הרובוט iPal מופעל על ידי מסך מגע בחזהו/ צילום: רויטרס, Thomas Peter
רובוט לסקס: פתרון בעייתי לתופעת הבדידות
אם בעבר חשבנו שהתועלת העיקרית שנפיק מרובוטים תהיה שהם יבצעו עבורנו משימות לוגיסטיות בזמן שאנחנו נהנים מזמן פנוי, היום מתברר שחוסר פנאי הוא לאו דווקא הבעיה הכי גדולה של האנושות. אחת הסכנות הגדולות שמעמיד העולם המקוון היא בדידות. כ-40% מהמבוגרים בארה"ב מדווחים שהם בודדים, ובאוסטרליה נמצא שבדידות היא המנבא המשמעותי ביותר לניסיון התאבדות בקרב גברים. כך צצו רובוטים שתפקידם לשמש תחליף לחברה אנושית. האם השלב הבא הוא גם תחליף למגע פיזי?
ידוע שאורגזמות מועילות לבריאות: הן מפחיתות חרדה, מחזקות את המערכת החיסונית ואת השליטה בסוגרים אצל נשים, וגם מורידות לחץ דם. האם אורגזמה שנחווית באמצעות רובוט יכולה "לרמות" את הגוף מבחינה הורמונלית ולגרום לאדם לחוש פחות בודד? או שמא דווקא זמינות כה גבוהה של רובוט חברתי או מיני תגרום לאנשים לאבד את המוטיבציה לצאת לחפש קרבה אנושית ותגביר את הבדידות?
משחר האנושות בני אדם מנסים לאלחש את בדידותם באמצעות מין ללא שותפים. תעשיית הפורנו עצומה, מגלגלת כ-30 מיליארד דולר. אף שההשלכות השליליות שלה על שחקניה ברורות, היא הייתה המנוע למהפכות טכנולוגיות רבות, ובהן שיפור תעבורת וידיאו באינטרנט ומודלים חדשים של תשלום, שעליהם מתבססת כיום תעשיית המסחר האלקטרוני כולה. מגוון יכולות טכנולוגיות עומד גם בבסיס השלב הבא שלה, בובות המין הרובוטיות: זיהוי קולי, זיהוי פנים והבעות פנים, אינטליגנציה מלאכותית, חישת תנועה ויצירת תנועה רכה, השונה מהתנועה הרובוטית הקטועה שאנחנו מכירים. טכנולוגיות חדשות בתחום העור המלאכותי אפילו יכולות לאפשר ליצרנים לעטוף את גוף הרובוט בעור אנושי אמיתי בלי שבן אנוש יינזק בתהליך, ובשילוב טכנולוגיות חימום בסיסיות, גם התחושה תהיה אנושית כמעט.
הרובוטית הרמוני, של חברת Abyss Creation, מתוכננת לזכור את יום ההולדת של בעליה, את המזון האהוב עליו ואת שמות כל בני משפחתו, לנהל שיחה על מוזיקה, ספרים וסרטים, וכמובן - לשמש כלי למין. הגישה הזאת מראה שבובות המין אינן רק צעצוע שמטרתו להביא לאורגזמה הנעימה ביותר, אלא הן אמורות להיות תחליף לקשר ממש.
"ההבדל בין בובה לבין רובוט הוא שהבובה צפויה לגמרי בעוד הרובוט יכול לעשות את הבלתי צפוי", אמר מאט מקמולן, מנכ"ל Abyss, בראיון בנושא לאתר הגדג'טים C-Net. אבל יש דבר אחד שהרמוני לא תוכל לעשות - ללכת. מתברר שזה הרכיב הכי יקר היום בפיתוח רובוט שהוא תחליף אנושי, וגם הכי תובעני מבחינת בטריה. לכן, לפחות בשלב הראשון, הרמוני תהיה נייחת. הרובוטית הזאת עדיין לא יצאה לשוק, אולם לדברי מפתחיה (שתוארו על ידי אחרים בשוק כאופטימיים) השקתה צפויה עד סוף השנה. היא תעלה כ-15 אלף דולר.
דיוויד לוי, חוקר בינה מלאכותית ומחבר הספר "אהבה ומין עם רובוטים", שגם מקיים כנס שנתי בנושא "אהבה עם רובוטים", טען בראיון לפורצ'ן ב-2009 כי החתונה הראשונה בין אדם לרובוט תתקיים עד 2050. "תעשיית הרובוטים המיניים תתפתח משום שתעשיית הפורנו קורסת, בשל זמינות בלתי נגמרת של פורנו חינמי. התחומים האלה ייפגשו כאשר תעשיית הפורנו תחפש את אפיק ההכנסה הבא".
לוי חזה שלרובוטים הללו תהיה השפעה טובה על "גברים שבכל מקרה אחר יהיו מוקצים חברתית, וכך יהפכו לבני אדם יותר מאוזנים. כמה שמחה תתווסף לעולם כאשר אנשים בודדים לגמרי סוף סוף יוכלו לחלוק את חייהם עם מישהו!".
לוי, אגב, מאמין שדווקא שוק בובות המין לנשים יוביל את התחום. "תראו כמה ויברטורים נמכרים לנשים בכל שנה. אם כבר מין עם פין מכאני, מדוע שלא יהיה מחובר אליו גם גוף?" בכנס "אהבה עם רובוטים" שקיים, הוצג גם "נשקן אוטומטי", המדמה נשיקה, ואף שניתן לשלבו ברובוט מין, מתכנניו (בראשות אמה יאן זאנג מאוניברסיטת סיטי בלונדון) מתכוונים להטמיע אותו ככלי להעברת תחושה של נשיקה בין בני זוג אמיתיים שמתכתבים זה עם זה. "אפשר להשתמש בזה כדי לשפוט את איכות הנשיקה של מועמד באתר דייטינג, לפני שנפגשים", אמרה זאנג.
המודל לאישה הרובוטית
לכאורה, רובוט שיהיה תחליף לניצול נשים בזנות או בתעשיית הפורנו אמור לשפר את המצב הקיים, אלא שרובוטיות הקשר (95% מהן ממין נקבה) לא נבנו בהשראת אישה אמיתית או אדם אמיתי. הן מתוכננות להחמיא לבעליהן בלי סוף, להציג את עצמן כמי שעומדות לשירותו, וכמובן זמינות תמיד למין. "המטרה שלי היא לגרום לאנשים שמחה", טוען מקמולן, אבל עולה השאלה אם מודל כזה אינו פוגע שוב בנשים ואם בובות כאלה אכן מעלות את רמות האושר של המשתמשים או שהן רק משלות אותם לגבי מהותה של מערכת יחסים ופוגעות בסיכוי שלהם לנהל מערכת יחסים תקינה עם סביבתם.
פרופ' קתלין ריצ'רדסון, מאוניברסיטת דה מונטפורט בבריטניה, ראש התחום לאתיקה של בינה מלאכותית בפקולטה לטכנולוגיה באוניברסיטה, החלה את ה"קמפיין נגד רובוטי מין", בטענה שבובות מין תורמות להחפצה של נשים, והן לא יתרמו לתיעול נכון של הנטיות האפלות של פדופילים ואנסים, אלא להגברתן. "האנשים הללו זקוקים לטיפול, ולא לרובוט", אמרה בכתבה בנושא בגרדיאן הבריטי.
בהרצאת TedX שלה, היא מרחיבה: "המטרה שלנו, כמובן, אינה 'שמירה על זכויות הרובוט'. אנחנו רואים את הרובוטים כתוצר של התודעה אנושית, וככאלה הם משקפים את יחסי הכוחות בחברה האנושית. לכן אנחנו מתנגדים לכל ניסיון לפתח רובוטים שיתרמו לחוסר שוויון בין המינים בחברה. מה שמטריד לגבי הרובוטים הללו הוא העובדה שהם אינם ייצוג של נשים אלא של 'נשות-פורנו'. אני לא יודעת אם זה מה שהגברים הבודדים באמת רוצים, אבל אין ספק שזה מה שהם יקבלו.
"אני מוטרדת הן לגבי הרובוטים למין והן לגבי הרובוט שאמור לשמש חברה לקשיש, מהשאלה מדוע החברה שלנו מנסה לשכנע אותנו שמערכת יחסים עם מכונה דומה למערכת יחסים עם בני אדם. זה נרטיב שנובע מגישה מאוד תועלתנית שיש לנו היום כלפי מערכות יחסים.
"זו גם הסיבה שבגללה הרובוטים כל כך שירותיים. הם מבוססים על התופעה האמיתית של נשים בתעשיית המין שאין מתייחסים אליהן כאל בני אדם, שהן חלק מתופעה כוללת בחברה המודרנית שבה הפסקנו להתייחס זה אל זה כאל בני אדם".
למרות שנים של מחקר, המדע עדיין לא השיב לשאלה אם תיעול פנטזיות אפלות לאמנות או לזירות משחק מפחית את הפעולות השליליות בעולם האמיתי או מגביר אותן באמצעות נרמול שלהן. בהקשר של רובוטי הסקס, אחת האפשרויות לפשרה היא לשתול בהם חיישנים הקולטים ומדווחים לרשויות במקרה שהמשתמש הרחיק לכת בבקשותיו מהרובוט או בטיפול האלים בו, ואז תוצא לאותו אדם עזרה פסיכולוגית.
סקר קטן, שנעשה באוניברסיטת דוניסבורג אסן בגרמניה, מצא ש-40% מהגברים ההטרוסקסואלים רואים את עצמם מוסיפים רובוט מין לחייהם, ולמרבה ההפתעה, גברים במערכות יחסים שלפי הגדרתם הן "מספקות", הגיבו בחיוב לרעיון בשיעורים שאינם פחותים משמעותית מגברים שאמרו שהם בודדים.
מהנדס המחשבים דאגלס היינס, המפתח גם הוא רובוט סקס אך לטענתו הוא רק שלב בדרך לפיתוח "חבר רובוט", אמר בכתבה לאתר Men's Halth כי "המטרה היא ליצור לכל אדם חבר שנותן לו אהבה ותמיכה ללא תנאי. מה יכול להיות רע בזה?". בעולם האמיתי, אין באמת אהבה ללא תנאי בין בני זוג, אך נראה שאנחנו עומדים לגלות בשנים הקרובות איך מתנהגים אנשים שמקבלים אותה ואם זה אמנם משפר את התפקוד החברתי שלהם, או להיפך.
עד שהרובוט יפריד בינינו: עורכי דין לגירושים, יש לכם תחליף
נהוג לומר שרובוטים יחליפו את כולנו בשוק העבודה, אבל בעלי מקצועות הדורשים חשיבה, תחכום וגישה לבני אדם העריכו שהם מוגנים יותר מעמיתיהם העוסקים בעבודות פיזיות או חזרתיות. והנה, יצרו רובוט עורך דין לגירושים.
הרעיון נבע ממערכת שהטמיע אתר הקניות המקוונות ebay, המאפשרת לקונה ולמוכר ליישב סכסוכים ביניהם ללא תיווך אדם. האתר מציע לקונה ולמוכר כיצד להתנסח בתקשורת ביניהם, בתקווה שיגיעו בסופו של דבר לעמק השווה, מתוך ידיעה שאלפים עשו בדיוק כך לפניהם, עם אותן בעיות ועם אותם כלים. סדרה של אלגוריתמים מזהה את השלב שבו נמצאים שני הצדדים בסכסוך ועוזרת להם לנווט אל הפתרון עם תשובות ושאלות מוכנות.
