גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק הטרדות מיניות: נשים בעבודה מתעמרות יותר בנשים

אחד מכל 4 עובדים בישראל סובלים מהתעמרות בעבודה; 60% מהמתעמרים הם גברים לעומת 40% נשים ■ אם לוקחים בחשבון שהיחס בין גברים לנשים בעמדות ניהול הוא 1:7, הרי שנשים מנהלות מתעמרות הרבה יותר ממנהלים ■ סוגר שורות

קריירה  / צילום: thinkstock
קריירה / צילום: thinkstock

העדויות המאוחרות שצצות נגד אנשי תקשורת בכירים שהטרידו לכאורה מינית עיתונאיות או עובדות אחרות שכפופות להם, עשויות לחטא לפחות במעט את סביבת העבודה הפוגענית של עולם המדיה. הבעיה היא שבצד ההתעוררות המבורכת, שמגיעה בהשראת כמה אמיצות מאמריקה, נשמרת השתיקה סביב תופעה מטרי'דה בפני עצמה שמייצרת סביבה פוגענית לא פחות בענף הזה: התעמרות בעבודה.

כאן כבר לא מדובר רק בגברים מיזוגנים, שוביניסטים, סקסיסטיים או (הנה זה מגיע) "מחפיצים", אלא גם (לא תאמינו) בנשים נאורות וחזקות בתפקידים בכירים. בעולם הזה של התקשורת, במיוחד זו המשודרת, כל מפיקה היא רוח הקודש, כל עורכת היא אלוהים חיים. בשם הכוח, גם אם לעתים הוא הגיע רק בזכות השירות המפרך ביחידת העילית גל"צ, מותר לגעור, להשפיל, להנמיך, לפגוע אישית ומקצועית בלי למצמץ. במסדרון, בחדר הקונטרול, באמצע דסק החדשות - הכל עובד. הטאלנט המתעמר או הטאלנטית המשפילה לא יזכו לשיימינג ברשת, איש לא יגיש נגדם תלונה, בטח לא יקרא לזה חלילה הטרדה. כשהנורה האדומה במצלמה תידלק יהפכו המתעמרים למגה-נחמדים, מולטי-טאסקינג של כריזמה ואמפתיה לסביבה, לחברה ולמין האנושי באשר הוא. הם יהיו תמיד רודפי שוויון וצדק, לוחמים גדולים בעוולות, הרחק מהעוול לו הם אחראים מדי יום.

הטרדה במקום העבודה היא לרוב תולדה של כוח עודף והיבריס, התחושה והשכנוע הפנימי שהכל אפשר. פעם זו הערה מינית, פעם זו השפלה - בשני המקרים זה מגיע מאותו מקום. גם הטרדה שאיננה מינית יכולה להיות משתקת ומכווצת עד כדי פגיעה נפשית, אבל הקורבנות שלה שקופים לגמרי. אין להם שמות או פרצופים, בטח לא פוסטים פומביים בפייסבוק. אין שום טרנד שמלווה אותם, אין אף "סלב" שמכריז "גם אני". איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי, קרא לתופעה הזו "המגיפה השקטה" - שם שנתן גם לספרו שעוסק בעניין על בסיס שורה של מחקרים.

לפי מאירי, אחד מכל ארבעה עובדים בישראל סובלים מהתעמרות בעבודה, רובם מורידים ראש או עוזבים בשקט. 60% מהמתעמרים הם גברים לעומת 40% נשים, אולם לדבריו אם לוקחים בחשבון שהיחס בין גברים לנשים בעמדות ניהול הוא 1:7, הרי שנשים מנהלות מתעמרות הרבה יותר ממנהלים מתעמרים - נתון שזוכה לסתירה לפחות במחקר חדש של משרד הכלכלה. מה שכן, על פי הספר, גברים פוגעים יותר דווקא בגברים (אבל לא בפער ניכר), אולם "נשים פוגעות בנשים פי 2 ויותר מאשר הן פוגעות בגברים". במילים אחרות, מיזוגניה היא לא בהכרח תכונה גברית.

