ח``כ חיים כץ / צילום: איל יצהר
פרקליטות המדינה בוחנת אפשרות לאחד בין שני התיקים הפליליים שבהם נחקר שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ (הליכוד). כך נודע ל"גלובס". כץ חשוד בפרשה אחת בשימוש אסור במידע פנים (על עסקת מיזוג פעילות חברת נצבא אל פעילות חברת איירפורט) וכן חשוד בפרשה שנייה. המצב החריג והמורכב שבו שר מכהן חשוד בפלילים בשני מקרים נפרדים, הוליד בצמרת הפרקליטות ואצל היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, את הרצון לבחון אפשרות של איחוד התיקים.
עם זאת, עדיין לא התקבלה החלטה סופית בנושא. למרות שילוב הזרועות בין רשויות החקירה השונות בישראל, העובדה שהתיק הראשון, עוסק בעבירות ני"ע ונחקר בידי רשות ני"ע, בעוד שהתיק השני עוסק בעבירות שאינן קשורות לשוק ההון ונחקר בידי המשטרה - מקטינים את הסיכוי לאיחוד התיקים. עוד לפי המידע שבידי "גלובס", בין אם התיקים יאוחדו, ובין אם לא, כץ יוזמן בשבועות הקרובים, ייתכן שאפילו בימים הקרובים, לשימוע בפני הפרקליטות לפני העמדה לדין. אם אכן יוחלט לאחד את שני התיקים, כץ יוכל לשטוח בשימוע שייערך לו את טענות ההגנה שלו ביחס לשני התיקים. חומרי החקירה בתיק של השר כץ הועברו לפרקליטות כבר לפני כחצי שנה.
מלשכתו של שר העבודה והרווחה, חיים כץ, נמסר בתגובה כי: "מאסנו בהדלפות מגמתיות ואנחנו מטילים ספק גדול במהימנות הדיווח". חקירת כץ בפרשה הראשונה, בה הוא חשוד בשימוש במידע פנים, נערכת ברשות ני"ע בליווי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). במאי 2016 כץ ומרדכי (מוטי) בן-אריה, היועץ הפיננסי של קבוצת נצבא ואיירפורט סיטי שבשליטת קובי מימון, עוכבו לראשונה לחקירה על-ידי רשות ני"ע בחשד לשימוש במידע פנים.
לפי החשד, בן-אריה רכש מניות של חברת "נצבא החזקות" טרם פרסום דיווח על מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי, ואף העביר את המידע לכץ, שרכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח, והכול תוך שימוש במידע פנים. לפי החשד, בעקבות פעילות אסורה זו גרפו החשודים, כץ ובן אריה, רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ-290 אלף שקל.
חברת "נצבא החזקות" עוסקת בייזום, פיתוח, השכרה, ניהול ואחזקה של נכסים בארץ ובחו"ל, לרבות באמצעות חברות-בנות וקשורות (ישראליות וזרות). בעלת השליטה בנצבא היא חברת "איירפורט סיטי". במועדים הרלבנטיים לחקירה נצבא ואיירפורט היו חברות ציבוריות שניירות-הערך שלהן נסחרו בבורסה לני"ע בתל אביב.
החקירה עסקה בדיווח מיידי של החברות מיולי 2015. ב5-ביולי לפני כשנתיים פרסמו נצבא ואיירפורט סיטי דיווח מיידי, ממנו עלה כי החברות התקשרו בהסכם לפיו פעילות נצבא תמוזג אל פעילות איירפורט, שתרכוש את כל המניות של החברה המוחזקות בידי בעלי מניות מקרב הציבור - וזאת במחיר המשקף פרמיה של כ-23% על שווי מניות נצבא, ערב פרסום הדיווח.
לאור מידע שהגיע אליה, ברשות ני"ע התעורר חשד לביצוע עבירות של שימוש במידע פנים שביצעו מספר גורמים בנוגע לפרטי המו"מ שניהלה איירפורט עם נצבא. בהמשך, התברר כי החשד המרכזי מתמקד בבן-אריה, שנחשב איש פנים בחברות מכוח קשריו עם החברות - ושלפי החשד נחשף למידע הפנים ועשה בו שימוש אסור כדי להשיג לעצמו רווחים - ובשר כץ, שלפי החשד את המידע ורכש את מניות נצבא טרם פרסום הדיווח, והכול תוך שימוש במידע פנים.
התפקדות לליכוד בכפייה
החקירה השנייה שבה חשוד השר כץ בפלילים היא חקירת השחיתות לכאורה בתעשייה האווירית (תע"א) שנחקרת ביחידה להב 433 של המשטרה. כץ שהיה ראש ועד מיתולוגי בתע"א, נחקר באזהרה בחודשים יוני ויולי 2017, לאחר שהיועמ"ש מנדלבליט אישר את החקירה.
אחד החשדות נגד כץ בפרשה זו הוא כי היה מעורב בכפייה על עובדי תע"א להתפקד למפלגת הליכוד. לפי החשד, חברי הוועד איימו על עובדים שאם לא יתפקדו לליכוד ויצביעו בבחירות המקדימות או לא יצביעו למועמדים של הוועד בבחירות - קידומם ותנאי העסקתם ייפגעו. אחד מחברי הוועד החשודים הוא אלי כהן, עובד מפעל אביזרים, חבר ועד דומיננטי מאוד ומקורב לשר כץ. חשוד נוסף הוא יאיר כץ, בנו של השר, שהיה יו"ר ועד העובדים בתע"א - כץ הבן חשוד בסחיטה באיומים.
עוד חשוד השר כץ כי היה מעורב בעבודות שיפוץ שבוצעו בביתו ובבית של בנו יאיר. לפי החשד, העבודות בוצעו בהנחה מפליגה ובתמורה קיבל הקבלן המבצע פרויקטים מהתעשייה האווירית. כץ, מכחיש את הטענות נגדו.
נזכיר כי חשד נוסף שחוקרת המשטרה נגד אנשי התעשייה האווירית, בהם חבר דירקטוריון החברה, תא"ל במיל' אמל אסעד - הוא שהם קיבלו טובות הנאה מחברות פרטיות שהעניקו שירותים לתע"א (ספקים שלה), ובתמורה קידמו אנשי החברה את האינטרסים של החברות הללו. זאת, בין היתר, באמצעות סיוע לספקים לזכות במכרזים של תע"א.
החשדות המרכזיים
■ פרשת מידע פנים: מרדכי (מוטי) בן-אריה, היועץ הפיננסי של קבוצת נצבא ואיירפורט סיטי שבשליטת קובי מימון, רכש מניות חברת "נצבא החזקות" טרם פרסום דיווח על מיזוג הפעילות של נצבא ואיירפורט סיטי, ואף העביר את המידע לכץ, שרכש גם הוא מניות. לפי החשד, בעקבות פעילות אסורה זו גרפו השניים רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ-290 אלף שקל
■ פרשת התעשייה האווירית: כץ היה מעורב בכפייה על עובדי תע"א להתפקד לליכוד. לפי החשד, חברי ועד העובדים איימו על עובדים שאם לא יתפקדו לליכוד ויצביעו בפריימריז או שאם לא יצביעו למועמדים של הוועד בבחירות - קידומם ותנאי העסקתם ייפגעו. בנו של כץ, יאיר, שירש את אביו בתע"א חשוד בפרשה זו.
חיים כץ
לידה: 1947, בגרמניה; עלה לארץ בגיל שנתיים
לימודים: "אורט" גבעתיים; טכנאי אלקטרוניקה
מגורים: שוהם. נשוי פלוס 3
בכנסת ה-20 ובממשלה ה-34: משמש שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מטעם הליכוד
תפקידים בעבר: יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית; חבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל; מייסד תנועת "עוז" בהסתדרות
בכנסת גם: משמש יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-גרמניה
השר שצמח בתעשייה האווירית: מעשירי הפוליטיקאים בארץ עם הון מוערך של כ-20 מיליון שקל
שמו של שר העבודה והרווחה, חיים כץ (70), עלה היום לכותרות על רקע הוויכוח על עבודות הרכבת בשבת. אחרי שביום שישי האחרון איים שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה), להתפטר אם במדינת ישראל ייערכו עבודות אחזקה ברכבות במהלך השבת, אישר ברגע האחרון השר כץ, כי במסגרת עבודות על המסילות בדרום, בדימונה ובבאר-שבע, יועסקו השבת הזו רק מי שאינם יהודים. אולם הבוקר אישר השר כץ בראיון ברדיו מורשת (קול ישראל, כאן) שאין ברירה אלא להמשיך את עבודות הרכבת בשבתות. "אם המדינה רוצה רכבת, מה לעשות שצריך שיעבדו על תחזוקת הרכבת בשבת", אמר כץ.
כץ, הגר ביישוב שוהם והינו אב לשלושה בנים, נחשב לאחד מהפוליטיקאים העשירים בארץ. בדירוג פורבס לשנת 2015, הוערך הונו של בכ-20 מיליון שקל. כץ מכהן כשר עבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. הפלטפורמה שעליה נישא כץ אל הכנסת והממשלה הייתה התעשייה האווירית (תע"א). כץ החל לעבוד בתע"א ב-1968, ובתחילת שנות ה-90 התמנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי תע"א. בנו של כץ, יאיר, ירש אותו בתפקידו בתע"א והיה אחד מבכירי ועד העובדים החזק של התעשייה האווירית.
ב-1999 נבחר חיים כץ לראשונה לכנסת ה-15 מטעם מפלגת "עם אחד" בראשות ח"כ עמיר פרץ, ובבחירות 2003 הצטרף לליכוד והגיע בפריימריז למקום ה-37. לאחר הפריימריז לליכוד נפתחה חקירת משטרה נגד כץ, בחשד שאלפי עובדי התעשייה האווירית שפקד, לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל שעליה שלט כץ - דבר המנוגד לכאורה לחוק מימון מפלגות. אולם, היועמ"ש דאז, מני מזוז, סגר את התיק אחרי שימוע שערך לכץ. בין היתר, ציין מזוז כי כץ לא הסתיר את פעולותיו.