ה-Divorce Bot פועל באותה גישה. הוא מבוסס על ההבנה שאשים חוששים מאוד מהעלויות המשפטיות של הגירושים וגם מהאפשרות שייווצר קרע בלתי ניתן לגישור בין בני הזוג, שלפעמים צריכים להמשיך להתנהל יחד סביב ילדים משותפים, וגם ללא ילדים - יכולים להיות להם חברים משותפים או רכוש שבגינם ימשיכו שוב ושוב להיפגש.
הבוט המשפטי עוזר לכל מתגרש להבין אם יש בסיס משפטי סביר לדרישותיו, מנחה אותו במילוי טפסים שונים, ועם כל החבילה הזאת הוא אמור לגשת לעורך דין בשר ודם. אז התהליך יהיה פשוט יותר הודות להכנה שעבר. בעתיד, ייתכן שאפשר יהיה לדלג גם על בן האנוש.
כאשר שני בני הזוג משתמשים במערכת, היא מציגה להם נושאים שעליהם הם מסכימים ומשבחת אותם על כך, ומציעה פתרונות אובייקטיביים למחלוקות. הטכנולוגיה הזאת דווקא זוכה לתמיכה רחבה מצד מומחים בתחום. הם טוענים שגישה רובוטית יכולה להוזיל את העלויות המשפטיות עבור מי שאין להם ייעוץ משפטי נגיש ולהפחית את העומס בבתי המשפט. כמו כן, הם אומרים, לפעמים עורכי דין הם אכזריים במיוחד במשפטי גירושים, מאחר שהם מעוניינים לרצות את הלקוחות שלהם. למערכת גישור רובוטית אין אינטרס להיות אכזרית.
כל זה לכאורה. בפועל, למשפטים מתוקשרים, וגם למשפטים מתוקשרים פחות, יש תופעת לוואי מעניינת - הימורים. קיימים אתרי אינטרנט שבהם אפשר להמר על תוצאות משפט, והתפתחו מערכות בינה מלאכותית שנועדו לחזות את התוצאות כדי לעזור למהמרים. החשש הוא שבעתיד, העו"ד-בוטים הללו יתוכנתו מראש או יפרצו תוך כדי האירוע כדי להטות את התוצאה של הליך הגישור.
רובו-נני: עד כמה הוא מסוגל להבין צרכים של ילדים
הנה עוד אינטראקציה אנושית שרבים היו שמחים להעביר את האחריות עליה למישהו אחר מדי פעם - טיפול בילדים. טיפול איכותי בילדים זה עניין יקר, כידוע, אז קבלו את הרובו-נני.
חברת Avatar Mind פיתחה רובוט שתפקידו להיות "חבר" לילדים, ועל פניו נראה שתפקידו לא שונה בהרבה מזה של הטאבלט, שממילא מעסיק ילדים חלק נכבד מהיום.
הרובוט iPal מופעל על ידי מסך מגע בחזהו, והוא יכול לשיר, לרקוד, לשחק ב"אבן נייר ומספריים", לענות על שאלות כמו "מדוע השמש חמה" ועוד. אבל הוא לא ממוצב כמשחק. "הוא יכול להעסיק ילדים אפילו עד שעתיים, לפני שההורים חוזרים מן העבודה", אמר מנכ"ל החברה ג'יפינג וונג, בראיון שנערך עמו לאחרונה. הרובוט גם כולל מערכת מצלמות כדי שההורים יוכלו לנטר את הילדים מרחוק. בעתיד הוא יוכל אולי לקבל על עצמו משימות פיזיות כמו להדליק אש בכיריים, בפיקוח מרחוק של ההורים. כיום יכולות התנועה והלפיתה של רובוט ביתי עדיין לא מאפשרות זאת.
האם לנוכחות רובוט יש יתרון, גם במקרה שהילד יישאר לגמרי לבד? דעות המומחים, כמו במקרה של רובוט הסקס, חלוקות. פרופ' נואל שרקי מאוניברסיטת שפילד בבריטניה, אמר לעיתון "גרדיאן" לאחרונה ש"רובוטים הם כלים חינוכיים נהדרים. הם מגרים את הסקרנות ומעשירים בידע, אבל אין להם רגישות אמיתית לצרכים של הילדים". לכן, הוא אומר, הפקדת הילדים בידי 'רובו-נני' יכולה להוביל דווקא להחרפת תחושת הבדידות של הילד. אם הוא מתקשר להורה, או ממתין להורה, או מדבר עם חבר - כל אלה לדעת שרקי הם פתרונות טובים יותר, מאשר לנסות להסביר לרובוט בעיה או מצוקה רגשית כאילו הוא המבוגר האחראי, ולקלוט מיד - כי אין אפשרות אחרת - שהוא לא מבין אותך.
אף שרעיון הרובו-נני מושך ועשוי להיות בעל היגיון כלכלי רב, ההערכה היא שייקח להורים זמן מסוים להיעתר לו, ולכן ייתכן שבתחילת הדרך המיצוב של הרובוט-סיטר יהיה לצורכי בטיחות בלבד. ניתן לייצר רובוט שרק מתריע אם הילד עומד ליפול, מתקרב לשקע או הפסיק לנשום. יכולות אלו לבדן יכולות להפחית חלק מהמתח הכרוך בהורות ולפנות את ההורים מבחינה רגשית לחלקים המהנים יותר של המשימה.
מלצר רובוט: שפך מרק על הסועדים ופוטר
בעוד שהעולם חולם על רובוטים שחושבים, משוחחים ונוטלים יוזמה, הרי שמיזם שנראה על פניו פשוט יותר - רובוט מלצר - נכשל. רובוט מלצר אינו זקוק לכאורה ליכולת קבלת החלטות יוצאת דופן או לבינה מלאכותית ייחודית. עליו להגיע לשולחן, לקבל הוראות, לשלוח אותן באמצעות הרשת לטבח, ואז להביא את האוכל לשולחן הנכון. ממש עבודה של מכונה, לא? ובכן, מי שחושב כך כנראה לא מעריך נכון את תפקידו של המלצר האנושי.
מה לגבי הסועד ששואל שאלות מוזרות על המנות, או מבקש מנות מיוחדות או מפורקות, או סתם מזמין את המנה שלו בדרך מתוחכמת שנראית לו מצחיקה, אבל מבלבלת את הרובוט לגמרי? ואיך מוודאים שהרובוטים לא יתנגשו זה בזה או בחפצים, גם אם מישהו שועט לעברם או הפיל מזלג על הרצפה? איך רובוט יכול לוודא שהלקוח באמת מרוצה ולהרגיע לקוח שאיננו מרוצה בכלל?
ברשת מסעדות בגוואנזו שבסין נאלצו לפטר את כוח האדם הרובוטי בגלל בעיות שנראות, על פניו, הרבה פחות חמורות מכך. "הרובוטים לא ידעו לייצב את המזון בתנאי שטח, הם כל הזמן שפכו מרק על האורחים", סיפר אחד המלצרים האנושיים של המסעדה לאתר Business Insider. "הם לא יכלו למזוג משקאות, ודאי לא רותחים".
בסופו של דבר הוחלט להשאיר "מלצרובוט" אחד ברשת בשביל הגימיק התיירותי, אך ויתרו על כל היתר וגם נאלצו לסגור סניפים רבים, בשל ההשקעה הגבוהה ברובוטים, שלא השתלמה.
עם זאת, עולם המסעדנות, במיוחד בסין, לא ויתר, וכיום יש קרוב לעשר מסעדות במדינה שמחזיקות רובוטים בצוות המלצרים שלהם. לרוב, למטרות בידור. הם מקבלים על עצמם תפקידים פשוטים בלבד, כמו הסעת המנות לשולחן והנחתן, חיתוך אטריות או הובלת הסועדים אל שולחנם. בחברה האמריקאית פיצה האט עשו פיילוט לשימוש במלצרים רובוטיים לקבלת ההזמנה וגביית תשלום. במסעדות אחרות, נותני השירות הזה פשוט הוחלפו במערכת מסכים אוטומטית.