מה מאפיין את שוק התקשורת והטלוויזיה בפרט בתוך עולם ההתעמרות? "זה בעיקר הזוהר והתחושה של העוצמה, שהיא הרבה פעמים מזויפת", הסביר לנו השבוע מאירי. "יש עולם שלם מאחורי הקלעים של מפיקים, מפיקות ותחקירנים שרק רוצים לגעת בגלימת הזוהר והבעיה היא שזה קצת כמו מופע ענק בקיסריה מול המון גועש, שברגע אחד נגמר וזה רק אתה לבד בשקט.

"לאורך השנים הגיעו אליי לא מעט אנשי תקשורת שסבלו מהתופעה, אבל באופן טבעי אני לא יכול לחשוף אותם", הוא מספר. "זו עבודה שיש בה הרבה יצירתית והרבה תחומים אמורפיים, מה שמאפשר יותר מניפולציות מצד מנהלים", הוא מוסיף. כשאני שואל אם היחס הבוטה והמשפיל מגיע מתוך הלחץ והמצוקה הכלכלית של הענף הזה, מאירי ממהר להדוף את ההנחה הזו: "הלחץ והמצב הכלכלי הם לא הסיבה, אלא רק התירוץ. אל העולם הזה של התקשורת נמשכים כמו פרפר לאש אנשים שמאוד זקוקים לתשומת לב, אנשים סוציופטים ונרקיסיסטים".

השפלות וצעקות

אילו תכונות אופי מאפיינות את המתעמר או המתעמרת? בעיקר תכונות סותרות. לפי "המגפה השקטה" של מאירי הם יהיו בעלי קסם אישי, חכמים ומרשימים, ומאידך כאלה שיכולים להתפרץ באחת - קצת כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. באוסף התכונות ישנה גם מניפולטיביות, חוסר רגישות (אף שהם יודעים לומר את "הדברים הנכונים" כשצריך ולהעמיד פנים), חוסר מודעות כלפי הסבל שהם גורמים לאחרים, אגוצנטריות, נקמנות, שמירת טינה ומחלת שליטה (רואים איום בכל דבר שמתרחש אשר אין להם בו שליטה מוחלטת). לרוב, המנהלות והמנהלים הפוגענים הם בעלי אישיות לא בוגרת ולא מאוזנת, מה שיוצר אצלם נכות רגשית הפוגמת בתפקוד שלהם מול הזולת. לפי מאירי, לא אחת מדובר באנשים הלוקים בהפרעות אישיות או בהפרעות נפש אחרות, כאשר ברבים מהמקרים ישנן שלוש הפרעות שחוזרות על עצמן: אישיות פסיכופטית, אישיות נרקיסיסטית ואישיות פרנואידית. אחת התכונות המעניינות של המתעמרים למיניהם במקומות העבודה היא הפגנת ביטחון עצמי. היא מעניינת, בעיקר משום שהיא מחפה לפי מאירי דווקא על חוסר ביטחון (עד כדי חוסר ביטחון קיומי) ועל דימוי עצמי בעייתי.

המתעמרים, לפחות לפי הספר, לא בוחרים את הקורבנות שלהם במקרה. כמו הפוגעים, גם לנפגעים יש תכונות משותפות. כך למשל, מעבר לזמינות של הנפגע אל הפוגע, לרוב הוא יהיה במצב של חולשה זמנית או כזה שניחן דווקא בתכונות חיוביות שחסרות אצל המנהל הפוגע (והחסר ביטחון, כאמור).

לפי מאירי, העובד הנפגע בדרך כלל יהיה אדם ישר ואנושי המתקומם לנוכח עוול או אי-צדק לאחרים; בעל תחושת מחויבות ואחריות אישית; בעל נטייה טבעית לשיתוף פעולה ולמשחק קבוצתי; נוטה לרצות את האחר; הוא מתקשה לזהות רוע ומניפולטיביות; יש לו יכולת הכלה גבוהה והוא מתקשה לומר "לא" ולהציב גבולות.

בסוף נותרה השאלה למה שוק התקשורת "מכיל" יותר סביבת עבודה שכוללת השפלות, צעקות והתעמרויות, שעה שאת ההטרדות המיניות הוא מתחיל להוקיע ולהקיא מתוכו. "ארגונים נוטים להתבלבל בין ניהול תובעני לניהול דורסני", מסביר מאירי. "בשוק התקשורת יש קוד התנהגותי יותר משוחרר, יש פחות פורמליות והרבה פחות גבולות, מה שבא לידי ביטוי, בין היתר, בעבודה סביב השעון. אז כשהגבולות פרוצים כתפיסה, יש איזו מקובלות כזו שלאנשים האלה מותר הכל. אם מישהו צורח על עובד אומרים לו 'זה לא אישי, ככה הוא', למרות שזה הכי אישי כשצורחים על מישהו".

