קתרינה פורטמן / צילום: אלכס אייזנשטט
- איפה אני תופסת אותך?
"אני בחדר הישיבות של החברה. מכיוון שאנחנו ארבעה מפתחים בחדר, יצאתי משם כדי לא להפריע לאחרים".
- מה כולל התפקיד שלך ומה חטיבת RSA עושה בדל טכנולוגיות?
"אני מהנדסת תוכנה בצוות הפיתוח, שפועל בתחום האבטחה של קניות באינטרנט. בצוות שלנו מפתחים שיטות שונות לזיהוי ולהגנה מגניבות מידע".
- כמה זמן את בחברה ומה עשית קודם?
"אני פה שנה וחצי. לפני כן עבדתי בחברה אחרת, גם כמפתחת, אלא ששם התמקדתי בבילינג. יש לי תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת חיפה. למעשה כבר מגיל מאוד צעיר התחברתי למתמטיקה ולהגיון. בחיים לא הייתי יכולה ללמוד משפטים, למשל".
- במשפטים אין הגיון?
"זה לא שאין בזה הגיון, אבל קשה לי ללמוד הרבה דברים בעל פה. אני לא מתכוונת להגיון בריא, אלא לזה שאני אוהבת שמשהו אחד נובע ממשהו אחר. אני חושבת שהאהבה שלי למתמטיקה התחילה בגיל 5, כילדה בקזחסטן. לטענת אחותי כבר אז דקלמתי את לוח הכפל. גם בארץ לא ידעתי מה בדיוק אלמד, אם זה יהיה הנדסת מכונות או מדעי המחשב. אבל היו לי חברים ששכנעו אותי לבחור במדעי המחשב והיום אני לא מצטערת על זה".
- מתי עלית ארצה?
"בגיל 17. עליתי לבד, במסגרת תוכנית סל"ע של הסוכנות היהודית. רציתי להתחבר לשורשים היהודיים שלי. המשפחה שלי נשארה שם".
- היו לך קשיים בלימודים בגלל שלא שלטת בשפה?
"הקשיים שלי לא היו עם השפה. הקשיים האמתיים היו יותר כלכליים. עשיתי הכול - מלצרות, אבטחה. הייתה תקופה במהלך הלימודים שבה עבדתי כמחלקת פרחים במסעדות ובמקביל במוקד אבטחה".
- ואיך הגעת ל-RSA?
"עבדתי במשרת סטודנט בחברה אחרת, וגרתי עם חבר שלי, שהיום הוא כבר בעלי, בצפון. הוא סיים את הלימודים, גם כן במחשבים, בטכניון, ונסע כל יום לעבוד במרכז. הוא חזר כל יום לצפון בשבילי. בשלב מסוים גם אני חיפשתי עבודה במרכז, עד שפתאום התקשרו אליי מדל. מתברר שבעלי ראה את המשרה בלינקדאין, ושלח את קורות החיים שלי בלי שידעתי. כשקיבלתי מהם טלפון, כל כך התלהבתי. מאוד רציתי להתקבל. לפני חצי שנה התחתנו, והיום שנינו עובדים כמהנדסי תוכנה בהרצליה".
- איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?
"אני רוצה להתמקצע ולהכיר טוב את התחום".