון / צילום: רויטרס
לסטיב באנון, יועץ הסתרים של הנשיא טראמפ, היה רעיון: לגרור את יהודי ארה"ב, או מוטב את ציוני ארה"ב, אל מלחמת האזרחים שהוא התחיל בתוך המפלגה הרפובליקאית. הוא השמיע את ההזמנה הזו בתחילת השבוע, בעיצומו של מאבק היסטורי על השליטה במפלגת השלטון.
באנון, ותיק גולדמן זאקס, מולטי-מיליונר מהוליווד, הוא יושב ראש אתר הרשת הימני הקיצוני הפופולרי ורב ההשפעה breitbart. הוא היה זמן קצר וקריטי יושב ראש מטה הבחירות של טראמפ, ותבע אשראי, גם קיבל אותו, על הניצחון הלא צפוי, לפני שנה ושבוע. גמולו היה מינוי למשרה שמעולם לא הייתה קיימת לפניו, ואל נכון גם לא תתקיים אחריו: "האסטרטג הראשי" של הבית הלבן.
באנון, רדיקל, פטפטן, שש אלי קרב, מדליף מושבע לעיתונות, שנון, ידען ומעניין להפליא, הוצב במרחק נגיעה מן הלשכה הסגלגלה. מלכתחילה הוא זכה בתשומת לב שהיא פחות או יותר ההיפך מזו הראויה ליועץ סתרים. הוא תואר ככוח שמאחורי הקלעים. "סאטרדיי נייט לייב", תוכנית הסאטירה הפופולרית של רשת אן.בי.סי, תיארה אותו כנשיא האמיתי, והלבישה אותו בבגדי מלאך המוות.
נוכחותו הסיחה את הדעת מסדר יומו של הנשיא. טראמפ היה זקוק לעוזרים פרגמטיים ודיסקרטיים, שיקדמו יוזמות חקיקה. באנון הצליח בעיקר למשוך אש ולהשניא את עצמו. בחודש השמיני שלו בבית הלבן, אגב תוהו ובוהו כללי, באנון הודח. המדיח היה ראש המטה החדש, גנרל בדימוס של ארבעה כוכבים (דרגה אחת מעל רב אלוף), ג"ון קלי.
לאומנות כלכלית
באנון כמעט נשם לרווחה. הבית הלבן היה לו כחיץ בינו לבין העולם. הוא היה זקוק לחופש פעולה ולחופש דיבור בלתי מוגבלים. הוא חזר אל מושבו בברייטבארט, ואסר מלחמה לא רק על אויביו המוצהרים של הנשיא, אלא בייחוד על "הממסד הרפובליקאי".
לבאנון היה ברור מאז ומעולם, הרבה לפני טראמפ, שבינו לבין מימוש החזון של "לאומנות כלכלית" עומדת האורתודוקסיה של המפלגה הרפובליקאית. לפחות מאז מלחמת העולם השנייה, המפלגה הזו נשאה את הדגל של סחר חופשי.
אמנם ביל קלינטון הוא שחתם על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA), וברק אובמה הוא שנשא ונתן וחתם על הסכם הסחר החופשי של האוקיאנוס השקט (TPP), אבל הרפובליקאים היו שותפים מלאים לדבר עבירה. הם הניחו לסין, ליפן, למקסיקו, לקנדה, לדרום קוריאה ולמי-לא להוליך את ארה"ב שולל, לנצל את פתיחותה, ולגזול קווי ייצור מבתי החרושת של המערב התיכון, לשעבר מנוע הצמיחה העיקרי של ארה"ב. במדינות המערב התיכון נחל טראמפ את ניצחון הבחירות שלו, במידה רבה על יסוד הבטחתו לקרוע לגזרים את הסכמי הסחר.
לנקות את האורוות
תיכף להסתלקותו מן הבית הלבן, באנון זיהה את מטרתו: מיץ' מקונל (Mitch McConnell), מנהיג סיעת הרוב הרפובליקאית בסנאט. בעיני באנון, מקונל הוא מכשול מרכזי לחקיקה הרדיקלית שבה רוצה טראמפ. צריך לנקות את אורוות הקונגרס מן הרפובליקאים הוותיקים, ולהחליף אותם בזן הפופוליסטי של טראמפ.
הפתיחה הייתה מעודדת. שני סנאטורים מן הזן הקלאסי, מבקרים חריפים של הנשיא, נבהלו, והודיעו שיפרשו בשנה הבאה. מושביהם יתפנו אפוא לרדיקלים. מושב אחד כבר התפנה, בתחילת השנה, כאשר סנאטור ותיק ממדינת אלבמה, ג"ף סשנס (Sessions) התפטר, כדי להתמנות לתובע הכללי בממשל טראמפ (שר-על לענייני משפטים ומשטרה).