אנשי התקשורת עשויים להתנחם אולי בעובדה שלפי משרד הכלכלה, עובדי עמותות המועסקים במגזר השלישי דיווחו כי חוו יותר התעמרויות במקום העבודה ביחס לכל ענף אחר, כאשר עובדי קבלן חוו גם הם יותר התעמרויות מעובדים בהעסקה ישירה.

הטרגדיה של סל התרופות

אם נדמה לכם ששמעתם לאחרונה הרבה יותר מהרגיל על מחלת ה-SMA (ניוון שרירים אצל ילדים), אתם לא טועים. בכל פעם בתקופה הזו של השנה, שעה שוועדת סל התרופות מתכנסת פחות או יותר כדי לדון אנשים לחיים או למוות, מתחיל גם המסע המתוזמר של חברות התרופות. זה מסע ציני ומניפולטיבי שעושה שימוש בחולים, בני משפחה, חברי כנסת וכל מי שיכול לעזור כדי שהתרופה למחלה א' תזכה למימון על פני תרופה למחלה ב'. ככל שהשמיכה התקציבית קצרה, ארוכה זרועם של הלוביסטים ויועצי התקשורת בדרך אל הסל.

אבל לא צריך להתבלבל: על הציניות הגדולה מכולן חתומה מדינת ישראל בכבודה ובעצמה, שממשיכה להפקיר את אזרחיה בשעתם הקשה ביותר, אף ששילמו כל חייהם מס בריאות כחוק. היא הפקירה אותם פעם אחת כשלא התאימה את עלות הסל לקצב הגידול באוכלוסייה ולקצב ההתפתחות הטכנולוגית בשוק התרופות, והיא הפקירה אותם פעם שנייה כשדחפה אותם לרכוש ביטוחים פרטיים נוספים שגם הם (בטח לא תפלו מהכיסא) לא באמת מכסים את כל מה שמחוץ לסל.

נכון, התקציב תמיד מוגבל וספק אם המדינה צריכה לממן כל תרופה חדשה שעושה קצת יותר טוב מתרופה אחרת. אבל מדינה נאורה שעדיין מאמינה בערבות הדדית, צריכה ויכולה לקבוע עיקרון שתרופה מצילת חיים או כזו שמעכבת באופן דרמטי את המחלה, תינתן במימון מלא בכפוף לחוות דעת רפואית.

לא מדובר גם בדרמה כלכלית, בטח לא יותר מעשרות המיליונים שמחלקים מדי שנה לכמה חברי כנסת מהקואליציה רק כדי שיאשרו את תקציב המדינה. הנה עוד מבחן קטן למי שמתיימר להיות שר האוצר החברתי ביותר של ישראל.

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

ענקית התעופה שמתגברת טיסות חילוץ לישראלים

ברקע השעיית הטיסות הישירות לישראל והגבלות המרחב האווירי, ויזאייר מוסיפה כמעט 30 טיסות שבועיות לשארם א-שייח' כנתיב חלופי דרך סיני ● גם בלו בירד, טוס וארקיע מתגברות פעילות במצרים, בעוד שאל על נמנעת בשל אזהרת המסע

ועדת הכספים בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב

ועדת הכספים של הכנסת החלה לדון במסגרת התקציב לשנת 2026, אך לא התייחסה להוצאות המלחמה הנוכחית ● לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, קיים קושי מהותי לבנות תקציב מאפס בשל אי הוודאות הביטחונית ● ולמרות הכל, תחזיות הצמיחה של בנק ישראל עדיין רלוונטיות

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שרת התחבורה: השמיים בישראל לא יפתחו לפני שבוע הבא, בינתיים ניתן להגיע דרך טאבה

בתום הערכת מצב בנתב"ג הבהירה השרה כי פתיחת המרחב האווירי לא צפויה לפני השבוע הבא ותתבצע בהדרגה ובתיאום ביטחוני ● עד אז, המעבר היבשתי בטאבה ממשיך לשמש חלופה מרכזית לשבים ארצה

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר