כרטיס אשראי חכם- באירופה זה הסטנדרט, מתי אצלנו / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חברות כרטיסי האשראי סגרו רבעון שלישי פושר למדי, שבו שמרו על קיפאון בשורת הרווח, שעמדה על 196 מיליון שקל, למרות עלייה במחזורי השימוש בכרטיסי אשראי.
בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2017, התוצאות מעט טובות יותר, כאשר הרווח המצרפי בענף מסתכם ב-555 מיליון שקל - עלייה של קרוב ל-5% לעומת התקופה המקבילה ב-2016.
בלאומי קארד נרשמה צניחה של קרוב ל-17% ברווח, אבל זו הושפעה בעיקר ממענק שחולק לעובדי החברה בעקבות מכירת מניות ויזה אירופה (עסקה שאת התמורה ממנה קיבל בנק לאומי, אבל לאומי קארד נשאה בעלות המענק לעובדים).
לפניכם כמה מהמספרים המרכזיים לסיכום עונת הדוחות בענף כרטיסי האשראי:
10.5% זה שיעור הצמיחה של השימוש בכרטיסי האשראי של כאל. כאל, בניהולו של דורון ספיר, בולטת השנה בגידול במחזורים לעומת מתחרותיה, שאצלן השימוש בכרטיסים צמח ב-5%-7.2%.
מנוע הצמיחה של כאל הוא המועדון המשותף עם אל על. ניתן לראות זאת במחזורי השימוש בכרטיסי דיינרס (המותג שבו פועל המועדון), שזינקו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ביותר מ-30% ל-10.4 מיליארד שקל. התוצאה היא שנתח השוק של דיינרס, שעמד בעבר על כ-2%, כבר יותר מהכפיל עצמו ל-4.5% השנה.
בשנה הבאה צפויה כאל להגדיל עוד יותר את נתח השוק שלה, כשהמועדון המשותף שלה עם שופרסל צפוי לצאת לדרך. כאל סימנה את המועדונים החוץ-בנקאיים כיעד אסטרטגי, והיא מתאמצת ומשקיעה לא מעט משאבים כדי לזכות בהפעלתם (כך היה באל על וכך גם בשופרסל).
לאומי קארד שומרת על קצב צמיחה דומה לממוצע בענף - עלייה של 7% בשימוש בכרטיסי החברה. עם זאת, החל בשנה הבאה היא צפויה לספוג ירידה כתוצאה מהמעבר של המועדון המשותף עם שופרסל לכאל. ללאומי קארד אמנם יתפנו משאבים בעקבות הפסקת השותפות עם שופרסל, אבל על מנכ"ל החברה, רון פאינרו, לבחון היטב ובמהרה כיצד היא תפצה עצמה על הירידה הצפויה כתוצאה מהפסקת התפעול לשופרסל - אחד המועדונים הגדולים בשוק.
גם ישראכרט, בניהולו של רון וקסלר, צריכה לבחון היטב את נושא מחזורי השימוש בכרטיסים. החברה הגדולה בענף רשמה גידול צנוע של 5.2% בשימוש בכרטיסיה מתחילת השנה, כשברבעון השלישי העלייה עמדה על 1% בלבד, לעומת יותר מ-10% בכאל.
נציין כי פתיחת הפערים של כאל מול מתחרותיה מתחילה עוד לפני שיצא לפועל המהלך להפרדת ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים. לאחר שתוכנית זו תושלם, וכאל תישאר בבעלות בנקאית, עשויה כאל להתחזק עוד יותר לעומת מתחרותיה.
230 מיליון שקל זה היקף ההפרשות להפסדי אשראי בתשעת החודשים הראשונים של השנה. הגידול החד בתיק ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי, כמו גם ההרעה במוסר התשלומים במשק, מביאים לעלייה של יותר מ-70% בהיקף ההפרשות להפסדי אשראי מתחילת השנה.
את ההפרשות הגבוהות ביותר רושמת כאל, שהפרישה 95 מיליון שקל מתחילת השנה. פרופיל הסיכון בתיק של כאל הוא הגבוה ביותר - מה שמתבטא גם בכך שהריבית הממוצעת בהלוואותיה היא הגבוהה ביותר- 10.9%, וגם בשיעור ההפרשות.
העלייה בשיעור ההפרשות כנראה גרמה לכאל ולישראכרט "להוריד את הרגל מהגז" בכל הקשור לקצב גידול התיק, ולהתחיל לברור טוב יותר את ההלוואות - מה שהתבטא בצמיחת התיק במהלך הרבעון השלישי.
11.8 מיליארד שקל זהו היקף תיק ההלוואות של שלוש חברות כרטיסי האשראי נכון לסוף ספטמבר. בעקבות השחיקה ברווחיות של פעילות הסליקה, שלוש החברות שמו דגש בשנים האחרונות על גידול בפעילות ההלוואות. אלא שכנראה וההפרשות להפסדי אשראי קצת הבהילו את החברות בענף (לפחות חלק מהן).
במהלך הרבעון השלישי הגדילו כאל וישראכרט את התיק בפחות מ-100 מיליון שקל כל אחת. לעומת זאת, לאומי קארד, שהיא גם השחקן הגדול בתחום האשראי, דווקא "פתחה מבערים", ובתוך רבעון אחד הגדילה את התיק ביותר מ-300 מיליון שקל, ל-5.4 מיליארד שקל, והשלימה עלייה של מיליארד שקל מתחילת השנה.
ההבדל בגישה כנראה גם קשור לכך שלאומי קארד היא בעלת תמהיל התיק השמרני ביותר - מה שמתבטא בריבית הממוצעת שלה, שהיא הנמוכה בענף, העומדת על 6.3%, וגם בכך שההפרשות שלה להפסדי אשראי הן הנמוכות ביותר, ועמדו מתחילת השנה על 49 מיליון שקל.
ללאומי קארד גם חסר מנוע צמיחה בדמות מותג סליקה מונופוליסטי כמו דיינרס בכאל ואמריקן אקספרס בישראכרט - כך שחשיבות הצמיחה בתחום ההלוואות מהותי לה יותר מאשר למתחרותיה.
בכל אופן, גם לאחר התמתנות הצמיחה של תיק ההלוואות בענף, תחום זה נהפך למהותי יותר לחברות. הכנסות המימון של החברות עמדו בתשעת החודשים הראשונים של השנה על 682 מיליון שקל, והן כבר מהוות כמעט 19% מההכנסות של החברות.
8.2% זוהי הריבית הממוצעת בתיק ההלוואות בענף - ירידה קלה של 0.1% לעומת ספטמבר אשתקד. רמת הריביות בענף אצל שלוש השחקניות נותרה פחות או יותר זהה.
כאמור, נראה כי לאור ההפרשות להפסדי אשראי הגבוהות, החברות בוחנות את מודל החיתום ותיאבון הסיכון שלהן.
השאלה היא האם מעבר להלוואות בסיכון נמוך יותר גם יביא לירידה בריבית הממוצעת. בהתחשב בכך ששתיים מתוך שלוש החברות ינותקו מהבנקים וממקורות המימון הזולים שנהנו מהן, סביר להניח כי אם כבר, המגמה של הריביות תהיה כלפי מעלה.