בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
פעם אחת זה שכרו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, או איזה טיעון שמשוגר בעקיפין לכמה עיתונאים, כאילו אלשיך מתארגן להקים מפלגה (בפועל חוק הצינון אינו מאפשר זאת). פעם שנייה מועלה חוק איסור חקירות ראש ממשלה מכהן, הידוע בשם "החוק הצרפתי". פעם שלישית מניחים שלוחיו של נתניהו, יו"ר הקואליציה דוד ביטן וח"כ דוד אמסלם את חוק אי פרסום המלצות חקירה משטרתית - ובינגו, ניסיון שלישי מוצלח והחוק עובר בזירוז מופלא את הקריאה הטרומית במליאה (לפני כשבועיים) ומיד לאחר מכן מועבר החוק לטיפול בוועדת הפנים של הכנסת, אשר בראשה עומד לא אחר מאשר אמסלם. אמסלם ידאג לחקיקה בקצב תופי המלחמה, המלחמה בשומרי הסף של המדינה.
הבוקר הגיעה פנינה חדשה: חוק שיאסור על מבקר המדינה לעבוד. ההצעה, כפי שנוסחה על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) משתמשת במילים מכובסות הבאות להסתיר את אופיו האמיתי והמסוכן של החוק. "המבקר לא יתערב בהליך קבלת החלטות של גוף מבוקר, תוך כדי התהוותן, ולא ייתן הוראות לגוף כאמור לעשות פעולה מסוימת או להימנע מלעשות פעולה..." - לשון ההצעה.
בעת ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה חששה יו"ר ועדת השרים לחקיקה, שרת המשפטים איילת שקד, שיותר מדי שרים יתנגדו להצעה וביקשה לדחות את ההצבעה עליה בחודש. אך השרים משה כחלון וגילה גמליאל, שהודיעו הבוקר שיתנגדו להצעה הזו, דרשו לקיים את ההצבעה עוד היום, וזאת כדי להפיל את החקיקה. לבסוף, התקבלה הצעת שקד והוחלט לדחות בחודש את ההצבעה על החוק. ואילו כחלון, משלא התקבלה עמדתו, עזב את הישיבה תוך שהוא מכנה את הדיונים בוועדה "בזבוז זמן".
משמעות ההצעה הזו אחת: סגירת משרד מבקר המדינה. אם לא ניתן לבקר החלטות של גוף מבוקר תוך כדי התהוות, ההחלטות יחכו, למשל, עד שהמים יפסיקו לזרום במוביל הארצי ורק אחרי שיסתיים השימוש במים במדינה ניתן יהיה לבקר את ניהול משק המים. אולי גם לא ניתן יהיה לבקר את אופן רכישת צי מטוסי כיבוי אש לאחר אסון שריפה, אלא רק אחרי שיסתיים איום השריפות המגיע מדי שלהי הסתיו עם רוחות המזרח.
דוגמה נוספת - גשרים. מבקר המדינה יוסיף שפירא פרסם לאחרונה דוח ביקורת על תחזוק מערך הגשרים במדינה. הדוח התפרסם כמה שבועות אחרי אסון קריסת גשר מעל לכביש 4, שאירע בשעת ערב, ובו נהרג נהג מנוף. המבקר ציין שמעל ל-200 גשרים במדינה נמצאים במצב לא טוב, אך נתיבי ישראל לא ניצלו את התקציב שיועד לטיפול במצב הגשרים. האם יעלה על הדעת לפרסם את דוח מבקר המדינה על מערך ההחלטות בנושא תחזוק הגשרים רק כאשר אחרון הרכבים בישראל יחלוף אי-פעם מתחת לגשר?
כאמור, בישיבת ועדת השרים לחקיקה בראשות שרת המשפטים שקד, התנגדו שני שרים להתנגד להצעת סמוטריץ': שר האוצר משה כחלון והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. גמליאל נימקה את הסירוב שלה בכך שמדובר בסגירה בפועל של משרד מבקר המדינה. "אם לא ניתן לבקר את המעשה המנהלי תוך כדי עשייתו, אז אין טעם למשרד מבקר המדינה. ביקורת בזמן אמת היא חשובה וחיונית למדינה", אמרה בראיון לגלי צה"ל.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), הטיחה ביקורת קשה בהצעה: "זו הצעה מסוכנת והרסנית ומשמעותה בפועל סגירת מוסד מבקר המדינה במדינה מושחתת ופרועה שבה אין דין ואין דיין".ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שכיהנה עד לאחרונה כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמרה שמדובר ב"עוד הצעה מבית היוצר של אלו שמעוניינים לפגוע במנהל התקין ובשומרי הסף במדינת ישראל ומסרבים לקבל ביקורת כהליך לגיטימי במדינה דמוקרטית. החוק של ח"כ סמוטריץ מעיד על פחד וחוסר יכולת להתמודד עם ביקורת באופן ענייני".
בשבועות האחרונים פנה מבקר המדינה לחלק מחברי הכנסת והשרים בניסיון לעצור את החקיקה נגד מוסד מבקר המדינה. ככל הידוע, בין היתר הוא נפגש לשם כך עם ח"כ דוד ביטן ועם שר האוצר משה כחלון.