אלבמה היא מדינה רפובליקאית לעילא ולעילא. הפעם האחרונה שנבחר בה דמוקרט לסנאט הייתה לפני 27 שנה. בבחירות לנשיאות, טראמפ ניצח בהפרש של 28%. היא לא תמכה במועמד דמוקרטי לנשיאות מאז 1976 (ג"ימי קרטר בן הדרום). בקיצור, היא סמן ימני, שמרנית מתוך שינה, בטוחה לחלוטין בכל אריתמטיקה רפובליקאית. ממילא, היא גם מעבדה בטוחה לניסויים פוליטיים מבית באנון.
המועמד של עשרת הדיברות
במקדימות הרפובליקאיות בסוף ספטמבר באנון העדיף אפוא את המורד פר-אקסלנס, רוי מור, לשעבר נשיא בית המשפט העליון של אלבמה. מור, בן 70, נעשה אחד האיקונין המפורסמים ביותר של הימין הנוצרי בארה"ב כמעט לפני 15 שנה, כאשר הציב רפליקה של לוחות הברית בבניין בית המשפט, על אף ההפרדה החוקתית בין דת למדינה. הוא הודח פעמיים מנשיאות בית המשפט, שהיא כהונה נבחרת באלבמה ובשורה של מדינות בארה"ב.
מור גבר בקלות על המועמד המועדף של הממסד, ובאנון טען לניצחון. מור אמנם כופר בשלטון החוק באמריקה, וחושב שכתבי הקודש גוברים על החוקה החילונית. אבל הוא ההיפך מן הממסד, והוא הקדים להודיע שיתנגד למנהיגותו של מקונל. בעיני באנון, בחירת מור עמדה להכניס פחד בלבו של כל רפובליקאי, השואף לכהונה נבחרת.
הכול התנהל למישרים עד סוף השבוע שעבר. או אז, ה"וושינגטון פוסט" פירסם את טענותיהן של ארבע נשים אלבמיות, כי מור ניסה לפתות אותן לפני ארבעים שנה, כאשר היו קטינות. אף אחת לא האשימה אותו בתקיפה מינית - עד שלשום. אשה חמישית התייצבה במסיבת עיתונאים בניו-יורק, ותיארה ניסיון של מור לאנוס אותה במכוניתו, לאחר שהציע לה טרמפ. היא עבדה אז כמלצרית. הוא היה תובע מקומי צעיר ומבטיח.
אות הקין של מור
הלחץ על מור לפרוש מתעצם והולך. מנהיגי הרפובליקאים בשני בתי הקונגרס אומרים, כי הם מאמינים למאשימותיו. הנהלת המפלגה מושכת את ידיה מסיוע למימון מסע הבחירות שלו. הנשיא, השב ממסעו באסיה, יצטרך להחליט בהקדם, אולי עוד היום, אם לקרוא למור לפרוש. מור עצמו הודיע, כי לא יפרוש. הוא מכחיש הכול, אם כי אינו מכחיש שגילה עניין בנשים צעירות מאוד. המסע נגדו אינו אלא קנוניה של התקשורת השקרנית ("פייק ניוז") ושל "הממסד הרפובליקאי", הוא אומר.
חרדת הרפובליקאים מפני פרשת מור אינה נוגעת רק לאלבמה. החשש הוא שאות הקין של מור ייטבע על מועמדים של המפלגה גם במדינות אחרות. כבר היו דברים מעולם. הדמוקרטים ניצחו בבחירות לסנאט ב-2012, כמעט נגד כל התחזיות, בגלל הסתבכויותיהם של מועמדים רפובליקאיים בהתבטאויות על נשים, על אונס ועל מין.
אם יאבד לרפובליקאים מושבם באלבמה, הרוב שלהם בסנאט יצטמצם לשני מושבים, 51 לעומת 49, ויכולתם לחוקק תצטמצם עד מינימום. זה ידון את ממשל טראמפ לשיתוק פרלמנטרי ב-2018, השנה שבה עומדים לבחירה חוזרת כל מושבי בית הנבחרים ושליש מושבי הסנאט.
בקיצור, אין זו הפרזה להגיד שנשיאות טראמפ מוטלת עכשיו על כפות המאזניים, במידה לא מעטה בגלל תאבונו המהפכני של סטיב באנון. הזמנתו ליהודים להצטרף אל מסעו נגד מנהיגי מפלגתו הושמעה בוועידה של ארגון ציוני אמריקה (ZOA).
פעם הכרנו את הארגון הזה בזכות בית ציוני אמריקה בתל אביב, המארח ועידות וקונצרטים. זה היה לפנים ארגון מתון ומאופק. בדור האחרון הוא פנה הרחק ימינה. השבוע הוא העניק בימה לדובר הידוע ביותר של הימין הרדיקלי באמריקה. החדשות הלא מזויפות הן שרוב יהודי אמריקה דוחים את הזמנות הימין זה 30 שנה, והם ידחו גם את ההזמנה הזו.
■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny