גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: פרשת הביטוח הסיעודי - "יהיה בסדר" ינצח גם הפעם

הארגונים הגדולים רוצים להמשיך לשלם מחיר מינימלי עבור ביטוח סיעודי ולקבל תמורה מקסימלית - אם כחלון וניסנקורן יאפשרו זאת ■ אילו ארגונים גדולים הפנו לביטוח סיעודי קבוצתי?

משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי
משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי

עיון ברשימת הקולקטיבים שבמהלך 20 השנים האחרונות החתימו את חבריהם על ביטוח סיעודי מתחדש, מעלה שהם אמורים היו לדעת שמדובר בעבודה בעיניים. מדובר בארגונים חזקים ועשירים. בעובדים משכילים ויודעים. כאלה שמצופה מהם לדעת ובעיקר להיוועץ עם יועצים מקצועיים שיבהירו להם את החוזים וההסכמים

על פי ההצעה שהתגבשה ברשות שוק ההון, המבוגרים מגיל 60 ומעלה יצטרפו אוטומטית לביטוחים הסיעודיים של קופות החולים, ללא קשר למצבם הבריאותי. כמובן שזו אפליה בולטת לטובתם, והיא באה על חשבון כל מי שביטחו את עצמם בקופות ומשלמים פרמיית אמת. הבעיה היא שזה לא מספיק לארגונים הגדולים והחזקים

1. גם בשבועות אלה, כשכבר ברור וידוע שהביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים המסחריים הם בפועל מעשה-מריחה, פייק-ביטוח, וגם כשכבר קבעה המפקחת שהם אסורים לשיווק מיום 1.1.18 - המשיכו וממשיכים ארגונים יציגים לשכנע עובדים לחתום על "חידוש" פוליסה שהגיעה למועדה בתירוץ "יהיה בסדר", "תסמכו עלינו", "יש לנו כוח לכופף את המערכת שתעבוד לטובתנו". האם ברור ובהיר לכל העובדים המחדשים שאין תוקף לפוליסה אחרי המועד שנקבע ליום הראשון של השנה הקרובה? אולי כן, אולי לא. אבל מי שלא מבהיר את זה, בעברית ברורה ובתוכן אמיתי גם לאחרון העובדים הפחות מיומנים והפחות חזקים - עושה מעשה פשע.

2. הבעיה היא שבהחלט אפשרי ש"יהיה בסדר" ינצח גם הפעם. יחסי השותפות, התחרות על תואר "החברתי הכי טוב", בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון, עלולים להביא לזה. מובן שלאינטרסים המשותפים לשניים האלה יש להוסיף את האפשרות הסבירה שבחירות בפתח, עוד חודש, עוד שנה, מה שאומר ששרים, ח"כים, קואליציה ואופוזיציה, כבר עובדים על הקולות - ומה טוב יותר מאשר להיראות נדיב על חשבון אחרים ואפילו לא להעז ולנסות להגיע לפתרון הולם גם למבוטחים וגם לקופת הציבור.

3. עיון ברשימת הקולקטיבים שבמהלך 20 השנים האחרונות החתימו את חבריהם על ביטוח סיעודי מתחדש, כלומר כזה שלחברת הביטוח ולסוכן הזכות לחדש אותו בכל 5 או 3 שנים - מה שאומר שבהתקרב המועד שבו ה"מבוטח" עלול להזדקק לביטוח הסיעודי מגיעה הודעה כי הביטוח לא יחודש - מעלה שהם אמורים היו לדעת שמדובר בעבודה בעיניים. מדובר בארגונים חזקים ועשירים. בעובדים משכילים ויודעים. כאלה שמצופה מהם גם לדעת ובעיקר להיוועץ עם יועצים בכירים ומקצועיים שיבהירו להם את החוזים וההסכמים. התעשייה האווירית כמשל. ראש הארגון היציג היה משך שנים רבות חיים כץ, היום השר כץ. בפנסיה ובביטוחים - הוא מבין ענק. הוא מכיר את כל האותיות הקטנות והנעלמות בפוליסות ואת כל החוטים שנמשכים מהם. הוא ידע שהוא מציע לעשרות אלפי חבריו לאורך השנים ביטוח לא הגיוני. במחיר נמוך ולא סביר של עשרות שקלים בודדים לצעירים, עד עשרות שקלים שמתקרבים ל-100 שקל לחודש למבוטחים מבוגרים - הם קיבלו כיסויי ביטוחים סיעודיים שאדם רגיל משלם עבורם מאות רבות של שקלים בחודש.

