גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו צדק: המונופול של ערוץ 2 נשבר | פרשנות

זכייניות ערוץ 2, שגם לפני הפיצול לא נהנו מהמונופול שלהן מבחינה כספית, יורדות כעת ברייטינג ומפסידות גם בגלל מהלכים לא משתלמים

שיחת רה"מ נתניהו עם השגרירה והמאבטח / צילום: משרד ראש הממשלה
שיחת רה"מ נתניהו עם השגרירה והמאבטח / צילום: משרד ראש הממשלה

התחרות עובדת: "כוכבים" כמו אילנה דיין נפלו ברייטינג

זה אולי לא יתקבל יפה בצד פוליטי מסוים, ודאי שלא בברנז'ה התקשורתית, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: נתניהו וכל מי שהטיף לתחרות גדולה יותר בשוק הטלוויזיה צדקו. אמנם חלפו רק כשבועיים מיום הפיצול של ערוץ 2, אבל התוצאה הכלכלית היא ברורה ומובהקת: המונופול של ערוץ 2 נשבר. או כמעט נשבר, כפי שאסביר בהמשך. אם הרייטינג של תוכניות פופולריות כמו "עובדה" של אילנה דיין או "ארץ נהדרת" נחתך בעשרות אחוזים לאחר הפיצול, המשמעות היא שהכלכלה, כרגיל, עובדת: יותר תחרות, יותר גיוון ומוצרים, ירידה בנתחי השוק (רייטינג), ירידה ברווחי השחקנים המונופוליסטיים (או גידול בהפסדים), ובמקביל העוגה (של הצופים) גדלה, כפי שמשתקף היטב בנתוני הרייטינג. כלומר, הרייטינג המצרפי של שתי זכייניות ערוץ 2 לשעבר, קשת ורשת, גדל לאחר הפיצול בהשוואה לרייטינג המקורי שלהן.

למה זה קורה? כי, כאמור, כשהתחרות נפתחת, העוגה גדלה. בשוק הטלוויזיה מה שקרה הוא שצופים מהכבלים והלוויין נדדו לערוצים החדשים ובמקביל הצטרפו גם צופים חדשים. הגידול בעוגה מיתן אמנם במשהו את החיתוך ברייטינג של תוכניות פופולריות, אבל החיתוך הוא כבר עובדה קיימת: מי שהתרגל לרייטינג שנשק ל-20%-25%-30% צריך להסתפק מעתה ואילך ברייטינג שנמוך ב-30%-40% לפחות. זו מכה למי שהתמכר לרייטינג גבוה, ורייטינג בטלוויזיה הוא שם המשחק, משחק די אכזרי. ככל שהרייטינג גבוה יותר הוא ממכר יותר, הוא מעניק עוצמה וכוח אדירים, ובדרך כלל מנוצל לרעה, גם בתקשורת - אגו הרי לא חסר שם. גם האצטדיון הגדול בעולם לא מסוגל להכיל את האגו של כמה מכוכבי הטלוויזיה או מי שמוגדרים "טאלנטים". לכן, קצת פחות רייטינג וקצת פחות כוח לא יזיקו לאיש, בטח לא לציבור הרחב.

הסתיים עידן השליטה המונופוליסטית של ערוץ 2

למה המונופול של ערוץ 2 נשבר (ולא אני זה שהגדיר אותו "מונופול")? בעבר שידר ערוץ 2 באמצעות שתי הזכייניות שלו, קשת ורשת - שמות שלא אומרים הרבה לציבור הרחב, הרי ערוץ 2 היה מותג הרבה יותר חזק משתיהן. קשת ורשת שידרו בימים שונים בשבוע, אבל הציבור, כאמור, לא ממש הבחין בכך. כעת, לאחר הפיצול, שתיהן משדרות בנפרד, לאורך כל השבוע. לפני הפיצול, ועל פי ניתוח אחוזי הרייטינג והנתחים של הערוצים המסחריים, קשת ורשת תפסו יחדיו עד כ-70% מנתח השידורים היומי בטלוויזיה המסחרית. זה נתח שוק עצום, מונופוליסטי בהגדרה. הוא נשבר עם הפיצול, וטוב שנשבר. תהא אשר תהא דעתכם על איכות השידורים, יש יותר תוכניות (אם כי זה פחות או יותר עוד מאותו דבר), יש עוד שחקן בשוק הטלוויזיה ויש עוד תחרות. שוב, הכלכלה עובדת מצוין. 

מחזיקי המניות בקשת ורשת

מהדורת החדשות עדיין מונופול, "הודות" לנתניהו

היכן נשמרה השליטה, ולמרבה האבסורד אף התחזקה? במהדורת החדשות, שנתניהו כה מתעב. דווקא שם ניתנו הקלות משמעותיות לקשת ולרשת: הרגולטור (כלומר, משרד התקשורת, כלומר, נתניהו) אפשר לזכייניות לשדר יחד את מהדורת החדשות במשך שלוש שנים, במקום להתפצל לשתי מהדורות חדשות.

נוסף על הרייטינג שהתחזק בגלל תוספת צופים (יותר מ-20% רייטינג מצרפי למהדורת החדשות שמשודרת במקביל בקשת וברשת), להחלטה הזאת יש משמעות כלכלית אדירה. ראשית, הפעלת מחלקת חדשות עולה, לפי הערכות, כ-100 מיליון שקל בשנה ולכן מדובר בחיסכון של כ-50 מיליון שקל בשנה. בעצם, ההקלה הרגולטורית הזאת שווה לקשת ולרשת כ-150 מיליון שקל לכל אחת בשלוש השנים הקרובות. לא כסף קטן, ולכן יש בתלונות של ערוץ 10 על ההקלות הללו הרבה מן הצדק - הוא ממשיך להוציא סכום ששתי מתחרותיו חולקות בו. אמנם לאורך ההיסטוריה של ערוץ 10 ניתנו לו עצמו על ידי הרגולטור שורה של הקלות, שלפי הערכות הגיעו במצטבר לכמה מאות מיליוני שקלים, אבל לפחות במקרה של חברת החדשות הוא צודק - זה מגרש תחרותי עקום שמפלה אותו לרעה, לפחות בשלוש השנים הקרובות, ולזמני יש נטייה בישראל להפוך לקבוע.

הטעויות הגדולות של הכסף "הקטן" במרוץ של קשת ורשת

קשת ורשת עשו מאמץ שיווקי אדיר (במיוחד קשת) לקראת הפיצול כדי לנסות לקבע את הצופים על המספרים החדשים שלהם בשלט - 12 ו-13. קשת שילמה על הזכות להשתמש במספר 12 סכום עתק של 25 מיליון שקל, ואילו רשת שילמה סכום לא צנוע של 7.7 מיליון שקל תמורת הזכות להשתמש במספר 13. ערוץ 10 שילם 1.54 שקלים תמורת הזכות להשתמש במספר 14. כן, שקל ו-54 אגורות עלה לו המספר 14 בשלט. האם הסכומים העצומים שהוציאו קשת ורשת לקראת הפיצול ולאחר הפיצול, גם בשלטי חוצות ובמודעות בעיתונים, שירתו את המטרה? האם הוצאה של עשרות מיליוני שקלים על שיווק ועל גיוס של כמה "טאלנטים" כמו אודי סגל וניב רסקין שירתה את קשת ואת רשת לאחר הפיצול? לכאורה, התשובה היא "כן": מי שהוציאה הכי הרבה כסף, קשת, גם נמצאת בראש טבלת הרייטינג (עם נתח שוק של 45%). אבל במבט קצת יותר עמוק, הכסף הגדול ששפכו קשת ורשת לא עשה את ההבדל, ודווקא ההתנהלות האחראית של ערוץ 10 הוכיחה את עצמה.

שעת ה"ליד": "ליד", זה הכינוי לתוכניות המשודרות טרום מהדורת החדשות - ככל שהן מוצלחות יותר ברייטינג, הסיכוי שהצופה יישאר לצפות במהדורת החדשות גבוה יותר. לערוץ 2 טרום הפיצול היה "ליד" אידיאלי - גיא פינס (אבי ניר, מנכ"ל קשת, העביר אותו מערוץ 10 זמן קצר לפני הפיצול) ותוכנית חיסכון של קרן מרציאנו (היום "התוכנית הכלכלית"). אבי צבי, מנכ"ל רשת, החליט לוותר על ה"ליד" של מרציאנו לטובת אבי ניר, וזו טעות שעולה לו ולרשת ביוקר: הרייטינג של מהדורת החדשות ברשת נמוך מזה של מהדורת החדשות בקשת.

רשת החליטה להוציא "ליד" חדש: "לפני החדשות", תוכנית בהגשת אודי סגל ולוסי אהריש. לפי הערכות בשוק הטלוויזיה, עלות השכר של סגל מגיעה לכ-90 אלף שקל כדי לצאת מחברת החדשות. ה"ליד" הזה לא הוכיח את עצמו עד עתה, וספק אם יוכיח את עצמו בעתיד.

הרחבת תוכניות הבוקר: קשת במיוחד, וגם רשת, החליטו לחזק את רצועות הבוקר שלהן בטלוויזיה, הרבה בגלל שיקולי יוקרה ואגו, אף שלא נראה שהדבר משתלם במיוחד. מנכ"ל קשת גייס את ניב רסקין (בעלות שכר של כ-70 אלף שקל בחודש, לפי הערכות), ולפני כן את מירב מילר ואת מירב בטיטו, כדי לחזק את הרצועה הזאת. לפחות כרגע, זה לא ממש מתרומם, אף שתוכנית הבוקר של קשת עברה היום את ערוץ 10. על פי רוב, המותגים החזקים של הבוקר ("אורלי וגיא" בערוץ 10 ו"העולם הבוקר" של אברי גלעד והילה קורח ברשת) ממשיכים להוביל.

אתרי אינטרנט: רשת הגיעה לפיצול ללא אתר אינטרנט - חיסרון בולט בעידן הנוכחי. לקשת יש אתר "מאקו" שהוא די חזק, אך היא לא השכילה להפוך אותו לזירת תוכן בתחומי האקטואליה והוא נתפס יותר כאתר בידור ורכילות. מהעניין הזה נובעת הפופולריות הרבה של ynet - הצרכנים בישראל מכורים לחדשות.

השורה התחתונה: נראה שאבי ניר ואבי צבי "שרפו" עשרות מיליונים במרוץ החימוש שלהם לקראת הפיצול, וחלק נכבד מה"שריפה" הזאת היה לשווא. טוב, זה מה שקורה כשיש לך בעלים עשירים כל כך, ששווים מיליארדי שקלים. ייתכן ש-25 מיליון שקל בשביל 12 בשלט זה מעט מבחינתם, אבל זה סכום מנופח בכל קנה מידה.

מונופול ערוץ 2 / איור: גיל ג'יבלי

הכסף הגדול של עולם הפרסום וקשר השתיקה של הערוצים

אין צורך להזיל דמעה על קשת ורשת, יש שוודאי יגידו. אם הם הרכיבו את המונופול של ערוץ 2 הם בטח הרוויחו הון תועפות, כפי שמונופולים מרוויחים משליטתם בשוק. אז עכשיו הגיעה התחרות, ועם התחרות באה הירידה ברווחים. לא נורא, הייתה להם תקופה יפה ובריאה רווחית. אז זהו, שזה לא עבד כך בשוק הטלוויזיה.

