נערץ השבוע: רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה
"הו הו... איך שגלגל מסתובב לו/ למעלה הוא עלה/ למטה היא נפלה/..." (שמוליק קראוס שר את יעקב רוטבליט). מה לא אמרו מפכ"לים, ניצבים, סגני ניצבים, שוטרים בכירים ומקביליהם הלשעברים במערכת הביטחון על רוני אלשיך. איזו השמצה או השפלה הם מנעו ממנו מאז ההודעה על מינויו בספטמבר 2015, כניסתו בדצמבר אותה שנה - ועד לזמן האחרון. דיברו על "הרוח הרעה" של המפכ"ל, על "מרד בכירים", שהוא "עף על עצמו", "מפגין בורות", "לוקה בהתנשאות קשה", שהוא שוביניסט דתי ה"מקדם קצינים שהטרידו מינית", שהמינויים שלו נגועים, שהוא "מנוון את המשטרה", שהוא מפכ"ל "כושל", שאירוע המינוי שלו כולו הוא "כישלון אחד גדול", טיגנו וניתחו את "עומק הסכנה במדינה ששב"כניקים השתלטו על מוסדותיה". כמה צחקו וגיחכו בהתנשאות על כל אמירה שלו. כמה בזו לו הלשעברים כשאמר (26.7.16): "אין עלינו לחץ מפוליטיקאים, רק מהתקשורת" (לרוב הם צוטטו לא בשמם, אחרי הכל - תמיד טוב ורווחי במיוחד למכור את עצמך כמקורב למפכ"ל).
והנה, מ ה פ ך. השבוע, בהמשך לשפעת מילות אהבה והערכה, פורסמו מודעות גדולות, מגן דוד וגוני תכלת-לבן. 325 "מפקדים למען ביטחון ישראל" (רשימה מעניינת, כולל שמות שכיכבו באירועים בעייתיים ביותר במהלך שירותם) מצהירים שהם "מחזקים ומגבים את המפכ"ל ואת משטרת ישראל. פגיעה במפכ"ל ובמשטרה היא פגיעה בביטחון המדינה... מחזקים את ידי המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך, ומעניקים לו גיבוי מלא וחד-משמעי. חיזקו ואימצו!". עכשיו נמשיך לשיר עם רוטבליט וקראוס המנוח "...כך בנשף מסכות/ בין אדם להיפוכו... מתי ההצגה התחילה/ זאת קומדיה אלוהית/ ולאן שלא תביט/ אותו סיפור חוזר חלילה/ לכל דבר יש עת...".
מתרץ השבוע: איתי בן-זאב, מנכ"ל הבורסה
בסוף השבוע שעבר הודיעה מיילן, גדולת הפארמה העולמית, כי תמחק בקרוב את המסחר במניותיה מהבורסה בתל-אביב. ואיך הגיבו בבורסה שבראשות המנכ"ל בן-זאב? אילו הרשו לעצמם, אפשר שהיו אומרים 'פששש, סבבה, לכו - זה מתאים לנו, ובכלל - אל תעשו לנו טובה'. בפועל, במילים רשמיות, נאמר בתחילת השבוע: "המחיקה במקרה זה תסייע למדד תל-אביב 35 לשקף נכון יותר את המשק הישראלי ואף תמתן את השפעת סקטור הפארמה עליו - דבר שהוא חיובי כשלעצמו".
ברצינות, בן-זאב? אפשר שהאירוע הזה "מסדר" לך את רפורמת המדדים שנכנסה בפברואר השנה, שעדיין יש עליה ביקורת קשה, אבל זה מה שיש לך כמנהל בורסה (בהפרטה) לומר כשענק בינלאומי זורק אותך, ולא חשוב למה? מה שמזכיר את הצהרת הסיפוק של אותו בן-זאב ממארס השנה: "קל לי לדבר על רפורמת המדדים כי אין לי שום קשר אליה, אבל היא הצליחה בענק. שלוש המטרות העיקריות ביציאה לרפורמה היו הפחתת הריכוזיות של חברות במדדים, הגדלת שיעור החזקות הציבור בחברות ומיצוי פוטנציאל בחברות בינוניות וקטנות. אפשר להגיד כבר היום שהרפורמה הצליחה ושלוש המטרות האלו אכן הושגו". בקיצור: המנכ"ל הזה תמיד מרוצה.
נדיבי השבוע: סורוס, רוקפלר ושות'
אמריקה סערה (גיחכה?) השבוע. מאות מיליארדרים ומיליונרים כבדים, מהמאיון (1%) העליון של ארץ האפשרויות, התארגנו וניסחו מכתב לקונגרס ולממשל: אל תקצצו לנו מסים. אל תתנו לדונלד טראמפ להוריד לנו מסים - כי אכפת לנו מהעניים, כי יש לנו מצפון, כי זה ירחיב את הפערים ואי השוויון, יפגע בעניים, יועיל רק לעשירים. נהפוך הוא! - העלו לנו מסים, הכבידו עלינו ושימו את הכסף בחינוך וסעד. כתבו ובעיקר פרסמו בגדול.
מעטים מכירים את הדוחות הכספיים של החבורה הנדיבה הזו. את הפריסה הגלובלית שלהם, מאות החברות שפרסו ורשמו פה ושם ובכל מקום בעולם שאליו אפשר להעביר רישומים וכסף, ולשלם הרבה הרבה פחות מסים. כמה מס הם באמת משלמים? עם תכנוני ותחמוני המס הגלובליים שלהם - מעט מאוד, אם בכלל. אם תשלמו מיסי אמת ברמתם הנוכחית, כתב טוקבקיסט אמריקאי, זה כבר יהיה מספיק כדי למלא את הקופה ולהשקיע בחינוך ובמזון לעניים.
שובת השבוע: רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים
האיש היושב 20 שנים בכיסא יו"ר ארגון המורים, פתח את השבוע בשביתת מורים בתיכונים - שבטוח שעוד תהיה שוב ושוב ושוב, וממש לא חשוב למה. ארז מריץ זה מכבר את המהלכים לוועידה ה-21 של ארגון המורים ששיאה ביום 21.3.18, בבחירת יו"ר הארגון. כלומר בחירתו שלו.
כמה זמן יחזיק מעמד משה כחלון, שר האוצר עתיר ה"עודפים", לפני שייכנע לארז ולתומכו אבי ניסנקורן, השותף הקואליציוני של כחלון בהסתדרות? בדרך כלל זה לוקח חודש-חודשיים. הפעם אומרים שאפילו כחלון יודע שאם יפתח לארז את הקופה הציבורית עכשיו - הרי עד אמצע מארס, יום הבחירות, הוא יצטרך לעשות את זה שוב ושוב. אז עד אז הם ימשיכו לשחק, כחלון ניסנקורן וארז, על הראש של הילדים, הוריהם ומוריהם.