הטענה הרשמית היא שעצם העובדה שמדובר בקבוצה גדולה, באלפי עובדי מאורגנים, היא-היא שמאפשרת תשלום מחיר נמוך. אבל לא עד כדי כך. ועובדה היא שחברות הביטוח הוסיפו מאז שנות התשעים את הסעיף "פוליסה מתחדשת" - כלומר הם צפו כבר אז את חוסר ההיגיון.

4. כמו בתעשייה האווירית, גם גדולי וחזקי הוועדים והארגונים, שרובם נכללים במגזר הציבורי, ידעו מה הם מוכרים לעובדים, שלא לדבר על זה שעובדים היו אמורים לקרוא ולדעת על מה הם חותמים. אבל "יהיה בסדר" היה חזק מהם. חזק מכולם.

הם ידעו שמדובר בחתולים בשק - אבל גם ידעו שהם עם השלטונות, מימין ומשמאל, הם יסתדרו והחתולים ימשיכו תמיד לחיות ולהשמין. וזה אכן עבד כל השנים. גם אחרי שמפקחים על הביטוח בעבר (שרובם השתלבו לימים במערכת הפיננסית) התעוררו והואילו ליידע את השרים שמדובר בבעיה עצומה - בחרו הפוליטיקאים לשתוק רק כדי להמשיך את יחסיהם עם ההסתדרות ועם הבוחרים הפוטנציאליים.

5. בין הקולקטיבים הגדולים שבהם עובדים-חברים הופנו לביטוח סיעודי קבוצתי מסחרי (ראו רשימה) קצר טווח ולא יציב, ניתן למצוא "מומחים" כמו הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב, עובדי כלל חברה לביטוח, הסתדרות המורים, מכון ויצמן, עובדי בנק הפועלים, לשכת רואי החשבון, הטכניון, קבוצת הראל, מגן דוד, תנובה, רפאל, קוקה-קולה, התעשייה האווירית, דיסקונט, הבינלאומי, רשות שדות התעופה, מס הכנסה, ישקר, ים המלח, רותם אמפרט, אלישרא, נעמת, בתי הזיקוק ועוד ועוד.

זו רשימה מכובדת של ועדים חזקים ועובדים שמשתכרים שכר גבוה, שמעבר לסידורים ולהטבות המופלגות שהם נהנים מהם על חשבון הציבור - קיבלו ביטוח סיעודי באפס כסף, אבל בפועל גם בלי עתיד. עכשיו, כאשר אי אפשר עוד למרוח את הסידור המפוקפק הזה, הם דורשים שהמדינה תממן, תסבסד, עבורם את הפערים שנוצרו בין המחיר הנמוך ששילמו לתמורה הגדולה שהם מצפים לקבל. רק מי זו "המדינה"? זה הציבור הרחב. כולל אלה, אולי בעיקר אלה, שבאמת לא גומרים את החודש, שמתחננים לדיור ציבורי, לתמיכה בקצבאות נכות, עולים קשישים ומשתכרי שכר מינימום.

הארגונים הגדולים עם ביטוח סיעודי

6. הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, נתמכת על ידי בדיקה מתמשכת ומעמיקה של מבקר המדינה יוסף שפירא, פרסמה מודל חדש, כזה שיחליף את הכזב שבקודם. אבל הוועדים והאיגודים נתמכים על ידי ההסתדרות ומסרבים - הם רוצים להישאר עם מחיר מינימום ותמורה מקסימום. את הפער ישלמו 2-2.5 מיליון אזרחים עובדים שאינם שירות ציבורי מורחב.

7. על פי ההצעה שהתגבשה ברשות שוק ההון, המבוגרים מגיל 60 ומעלה יצטרפו אוטומטית לביטוחים הסיעודיים של קופות החולים. זאת ללא קשר למצבם הבריאותי, כאילו היו שם כל החיים. כמובן שזו אפליה בולטת לטובת אותה קבוצה, וכמובן שהיא באה על חשבון כל מי שביטחו את עצמם בקופות ושילמו ומשלמים פרמיית אמת. מה גם שהסיכון, שלא תומחר, גבוה יותר. אבל אפשר שכך ראוי לה, למדינה, ובלבד שלא לזרוק מבוטחים בוגרים.

8. הבעיה היא שזה לא מספיק לארגונים הגדולים והחזקים. הם אומרים: 'לי לא מספיק, למשל, 3,500 שקל ביטוח סיעודי של הקופות, אני רוצה 6,000 שקל בחודש. זו משאלת לבי - ושמישהו אחר ישלם את הפער הזה'. מישהו אחר - אלה בדיוק אותם אנשים חלשים, בעלי שכר נמוך, שיאלצו לממן את חברי הוועדים והארגונים הגדולים שחסכו כמה עשרות שקלים בודדים לחודש, אבל דורשים כאילו שמו אלפים רבים.

פתרון מקביל שמוצע הוא להמשיך את הביטוח הסיעודי הקבוצתי, אבל שיהיה אמיתי. קודם כל למחוק את המילה "מתחדש", כלומר שזה יהיה לכל משך החיים, והתמחור יהיה בהתאם. זה אומר שהמחיר יהיה גבוה יותר מעשרות השקלים הבודדות ששולמו.

9. כך קורה ששום פתרון היגיוני "לא נראה" לארגונים הגדולים. בפתרון הראשון - הם תוקפים את גובה הכיסוי, בפתרון השני את מחיר הביטוח. בקיצור: ראשי הארגונים רוצים לקנות כיסוי יקר מאוד תמורת פרמיה זעומה מאוד. למה? כי "יהיה בסדר" משמעותו שהפוליטיקאים מפחדים מאיתנו.

עוד כתבות

מייסדי חברת גלואט / צילום: gloat

הסטארט-אפ הישראלי שמפטר 20% מעובדיו

חברת ה־HR Tech הישראלית גלואט מבצעת קיצוצים בכוח אדם בחברה ובמקביל מתמקדת בפיתוח כיוון חדש, סביב הטמעת בינה מלאכותית בארגונים ● זאת בין היתר, לאחר שחלק מלקוחות מוצר הדגל לא חידשו חוזים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

הנאום המפתיע של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

מחיר הגז והנפט מזנק, אלו הישראליות שמרוויחות

מחירי הגז והנפט מזנקים בעקבות המתקפות האיראניות על נסיכויות המפרץ והחסימה החלקית של מיצרי הורמוז ● הזינוק במחירים הקפיץ את מניות האנרגיה הישראליות, שחלקן נהנות גם מהחוזים ארוכי הטווח על הגז המקומי

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

ההרס מהפגיעה של טיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

יש שיפור, אבל לא מספיק: הערים שמובילות במספר הדירות ללא ממ"דים

למרות שיפור קל במספר הדירות הממוגנות, כשני שלישים מהדירות בערים הגדולות עדיין ללא ממ"ד ● בבת ים ובבני ברק יותר מ־80% מהדירות אינן ממוגנות

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

האיראנים הודיעו אמש על סגירת מיצרי הורמוז, צעד שנחשב קיצוני ובעל השלכות כלכליות רבות ● המשמעות, ההשלכות וממה המומחים מוטרדים? גלובס עושה סדר

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מעבר גבול טאבה / צילום: שלומי יוסף

למה ארקיע מפעילה טיסות לטאבה - ואל על וישראייר לא?

אזהרת המסע של המל"ל מונעת מחברות ישראליות להפעיל קווים למצרים, אך חלקן מצאו דרך לעקוף זאת ● כך ארקיע מנהלת מבצע חילוץ באמצעות רכישת שירותים מחברת תעופה זרה - בזמן שאל על בוחרת להמתין בשלב זה לאפשרות לחלץ נוסעים דרך נתב"ג

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן