אקזיט/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שיא של 17 שנה ברכישות סטארט-אפים על-ידי משקיעים זרים שנרשם בחודשים יוני ספטמבר מעורר דאגה בקרב כלכלנים לגבי היכולת של המשק הישראלי לשמר ידע ולפתח אותו. מנתונים שפרסמה ביום חמישי האחרון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי היקף יצוא חברות ההזנק (סטארט-אפים) הגיע ברבעון השלישי לשיא של 5.6 מיליארד שקל (4.86 מיליארד בניכוי השפעות עונתיות). הנתונים האלה, המהווים שיא לרבעון מאז בועת הדוט-קום, מעוררים גם דאגה לאור ההיקף הנרחב של יצוא ידע ישראל בתחום ההייטק - ידע שהמשק הישראלי היה יכול להרוויח ממנו מיליארדים רבים בשנים הקרובות.
כדי להבין את משמעות המאקרו שיש לסכום הזה צריך לדעת שבלמ"ס החליטו להוציא את חברות ההזנק מנתוני היצוא הכלליים - ומשום כך דיווחו שהיצוא הישראלי גדל ברבעון השלישי של השנה בקושי, ב-0.4%. אך אם היו מכניסים את נתוני חברות ההזנק פנימה היצוא הכולל היה גדל חריג מאד של 18.5%. גובהו החריג של הסכום עשוי להעיד על עסקה חד-פעמית גדולה או על-כך שמדובר בנתון מאד תנודתי.
בלמ"ס מסרבים כעניין של מדיניות למסור פרטים מזהים על העסקאות שמאחורי נתונים כאלה אך בירור קצר מעלה שלא מדובר בעסקת המכירה של מובילאיי לאינטל, כפי שסברו רבים. הלמ"ס מגדירה חברות הזנק כחברות שהיקף המכירות שלהן אפסי ומחשיבה כיצוא חברות שפעילות ייצור הערך המוסף שלהן עוזבת את ישראל. מובילאיי, לעומת זאת, היא חברת בעלת היקף הכנסות משמעותי מאד ופעילותה העיקרית אמורה להישאר בישראל ולא לעבור לחו"ל בעקבות עסקת המכירה. משום כך נראה כי הפעילות העיקרית מאחורי הנתון היא אקזיטים של חברות הזנק ישראליות שנמכרו למשקיעים.
מבדיקה שערכה קבוצת הראל עולה כי מדובר בסכום הרבעוני השני בגובהו שדווח בישראל אי-פעם למעט בשנת 2000 בעיצומה בועת הדוט-קום. ואולם הבדיקה מגלה כי לא מדובר באירוע חד-פעמי אלא בתופעה של ממש, שלצד קורטוב של גאווה לאומית יש בה משמעויות בעייתיות מאד מבחינת עתיד המשק וההשפעה על שער החליפין.
מהבדיקה כי יצוא הסטארט-אפים הוא קטר הצמיחה המרכזי של יצוא השירותים מישראל, תחום הפעילות שמושך את המשק בשנים האחרונות: בחודש אוגוסט לבדו עלה יצוא השירותים ב-8.6% והשלים בכך עליה מרשימה של 34.1 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. אולם, הגידול ביצוא השירותים באוגוסט נבע כולו מחברות הזנק שנרכשו והועתקו מהמשק, ובניכוי חברות אלה יצוא השירותים דווקא רשם ירידה של 0.6 אחוזים, וסיכם עליה שנתית צנועה יותר (אך עדיין מרשימה) של 9.5 אחוזים.
לדברי עופר קליין הכלכלן הראשי של הראל, מדובר בתופעה מדאיגה מבחינת קברניטי המשק הישראלי. "לדעתנו, הימשכות מגמה זו בעתיד תהיה בעייתית" אומר קליין "היות ועד כה מרבית החברות שנרכשו על ידי זרים המשיכו לפעול במשק, ולתרום לתעסוקה ולתוצר. מרגע שחברות כאלה מועתקות מהמשק - תרומתן העתידית למשק נגרעת ממנו. בצד הפיננסי, מכירתן של חברות אלה מכניסה דולרים למשק ומחזקת את השקל וההכנסות ממסים כיום, אך בעתיד יחסרו לנו בחשבון היבוא והיצוא, יצוא המוצרים וההכנסות של החברות שהועתקו".
משמעות בעייתית נוספת שיש לענף יצוא הידע הישראלי הוא על שער החליפין. לא מזמן החליטה ישראל להטיל מגבלות על יצוא גז בין היתר לאור הטענה כי יצוא בהיקפים גדולים עשוי לגרום ל"מחלה הולנדית" - ייסוף יתר של המטבע המקומי שיוביל לפגיעה קשה בתחרותיות הכלכלה הישראלית ואף להתנוונותה. במקרה של שער החליפין אין זה משנה אם מדובר בדולר שהתקבל כתוצאה מיצוא גז או ממכירת סטארט-אפ שניהם מחוללים את המחלה ההולנדית באותה מידה.