דלק / צלם: איל יצהר
רשות ההגבלים העסקיים, בראשות עו"ד מיכל הלפרין, שוקלת להמליץ על הסרת הפיקוח על מחיר הבנזין בתחנות התדלוק, בדומה לנהוג היום בשוק הסולר לתחבורה, כך נודע ל"לגלובס". רשות ההגבלים היא גוף שהמלצתו עוברת לוועדת המחירים במשרדי האוצר והאנרגיה, שהיא בתורה ממליצה לשרים על החלטתם.
בשבוע שעבר החליטה הרשות להאריך את מועד להגשת הערות הציבור לשימוע שפורסם ביולי בנושא הריכוזיות הגאוגרפית של תחנות תדלוק. הרשות מצאה אז כי 84% מענף התדלוק מוחזק בידי 4 חברות דלק גדולות (פז, סונול, דור אלון ודלק), כמעט ללא תחרות ביניהן. דוח הרשות הצביע על חשיבותן של חברות דלק קטנות לתחרות בענף - קיומן תורם להורדת מחירים של תחנות התדלוק באותו אזור גיאוגרפי. זאת, מפני שחברות דלק קטנות צריכות להתאמץ יותר והן מציעות, על פי המחקר, הנחות גבוהות יותר ללקוחות. עם זאת, הרגולציה והסכמים ארוכי טווח עם חברות תדלוק מקשים על כניסתן לשוק.
הסיבה להארכת השימוע, על פי הרשות, היא הוספת פרק נלווה לדו"ח על הבנזין, שיעסוק במחירי הסולר. שוק זה שאינו נמצא בפיקוח מאז 1993, מאופיין בתחרות גבוהה יותר משוק הבנזין. אחת הסיבות לכך, פרט להיעדר הפיקוח, היא רגישות גבוהה יותר למחיר. סולר משמש בעיקר לכלי רכב כבדים ובעלי נסועה גבוהה - משאיות, אוטובוסים, מוניות, רכבים חקלאי, צבאיים ועוד. לכן, עבור צרכני הסולר, מחירו משפיע באופן ניכר על שורת הרווח.
הרשות עמלה במשך שנתיים על המחקר הקיים בנושא שוק הבנזין. ניתן היה לחשוב כי לא הייתה נחיצות אמיתית בהוספת מחקר על שוק הסולר, שמופעל על ידי כוחות השוק ללא התערבות הממשלה, ואולם ברשות ההגבלים חשבו אחרת.
גורם בכיר ברשות ההגבלים אמר בשיחה עם "גלובס": "אנו רואים חשיבות בהוספת מחקר על שוק הסולר למחקר הנוכחי ואומרים שיהיו לכך השפעות על מסקנות הוועדה לגבי שוק הבנזין. ההשוואה בין סולר שלא מפוקח לבין בנזין שכן מפוקח יוצרת אפשרות להבין מהן ההשלכות של פיקוח על מחירים והאם פיקוח מחירים הוא אפקטיבי ובכלל רצוי".
המדינה הסירה את הפיקוח על מחירי הסולר בשנת 1993 במסגרת הרפורמה במשק הדלק, שמטרתה העיקרית הייתה לפתוח את הענף לתחרות. לעומת זאת, מחיר הבנזין היה תמיד בפיקוח, על ידי מנהל הדלקים במשרד האנרגיה. למעשה מדובר במוצר היחיד המצוי בפיקוח בתחנות דלק. העיקרון הכלכלי הבסיסי אומר שכאשר בשוק מסוים קיים פיקוח מחירים, קיימת נטייה "להיצמד" למחיר העליון, ואז למעשה המחיר המרבי שמותר לגבות הופך למחיר השוק.
בשבוע שעבר הסתיים שימוע אחר לציבור, גם הוא בנושא מחיר הדלק: בעניין הורדת מרווח השיווק לחברות דלק. על פי המלצות ועדת המחירים המשותפת למשרד האנרגיה ומשרד האוצר, מרווח השיווק צפוי לרדת בכ-8 אגורות לליטר ויעמוד על 52 אגורות. לכאורה, ההורדה תתרום לחיסכון משמעותי לציבור המתדלקים, אולם חברות הדלק, שהתנגדו למהלך, מאיימות לבטל בגלל הורדה זו את ההנחות בתחנות. אם כך יקרה, לא מן הנמנע כי מטרת הממשלה, להביא לחיסכון לציבור, תתפספס או לפחות לא תושג במלואה. נוסף על כך, חברות הדלק, בעיקר הקטנות שבהן, מלינות על כך שהפחתה משמעותית במרווח השיווק תשחק את רווחיותן עד כדי חשש להמשך פעילותן.
לשאלת "גלובס", האם מהלך משרדי האוצר והאנרגיה - הורדת מרווח השיווק - תואם את מסקנות רשות ההגבלים לגבי הריכוזיות בענף התדלוק, נמנעו ברשות ההגבלים מתשובה ישירה והשיבו כי הם נמצאים בהידברות מלאה מול משרד האנרגיה ומשרד האוצר וקיים שיתוף פעולה בין הגורמים.
כשפורסם השימוע הסבירו משרדי האנרגיה והאוצר כי הסיבה להורדה היא, בין היתר, עלייה של במכירות של הבנזין מאז הבדיקה הקודמת ב-2011, ותהליכי התייעלות שבוצעו בחברות הדלק והובילו להפחתת עלויותיהן במרכיבי השכירות, השכר ועוד, בהשוואה להוצאות שנמדדו בבדיקה הקודמת.
מרווח השיווק מתעדכן פעם בחמש שנים ומורכב מכלל עלויות ההספקה שבהן נושאות חברות הדלק מבית הזיקוק ועד לרכב המתודלק, ובהן שכר, פחת, דמי שכירות, תחזוקת התחנות, הובלות, הנהלה וכלליות ועוד.
