תלמידי תיכון / צילום: איל יצהר
מדיניות משרד החינוך לעודד בתי ספר להגדיל את מספר התלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי - גורמת נזק. כך קובע הכלכלן הראשי באוצר.
לטענת הכלכלן הראשי, מערכת החינוך מעודדת את בתי הספר להגדיל את מספר התלמידים במסלול הפחות משתלם לתלמיד מבין שלושת המסלולים שבתוך החינוך הטכנולוגי - אך הכי משתלם לבית הספר כיוון שעלותו היא הנמוכה ביותר.
מדובר במסלול התעסוקתי, שבוגריו משתכרים 12% פחות משכרם של בוגרי מערכת החינוך העיונית. לעומת זאת לא נרשם גידול משמעותי במספר התלמידים בחינוך המקצועי-טכנולוגי וההנדסי למרות שהם צפויים לשכר דומה או גבוה יותר מבוגרי מערכת החינוך העיונית (עד 17% יותר בחינוך ההנדסי).
"התוצאה לגבי ההשפעה השלילית לכאורה של לימודים במסלול התעסוקתי מדאיגה", כותבים כלכלני האוצר.
החינוך התיכוני בישראל מחולק לשלושה מסלולים עיקריים: 59% מהתלמידים לומדים במסלול העיוני במשרד החינוך, שמטרתו להכין את התלמידים ללימודים אקדמיים; 38% לומדים במסלול הטכנולוגי במשרד החינוך המשלב לימודים עיוניים לצד לימודי מקצוע; רק 3% לומדים במסלול המקצועי במשרד העבודה, המיועד בעיקר לתלמידים הזקוקים לחינוך מתקן או להזדמנות שנייה לרכישת השכלה.
שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי שבפיקוח משרד החינוך גדל מאז 2011 מ-36.5% ל-39.6% מכלל הלומדים. במקביל עלה מספר בתי הספר המגישים לבגרות טכנולוגית, מ-671 בתי ספר ל- 904. באוצר מציינים כי העלייה הזו היא תוצאה של מדיניות משרד החינוך להרחיב משמעותית את שיעור הלומדים במסלול ל-47% מסך הלומדים בפיקוח משרד החינוך ולכדי 50% מכלל תלמידי התיכון בישראל. "באופן כללי", כותבים באוצר, "תלמיד הלומד במערך החינוך הטכנולוגי של משרד החינוך, מתוקצב בהיקף הגבוה בכ-36% בממוצע ביחס לתלמיד הלומד בחינוך העיוני. עובדה זו לכשעצמה עלולה ליצור תמריץ להרחיב את מערך החינוך הטכנולוגי בכללותו. נוצר למעשה מצב בו בתי הספר, לכאורה, אינם ניטרליים בבחירת מגמות הלימוד - היות ויש להם תמריץ כלכלי לעודד תלמידים ללמוד מגמות שעלותן התפעולית נמוכה, והתקצוב בגינן גבוה".
התוצאה היא גידול של מספר התלמידים במסלולים שעלות הלימוד בהם לבתי הספר נמוכה
יחסית, ללא קשר למידת התרומה שלהם למשק ולפריון או לרמות השכר העתידיות של הבוגרים.
בואו לתיירות
החינוך המקצועי נחלק למעשה לשלושה תת-מסלולים; המסלול ההנדסי מיועד להכין תלמידים לבחינות הבגרות וללימודים גבוהים בהנדסה (כולל מגמות כמו הנדסת תוכנה, רובוטיקה וביו-טכנולוגיה); המסלול הטכנולוגי - מיועד להכין תלמידים לבגרות ולרכישת השכלה נוספת בתחומים הטכנולוגיים, או להכשירם כהנדסאים או טכנאים (כולל מגמות כמו מערכות מידע ומערכות חשמל); המסלול התעסוקתי - נחשב למקבילו הנמוך של המסלול הטכנולוגי, וייעודו הוא להעניק הכשרה מקצועית לצד השכלה עיונית בסיסית (כולל מגמות כמו תיירות, מלונאות, חינוך וניהול אדמיניסטרציה).
מספר הלומדים במסלול התעסוקתי זינק בכמעט 50% בין 2011 ל-2016; עליות בולטות נרשמו בשיעור הלומדים במגמת תקשוב ובמגמת תיירות ופנאי (בשיעורים של 274% ו-153%, בהתאמה). גם במסלול ההנדסי נרשמה עלייה מרשימה (24%) ואילו במסלול הטכנולוגי נרשמה עלייה של 2% בלבד.
ניתוח מגדרי מעלה כי נשים מהוות מרבית הלומדים במסלול המקצועי-תעסוקתי (68.3%), אך הן מיעוט מקרב התלמידים במסלולים ההנדסי והטכנולוגי (30% ו-28.9% בהתאמה).
באוצר מגדירים חינוך מקצועי "חינוך שנועד להקנות ללומדים בו מיומנויות ספציפיות הנדרשות בשוק העבודה", לעומת החינוך העיוני המתמקד לרוב בלימודים הומניים ומדעיים כלליים יותר, הדומים במתכונתם ללימודים באוניברסיטאות.
מה "נחשב" יותר?
בעקבות גלי העלייה ההמונית של שנות ה-50 גדל שיעור התלמידים שהתחנך במסגרות המקצועיות והגיע לכ-60% מכלל התלמידים. באותן שנים, החלוקה בין מוסדות החינוך נעשתה על פי מבחנים שנערכו בתום כיתה ח' בחשבון ובעברית, כאשר תהליך זה חידד את התדמית השלילית של החינוך המקצועי, והתבססה התפיסה לפיה החינוך העיוני הוא המסלול ה"נחשב" ואילו המסלולים המקצועיים נחותים ביחס אליו. תהליך הכוונת התלמידים בין חינוך מקצועי ועיוני זכה באותן שנים לכינוי "הסללה" - ועורר ביקורת רבה.
על חולשתו של המסלול המקצועי כיום מעידה העובדה שרק 4% מהתלמידים במערכת החינוך שילבו ב-2013 עבודה מעשית במקצוע שאותו הם לומדים - לעומת 60% בשווייץ, 43% בדנמרק ו-41% בגרמניה.
באוצר מציינים כי מאז שנות ה-80 חלו תמורות בחינוך המקצועי ובהן אקדמיזציה של תכנית הלימודים המקצועית, צמצום ההסללה בגיל והקלת אפשרות המעבר בין המסלול המקצועי לעיוני.
"התמורות הרבות שחלו במערך החינוך המקצועי בישראל בשלושת העשורים האחרונים ובראשן האקדמיזציה של הלימודים המקצועיים, הביאו לכך שהמודל בישראל הפך דומה יותר למודל האנגלו-סקסי בו יש ניסיון לצמצם את הפער שבין המסלול העיוני למקצועי".