כשראש הממשלה מבקר את המבקר
על פניו, תזמון הצעת החוק נראה לא מקרי. בלשכת ראש הממשלה לא מתנדבים היום לגונן על שומרי הסף של המדינה. ההפך. בשנים האחרונות נתניהו מתקוטט עם מבקר המדינה שפירא, ועושה זאת ביתר שאת מאז ששפירא פרסם דוח בנוגע להוצאות במעון ראש הממשלה חודש לפני בחירות 2015.
מאז חלפו כמעט שלוש שנים, והמערכות בישראל מתנהלות בקצב צב. לוקח זמן רב לחקור ולבדוק את מה שהעלה המבקר, כך שרק בשבוע האחרון הודיעו על מועד שימוע לקראת החלטה סופית אם להעמיד את אשת ראש הממשלה שרה נתניהו לדין פלילי.
מאז פרסם המבקר שפירא עוד דוחות שהרגיזו את ראש הממשלה נתניהו. כאשר שפירא כתב דוח ביקורת על תפקודו של נתניהו כשר התקשורת והאופן שבו מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - מינוי אישי של נתניהו - התנהל, הגיב ראש הממשלה בכך שזה "עוד פייק ניוז, עוד ניסיון סרק לייצר פרשייה יש מאין נגד ראש הממשלה". כזכור החקירות והבדיקות הולידו המלצה של רשות ניירות ערך להעמיד לדין את פילבר, שמצידו ביקש מנציבות המדינה להשעות אותו לשלושה חודשים. אבל נתניהו זלזל בעצם קיומה של הביקורת.
גם כאשר פרסם מבקר המדינה את הדוח בנושא מבצע "צוק איתן" אמר נתניהו שהוא, בניגוד לשפירא, מעניק גיבוי לראשי צה"ל - כאילו השופט שפירא עוין את הצבא בעצם הכנת הדוח.
את תוכנו של דוח המבקר על הנעשה בשלטון המקומי, שיתפרסם מחרתיים (ג') אחר הצהריים, אסור על פי החוק לפרסם, אך ניתן לציין שהוא עוסק לאורך ולרוחב במספר רב של רשויות. הרצליה, רהט, אשקלון, בני ברק, צפת, עכו, טבריה, נצרת, ריינה, בית שמש ובאר יעקב. וכן, דוח המבקר נוגע גם למועצה מקומית גדולה בשטחים - שם מגיע המבקר לפינה אחת מני פינות רבות ולא תקינות במדינה.
המבקר מצא שחלק מסמכויות המועצה מופעלות בידי גופים פרטיים, בניגוד לדין. אופן הפעלת הסמכויות במועצה המקומית מאפשר העברת תקציבי ציבור (כלומר, כספי משלמי המסים בישראל) לידיהן של עמותות מקומיות במכרזים שנתפרו במיוחד עבור אותן העמותות. כלומר, חלק מן הביקורת יצביע ככל הנראה על כך שהמועצה המקומית משמשת צינור להעברת כספים מן המדינה לעמותה, תוך הפעלת שיקולים זרים. שמה של העמותה שבה מדובר אינו מצוין בדוח, אך מדובר בגוף שח"כ סמוטריץ היה גורם משמעותי בהקמתו.
אם כן, גם כאשר דוח מבקר אינו עוסק כלל בתפקודו של ראש הממשלה, הרי שבעיני רוב שרי הממשלה, ובראשם נתניהו - יש לקצץ כמה שיותר בסמכויות המבקר. ובעצם, לא רק בסמכויותיו.
כרוניקה של הצרת צעדים
הצעת חוק: איסור פרסום המלצות משטרה
סטטוס: עבר בקריאה טרומית בכנסת
הצעת החוק לאיסור פרסום המלצות המשטרה לאחר חקירה, של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), עברה לפני שבועיים הצבעה של ועדת שרים לחקיקה. במליאה הושג רוב רגיל, וההצעה עברה קריאה טרומית. חברי הכנסת של סיעת כולנו, אשר התבטאו בכלי התקשורת נגד ההצעות הבאות לפגוע בעבודת המשטרה, לא נכחו במליאה בעת הקריאה הטרומית.
בהמשך, כדי לזרז את החקיקה, החליטה הנהלת הקואליציה בראשות דוד ביטן, שההצעה הזו לא תועבר לוועדת חוק חוקה ומשפט (האחראית על חקיקה בתחום סדרי דין פלילי) אלא לוועדת הפנים של הכנסת. הסיבה לכך היא שבראש ועדת הפנים עומד דוד אמסלם, שמצידו מנהל מתקפה על המשטרה בסוגיות שונות, לרבות בנושא הציוצים של יועץ התקשורת (הפורש) של המפכ"ל, ליאור חורב. בוועדת הפנים צפויה ההצעה לעבור כמה שיותר מהר, ללא עיכובים פרוצדורליים.
מינויים פוליטיים במשרדי הממשלה
סטטוס: עבר על ידי השרים
לפני כחודש עברה הצעת השרים איילת שקד ויריב לוין לאפשר למנכ"לי 21 משרדי ממשלה למנות משנה למנכ"ל שיעסוק בנושאים רוחביים, ובלבד שהמינוי האישי יעבור גם רף של התאמה מקצועית (6-7 שנים בתחום הספציפי). ההחלטה זכתה לכינוי "חוק הג'ובים", על אף שלא מדובר בחקיקה אלא בהחלטת שרים.
המשמעות של ההחלטה היא הרחבת הדרג הפוליטי של שר - כאשר לכל שר בממשלה יש כבר כיום צוות פוליטי משמעותי). היועצים והמשנים למנכ"לים הממונים על ידי מנכ"לי המשרדים או על ידי השרים, מקבלים שכר עובדי מדינה.
צמצום מספר החברים בוועדות איתור
סטטוס: עבר בממשלה
ההחלטה לצמצם את מספר החברים בוועדות איתו בנציבות שירות המדינה עברה לפני כחודש בהצבעת הממשלהף והיא מקלה על נציבות שירות המדינה להחליק מינויים פוליטיים כאשר בכל ועדת איתור משובצים מספר מופחת של חברי ועדה - ולפיכך, יהיו פחות התנגדויות למינויים לא ראויים.
מינוי יועצים משפטיים ללא מכרז
סטטוס: עבר בוועדת השרים לחקיקה
הצעת החוק הממשלתית לאשר מינוי יועצים משפטיים למשרדי הממשלה ללא מכרז, אשר צורפה לה הצעת חוק פרטית של ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), זכתה לרוב בהצבעת ועדת שרים לחקיקה לפני שבוע. במקרה של הצעת החוק של אוחנה, ההצעה גם עברה את הקריאה הטרומית במליאה. החוק, אם יעבור שלוש קריאות, יאפשר לבצע פוליטיזיציה מלאה של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, כך שהיועצים המשפטיים ימונו על ידי ועדת איתור קטנה או בהחלטת דרג פוליטי, ולא יצמחו מתוך הייעוץ המקצועי של משרדי הממשלה. היועץ המשפטי לממשלה התנגד בחריפות להצעה הזו, אך לא עלה בידו לבלום אותה.
איסור הקלטת שיחה בין שניים
סטטוס: נבחן בעבר ולאחרונה עלה שוב
הצעת חוק איסור הקלטת שיחה בין שניים, שמאחוריה עומד ראש הממשלה נתניהו, נבחנה לפני יותר משנה, אך לא קודמה מאז. לאחרונה העלה ח"כ דוד ביטן את האופציה להחזיר את הטיפול בהצעה. הצעה זו, אם תקודם, עשויה לשבש את עבודת העיתונאים והאופן שבו ניתן להשיג מידע והוכחות לשיחות טלפון, כאשר העיתונאי צד לשיחה.
ח"כ ביטן ציין בשיחות פרטיות כי הוא עשוי להחריג את עבודת העיתונאים מן החוק, ועדיין מדובר בהצעה בעייתית ביותר שמצרה את צעדיהם של חושפי שחיתויות ואזרחים המעוניינים לטפל בעוולות המתבצעות כלפיהם. זאת ועוד, מאחר שאין הגדרה פורמלית בחוקי המדינה למי הוא עיתונאי, ההצעה מעלה חשש לפגיעה אזרחית רחבה.
הפחתת שכר המפכ"ל
סטטוס: עדיין ברמת ההצעה
הצעת חקיקה להפחתת שכר מפכ"ל המשטרה, כך שלא יעלה על שכרו של ראש הממשלה, נמצאת כרגע בדיון ציבורי בצורך בטיפול במדרגות השכר של בכירים בשירות המדינה, לאחר שחברי הכנסת של הליכוד התריעו בנושא שכר של בעלי תפקידים כמו מפכ"ל, רמטכ"ל, שופטי בית המשפט העליון ומבקר המדינה - שמשכורותיהם עולות על משכורתו של ראש הממשלה. יצוין שחלק ממשרתי הציבור בדרגים הבכירים מגיעים למשרות הרמות אחרי עשרות שנים בשירות הציבורי.
איסור חקירת ראש ממשלה מכהן
סטטוס: הוסר מסדר היום - בינתיים
איסור חקירת ראש ממשלה מכהן, המכונה גם "החוק הצרפתי", נתקל בהתנגדות עזה של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. לאחר הודעתה של שרת המשפטים שקד שהחוק יחייב גם תיקון בנושא הגבלת הכהונה, החוק הוסר לעת עתה מסדר היום.
אי מינוי נציב שירות המדינה
במסגרת החלשת שומרי הסף, נמנע ראש הממשלה נתניהו זה שישה חודשים ארוכים מלהודיע על מינוי נציב לשירות המדינה. בראש נציבות שירות המדינה, הגוף המפקח על העסקת עשרות אלפי עובדי מדינה, עומד כיום מינוי זמני של אהוד פרוואר, ובמהלך החודשים הללו מקבלת הממשלה החלטות משמעותיות בנושאי מינויים פוליטיים.