יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
ועדת הבריאות של הכנסת קיימה היום (ב') דיון ראשון בתקנות סימון מוצרי מזון בחזית האריזה. במהלך הדיון, נציג התעשיינים מטעם איחוד האירופי תקף את רפורמת סימון המזון בוועדת הבריאות של הכנסת: "הרפורמה הזו שאימצתם מצ'ילה היא רדיקלית", אמר. על כך השיב לו שר הבריאות יעקב ליצמן: "מצב התזונה בישראל הוא רדיקלי".
השר ליצמן התעמת עם הנספח הכלכלי של האיחוד האירופי בישראל, סנדור צ'לקובסקי, אשר אמר בדיון: "איננו מתנגדים לרפורמה, אבל היא אינה הטובה ביותר שניתן להשיג. המודל הצ'יליאני הוא רדיקלי. אנחנו מעוניינים להמשיך ולמכור לשוק הישראלי, אבל המחירים עלולים לעלות ולצרכן הישראלי יהיה פחות מבחר". על כך השיב ליצמן: "אנחנו נדרשים לצעדים רדיקליים, כי מצב הסוכרת וההשמנה בישראל הוא מהגרועים בעולם. הכלכלה לא מעניינת אותי, אני צריך לדאוג לבריאות התושבים. תוך 3 שנים גם אירופה תהיה שם וגם אתם תזדקקו לזה".
צ'לקובסקי הוסיף והביע חשש כי הרפורמה תשפיע על מערכת הסחר של האיחוד עם ישראל. כדי לרכך את העימות בין השניים, יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, אמר כי "אין בתקנות אלה רצון להתנגד לאיחוד האירופי ונתחשב בדעותיו". אלאלוף ציין כי בתוך שבועיים יחלו בקריאת התקנות.
הקמעונאיות קיבלו פטור
המלצות ועדת האסדרה לתזונה בריאה של משרד הבריאות, שבהן דנה הבוקר ועדת הבריאות, היו לאמץ מודל הדומה למודל מקובל בצ'ילה, הכולל 3 רכיבי מפתח תזונתיים מזיקים - סוכר, מלח ושומן רווי וסימונם בחזית האריזה.
אז מי נחלץ מאימת ה סימון האדום? ראשית, הרשתות הקמעונאיות קיבלו פטור. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, פתח את הדיון בבשורה עבור איגוד לשכות המסחר והרשתות הקמעונאיות, וציין כי סוגיית האחריות של הרשתות ירדה מסדר היום של הוועדה. בר סימן טוב הודיע כי המשרד מבקש להמשיך ולעבוד על סעיפי התקנות, המטילים אחריות סימון על המשווקים, ולכן אלה לא יובאו היום לאישור הוועדה.
ואולם, בשיחה עם "גלובס" הבהיר בר סימן טוב כי במסגרת התקנות רשתות המזון יהיו פטורות מאחריות על סימון המוצרים, והיא תוטל על ספקיות המזון בלבד. לדבריו, שילוב האחריות של הרשתות הקמעונאיות יידון בהמשך, אולם לא במסגרת הרפורמה הנוכחית.
בנוסף, נמצאה פרצה ליצרניות האבקות המלוחות. בתיקון לתקנות שהוגש ברגע האחרון לכנסת, לאחר פנייה של חברות המזון שמייצרות אבקות מרק כמו יוניליוור ואסם, הוחלט לשנות את היחס לאבקות מלוחות. התקנות של משרד הבריאות קבעו דירוג לאבקות מתוקות, שקובע מי מהן תסומן באדום, אך לא נקבע סימון רף לאבקות מלוחות, כלומר כמות נתרן מקסימלית, ולפי נוסח התקנות הרשמי שהופץ לתקשורת, הוחלט לסמן אותן לפי כמות האבקה, ולא לפי כמות הנוזל. רגע לפני הדיון הלוביסטים "הזכירו" למשרד הבריאות את התקלה, והוחלט שגם אבקת המרק, בדומה לאבקות המתוקות, תסומן לפי כמות הנוזל ולא לפי כמות האבקה.
לדברי מנכ"ל משרד הבריאות השינוי לא נבע מלחצים, אלא מטעות סופרים. "אנחנו רוצים להתייחס למוצרים כמוצר המוגמר. יש קטגוריה למוצק ויש קטגוריה לנוזל. לקחנו בנוזל יחס לדברים מתוקים, ולא חשבנו על דברים מלוחים באבקה. לכן יש בתקנות שפורסמו נקבע רף לא רלווטי לאבקות המלוחות".
ואילו נציגת הפורום הישראלי לתזונה הביאה לדיון קופסת מרק של אסם, הקריאה את הרכיבים שמופיעים עליה ויצאה נגד השינוי שהוכנס לתקנות, שבמסגרתו אבקות מרק לא יסומנו באדום.
התייקרות של עד 50%
התעשיינים והיבואנים, שהציגו נוכחות בולטת בדיון, חזרו והשתמשו בטיעון של עליית מחירים כדי להשיג דחייה ברפורמה. הם השמיעו את האיומים הקבועים לפיהם הרפורמה עלולה לגרום לעליית מחירים ומתעלמת מהצורך לחנך, וטענו כי הרפורמה מייצרת עומס ברגולציה על היצרנים, וכי לוח הזמנים שלה אינו ריאלי.
עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יצא להגנת נציג האיחוד האירופי וטען, כי "54% מסך כל המזון המיובא לישראל הוא מהאיחוד האירופי ואנחנו לא מתייחסים לעמדתם". עוד ציין כרמלי, כי על פי בדיקה של איגוד לשכות המסחר, העלות הממוצעת להדבקת מדבקה על פריט מזון אינה 13 אגורות כפי שמציג משרד הבריאות, אלא כ-30 אגורות למוצר, דבר שיוביל להתייקרות שנעה בין 5% ל-50% למוצר.
יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זידלר, בירך על הרפורמה אך הוסיף כי "כדי שהרפורמה תצליח באופן מלא, על משרד הבריאות לאפשר לתעשייה זמן היערכות ראוי ובפרט להתחשב בצורכי התעשייה הקטנה והבינונית".
בר סימן טוב התייחס לאיומים על ייקור מוצרי המזון, ואמר: "אינני מתרגש מאיומי התייקרות המוצרים. זה לא יקרה, בדקנו את זה. לא יקרה כלום אם לא תשנו את תמהיל המוצרים שלכם".
פרשנות / שלטון הלוביסטים
שולחנה של ועדת הבריאות התמלא הבוקר עד אפס מקום, ובנוכחים בלטו באופן מסיבי הלוביסטים של החברות הגדולות. כבר בצדי הדרך לירושלים היה ניתן להבחין ברכבים עם ה סימון המסחרי של החברות. על פי נתונים שהגיעו לידי "גלובס", בדיון נכחו 12 נציגים של משרד הבריאות, 3 נציגי משרד הכלכלה, ונציגים בודדים של משרדי ממשלה שונים, ביניהם המשפטים והאוצר. מולם התייצבו 8 נציגים של התאחדות התעשיינים, 14 נציגים של איגוד לשכות המסחר ועוד למעלה מ-20 נציגים של רשתות השיווק ורשתות המזון השונות - בסך הכל 42 נציגים, שאליהם נוספו לוביסטים - חלקם מופיעים ברשימות של הוועדה וחלקם לא.
בדיון נכחו גם חברי כנסת ונציגי ארגוני בריאות שונים, אך בכל פעם שהאחרונים דיברו, ניתן היה לשמוע היטב את ציקצוקם של הלוביסטים והיבואנים, שהריעו רק לח"כ מירב בן ארי שיצאה נגד התקנות.
אך מעניין להבחין כי ישנו יחס הפוך בין מי שמשמיע את קולו בוועדה נגד הרפורמה, כלומר איגוד לשכות המסחר המייצג את היבואנים, למי שמצליח לייצר שינוי מאחורי הקלעים - התאחדות התעשיינים. כך, במוצרים שבהם נדרשה רפורמולציה, שרלוונטיים לתעשייה המקומית, חלו עד כה שינויים רבים יותר בתקנות, לעומת הדרישות מהיבואנים שלא השתנו באופן דרסטי. האם בשבועיים הקרובים עד להקראת התקנות בוועדה יוכנסו ברגע האחרון עוד מחטפים ושינויים? נותר להמתין ולעקוב.