נציב הביקורת על התביעה דוד רוזן: "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור התיק"
דוד רוזן / צילום: שלומי יוסף
דוד רוזן, נציב הביקורת על מערך התביעה, קובע בחוות דעת שהעביר היום (ב') לשרת המשפטים איילת שקד, ליועמ"ש אביחי מנדלבליט ולפרקליט המדינה שי ניצן, כי תלונת רפי רותם בעניין גניזת תיק החקירה שהתבסס על תלונות 15 חוקרים ברשות המסים על ידי מי שהייתה פרקליטת מחוז ת"א רות דוד - מוצדקת. רוזן הביע תמיהה על הנסיבות בהן נסגר ובוער תיק החקירה.
"זעקתו", כותב רוזן על רותם, "כמו זעקתם של קציני חקירות ומודיעין ברשות המסים שמלווים אותו, "קבוצת ה-15" - לא טושטשה. אני לא סבור שניתן לטעון, כי עניינו של תיק שכזה שכח בשנים האחרונות".
התיק בו מדובר הוא תוצר של חקירת מפלג הונאה במשטרת מחוז ת"א, שכלל "מספר רב של ארגזים, עשרות קלסרים, עדויות וחומרי חקירה". מדובר בחקירת תלונות ומידע של "קבוצת ה-15" על בכירים ברשות המסים וביחידת החקירות, בין השאר על קשרים של בכירים עם כנופיות פשע ומבריחים, הקלות פסולות לאנשי עסקים וטייקונים, חשיפת מקורות מודיעיניים שאחד מהם נרצח, טיוח חקירות והימנעות מפעולות נגד עבריינים והטרדות מיניות של בכיר ביחידת החקירות.
התיק הגיע ב-8.7.2004, יום חמישי, לידיו של מנחם מזרחי, מי שהיה סגנה של דוד (וכיום שופט שלום), שהיה הפרקליט המלווה של הפרשה. רוזן קיבל חוות דעת בת 160 עמודים לגניזת התיק, שנושאת את אותו תאריך, שעליה חתום מזרחי והכוללת סיכום וניתוח ראיות. בתאריך 11.7.2004, יום ראשון, הודיעה רות דוד על סגירת התיק, בלי נקיטת צעדים נגד ראש יחידת החקירות רפי עמיאל וסגנו שמואל גונן.
מאז ועד היום, חברי קבוצת ה-15, ובראשם רפי רותם (שקיבל ממבקר המדינה מעמד של חושף שחיתות) ושוקי משעול גם הוא חושף שחיתות, מנהלים מאבק ציבורי להוכחת טענתם, כי רות דוד טייחה את הפרשה ממניעים מושחתים, וכי יש להעמידה לדין גם על פעולות שלה כשכיהנה כפרקליטת מחוז, בניגוד לקביעת היועצים המשפטיים לממשלה מנדלבליט וקודמו יהודה וינשטיין.
ממכתבו של רוזן עולה, כי למעשה שני תיקים בוערו: התיק שאותו סגרה רות דוד במהלך אותו סוף שבוע, ותיק נוסף שנפתח לאור תלונה נוספת של רותם נגד בכיר ברשות המסים.
כפי שנחשף ב"גלובס", הנציבה הקודמת, הילה גרסטל, ביקשה ב-2016 לבדוק את התיק. היא קיבלה הודעה, שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט ביקש מפרקליט המדינה לקבל את המידע, אבל בסופו של דבר גרסטל לא קיבלה תגובה עניינית.
הנציב הנוכחי, רוזן, פנה מספר פעמים ליועמ"ש וביקש את התיק. פרקליט המדינה שי ניצן מסר לרוזן, "כי מבירור שנערך לאחרונה עם פמת"א התברר, כי התיק בוער בשנת 2014, ולכן לא ניתן להעבירו לעיוני".
לשאלתו של רוזן מי החליט על ביעור התיק והאם יש תיעוד להחלטה זו, השיב פרקליט המדינה ניצן, כי "כיוון שהתיק בוער לא נמצא תיעוד להחלטה ולמחליט".
שי ניצן נימק את ביעור התיק בכך, ש"המכתב האחרון שנשלח במסגרת תיק זה ותויק במערכת הממוחשבת של הפרקליטות הינו משנת 2007, ומאז ועד להגשת התלונה לנציבות, לא נכתבו בתיק מסמכים נוספים ולא נערכה פנייה נוספת בנוגע לתיק".
על הסבר זה של ניצן אומר רוזן במכתבו לרפי רותם: "חרף תשובתו של פרקליט המדינה, מהמסמכים שנאספו אצלנו בתיק התלונה שבנידון עלה, כי פנית בעניין התיק לגורמים בפרקליטות מספר רב של פעמים במהלך השנים 2011-2013". על תמיהה של רוזן בענין זה השיב לו פרקליט המדינה שי ניצן לפני שבוע, כי המסמכים הללו, ככל שהתקבלו בפמת"א, היו משוייכים לתיק השני בו התלונן רותם, ולא לתיק שסגרה רות דוד.
רוזן תמה: "הכיצד הצליחה רות דוד לסגור את התיק תוך ימים ספורים בלבד.. תיק המגלם חשדות כבדים נגד נושאי משרה רמים ונכבדים ברשות המסים.. קשה להניח שבימים ספורים אלה עיינה פרקליטת המחוז גם במסמכים ועדויות מרכזיים בתיק החקירה.. סגירת "מגה תיק" שכזה, תוך ארבעה ימים, על ידי פרקליט מחוז שעיין בחוות דעת שנפרשה על פני 160 עמודים - אינה יכולה שלא לעורר תמיהות".
רוזן ביקר את העובדה שדוד סגרה תיק כזה בלי להתייעץ על גורמים בכירים בפרקליטות ועם פרקליט המדינה, ולא להסתפק ב"שיג ושיח בין הפרקליט המטפל לבין פרקליט המחוז בלבד".
רוזן הביע תמיהה "מדוע בוער תיק מיוחד ורגיש שכזה... גדולה מזו, מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור, כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק בשנת 2014".
בסיום חוות הדעת המליץ רוזן, כי פרקליט המדינה יוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית, וכן הנחיות לעניין ביעור תיקים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת ושימור נימוקי ההחלטה לביעור התיק.