ערוצי הטלוויזיה מדממים כבר שנים רבות ושורדים הודות להזרמות בעלים נדיבות. כיצד זה קרה? ראשית, שוק הטלוויזיה ושוק הפרסום אינם שקופים לאורך כל השרשרת שלהם וקשה לדעת מי מפסיד ומי מרוויח, וכמה. עם זאת, כפי שכתבתי כאן בעבר, וכפי שהוכיח פסק הדין בענייני המיסוי של אילן שילוח, יו"ר משרד הפרסום מקאן, הכסף הגדול של המפרסמים בשוק הטלוויזיה הלך למשרדי הפרסום. הסיבה לכך: חברות רכש המדיה שהם הקימו, סוג של מתווכים המרכזים רכישת זמן פרסום עבור כמה לקוחות ולכאורה מביאה לחיסכון בעלויות למפרסמים, גובים עמלות שמגיעות, לפי הערכות, ל-25%-30%. התוצאה היא שמחירי הפרסום נלחצים כלפי מטה. המפרסמים והמתווכים (חברות רכש המדיה) מרוויחים מכך הון תועפות, אבל ערוצי הטלוויזיה סובלים.

מדוע ערוצי הטלוויזיה שתקו במשך שנים ולא נלחמו בתופעה? ערוץ 10 ניסה בזמנו להיאבק אך לא הצליח לצרף אליו את קשת ורשת, שהקפידו לשמור על זכות השתיקה בנוגע להסדרת שוק רכש המדיה על ידי רשות ההגבלים. זו לא הייתה רק שתיקה, זו הייתה גם תרעומת על הניסיון להתערב בשוק רכש המדיה באמצעות הגבלת נתחי השוק של השחקנים.

השתיקה הזאת מוזרה לכאורה, אבל כנראה יש לה סיבה, שבאה לידי ביטוי במאבקים בתוך רכש המדיה. מובילות את התחום הזה בעיקר שתי חברות: יוניברסל של מקאן (אילן שילוח) וחברת יוניון (שאינה בבעלות משרד פרסום אלא בשליטת אורן יוניוב). הן מחזיקות קרוב ל-50% מהשוק, והשאר מפוזר יחסית. זו שליטה כה דומיננטית, עד שהמתחרים בשוק רכש המדיה טוענים שיוניברסל הפכה למוציאה ולמביאה בערוצי הטלוויזיה, במיוחד בקשת, ועל פיה יישק דבר. היא מקבלת תנאים משופרים, הסדרי מחירים מוזלים, העדפות במיקומים ובשיבוצים, ולפיכך גורפת עמלות גבוהות יותר משאר החברות. זו בדיוק הסיבה שקשת, בעלת אחוזי הרייטינג הגבוהים ביותר, פועלת לשימור המצב והכוח המשותף לה וליוניברסל, במעין הסדר כובל. הטענות הללו, מיותר לציין, נדחו בעבר על ידי יוניברסל וקשת.

צריך להדגיש עוד נקודה מעניינת: בעלת מניות בולטת בקשת היא משפחת ורטהיים - דרורית ורטהיים, היו"ר, היא בכובעה השני מפרסם גדול מאוד - קוקה קולה ישראל ובנק מזרחי טפחות.

והנה עובדה שמדגישה את הדומיננטיות של משרדי הפרסום וחברות רכש המדיה שבבעלותן: משרדי הפרסום נוטים להיות נדיבים מאוד ב"מקדמות" לערוצי הטלוויזיה בהיקפים גדולים (במיוחד לרשת), שזה שם מכובס להלוואות לכל עניין ודבר. לנדיבות הזאת יש כמובן מחיר כלכלי, אבל הן מעידות על השחקן החזק באמת בשוק הטלוויזיה - משרדי הפרסום. זאת ואף זאת: למרות הדיבורים על החשש מגוגל ומפייסבוק - דיבורים שפרסומאים וערוצי טלוויזיה התאהבו בהם יתר על המידה - הטלוויזיה עודנה נתפסת אצל המפרסמים בישראל כמדיום הפרסומי והשיווקי החזק והאפקטיבי ביותר.

ההפסדים של הערוצים נערמים. מתי יגיע הפיצוץ?

השבועיים הראשונים של הפיצול, לא רק בגלל הוצאות הפרסום והשיווק האדירות לקראתו, ניפחו את ההוצאות ואת ההפסדים של קשת ורשת, גם אם הן מכחישות זאת מכל מכול. העובדה שיש פחות דקות פרסום, בין שבגלל ההיצע הגדול יותר ובין שבגלל שערוצי הטלוויזיה הפחיתו את הפרסומות כדי למנוע בריחת צופים - הגדילה את ההפסדים. על פי הערכות בשוק הטלוויזיה של עלות התוכניות מול ההכנסות מפרסום, נוצרו לקשת ולרשת הפסדים של מיליוני שקלים לכל אחת מאז הפיצול - שבועיים בלבד. המצב הזה, של קצב הפסדים גבוה, לא יכול להימשך לעולמי עד. הנה כמה תסריטים לעתיד:

אבא ואמא העשירים של קשת ושל רשת ימשיכו לספוג ולשתוק: בקשת מדובר בעיקר במשפחתו של מוזי ורטהיים ז"ל ובמשפחתו של יצחק תשובה. ברשת מדובר בעיקר בעידן עופר ובאודי אנג'ל. לכל בעלי המניות הללו יש הרבה מאוד כסף והרבה מאוד מוטיבציה להחזיק כלי תקשורת משפיע ונחשב, ויהיו ההפסדים אשר יהיו.

עם הזמן, דקות הפרסום יעלו, ואיתן גם המחיר, בעיקר בגלל העלייה המצרפית ברייטינג. זה לבטח יקרה, השאלה אם זה יספיק להעביר את ערוצי הטלוויזיה לרווחיות בריאה. ספק גדול.

רשת וערוץ 10 יביאו את הרומן ביניהם לכדי מיצוי, כלומר, יפעלו למיזוג. נורית אזהרה: שיקולי אגו, כבוד ויוקרה דומיננטיים בשוק הטלוויזיה ובשוק התקשורת בכלל הרבה יותר משיקולים כלכליים, במיוחד אם יש מישהו שמממן את החגיגה הזאת.

הפיצוץ עם חברות רכש המדיה הדומיננטיות יגיע בשלב כלשהו. זה יהיה הפיצוץ הגדול על הכסף הגדול, אבל האמת היא שספק אם הוא יקרה, בגלל ברית האינטרסים ששמרה עד עתה על קשר השתיקה. זה התפקיד של הרגולטור של הטלוויזיה - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - וגם של רשות ההגבלים העסקיים להרים את הכפפה.

הערוץ הנכה, ערוץ "כאן" שמכנה את עצמו "כאן בהרצה" ונמצא בהרצה כבר כחצי שנה, ייסגר. תאגיד השידור, שבלאו הכי לא מצליח להתרומם, סופג בינתיים את המכה הקשה ביותר בעקבות הפיצול והדבר ממחיש את הצורך בסגירתו. ככל ש"הרצתו" תתארך, ככל שהרייטינג לא ישתפר, ככל שאיכותו לא תספק, הקריאות לסגירתו ולהפרטתו יילכו ויתגברו. ובצדק. אין שום סיבה להחזיק ערוץ נכה "בהרצה" זמן כה רב, במיוחד אם הוא שואב מקופת המדינה כ-700 מיליון שקל בשנה. לא עדיף לממן עם הכסף הזה ביטוח סיעוד ממלכתי?

תגובות

תגובת רשת לעלות שכרו של אודי סגל, להפסדים מיום הפיצול ולמקדמות ממשרדי הפרסום: "כלל הדברים שעליהם התבקשה תגובת רשת אינם נכונים".

גורמים בקשת מסרו ל"גלובס" כי השבועיים הראשונים לפיצול היו מאוזנים. 

עוד כתבות

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר