יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת
"נאה דורש נאה מקיים", בביטוי זה השתמש מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח שעסק בעבירות בנייה שבוצעו על-ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, לאחר בדיקה שערך בהרצליה, באשקלון, ברהט ובבני ברק בסוף 2016 עד תחילת 2017.
הממצאים מגלים כי הרשויות המקומיות שנבדקו הציבו מבנים יבילים רבים במוסדות חינוך ללא היתר, כאשר בבני ברק וברהט הוצבו עשרות רבות של מבנים ללא היתר. המבנים שימשו ככיתות לימוד וגני ילדים בלי שהפעלתם אושרה בידי גורמים כמו כיבוי והצלה ופיקוד העורף הנדרשים להבטחת שלום הילדים. "הוועדות המקומיות הרצליה, רהט, אשקלון ובני ברק לא פעלו במשך שנים להסדרת הצבת המבנים היבילים במוסדות החינוך והסדרת השימוש בהם, על-אף הסכנה הטמונה בשימוש במבנים אלה", נכתב בדוח.
המבקר הזכיר כי מבנים יבילים אמורים להיות זמניים, וכי על משרד החינוך לוודא כי הרשויות מציבות אותם בהתאם לחוק למען שלומם ובטיחותם של הילדים והמורים.
בנוסף מצא המבקר כי בעיריית הרצליה עבירות הבנייה התבצעו במגוון רחב של תחומים, כך למשל, העירייה ביצעה תוספות בנייה ללא היתר באיצטדיון העירוני, כאשר, בין היתר, הוסיפה והרחיבה יציעים בשטח כולל של 3,600 מ"ר, לרבות יציע כבוד, ובנוסף הקימה תאי שידור ומשרדים ללא היתר בנייה. בנוסף, בסוף 2015 ותחילת 2016 מצאה היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין כי עיריית הרצליה אף הקימה מבנים ללא היתר בחוף הים בשטח כולל של 1,800 מ"ר. בנוסף מצא המבקר כי החברה לפיתוח הרצליה מפעילה מזה 3 שנים חניון ציבורי ללא היתר לשימוש חורג ברחוב גלגלי הפלדה באזור התעשייה. המבקר ציין כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא אכפה עבירות אלה.
גם באשקלון נמצאו עבירות בנייה נרחבות שבוצעו על-ידי הרשות המקומית. כך למשל, בסוף 2015 שיפצה החברה הכלכלית לאשקלון את השוק העירוני ובנתה סביבו מעטפת בשטח של 3,900 מ"ר ללא היתר בנייה. השוק נפתח לציבור ללא היתר בנייה וללא טופס 4, ובסמוך לו פועל חניון ציבורי ללא היתר.
בנוסף נמצא כי בשנים 2012-2014 הוצאו היתרי בנייה להקמת חוף נפרד בחוף הים באשקלון שלא כדין ובניגוד לתמ"א 13. ההיתרים איפשרו לעירייה לבצע עבודות בחוף ועד עומק הים. בשל תלונות, הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים ביטל את ההיתרים. אלא, שהמבקר מצא כי ב-2016 אושרה התוכנית להקמת החוף הנפרד, אך העירייה לא ביקשה היתר בנייה עד היום.
העבירות אולי הכי בוטות שמבצעות רשויות מקומיות בתחומן הן עבירות בנייה בבניין העירייה ממש. כך למשל, מצא המבקר כי עיריית בני ברק בנתה בבניין העירייה תוספת בנייה בשטח של 150 מ"ר ללא היתר בנייה מהוועדה המקומית, וזו לא אכפה את העבירה במשך למעלה מ-16 שנה. גם בבניין עיריית רהט מצא המבקר כי נבנו שטחים ללא היתר בנייה, לרבות אגף חדש בשטח של 300 מ"ר שהתווסף בשנות ה-90, וקומה שלישית בשטח של 460 מ"ר שהתווספה לבניין ללא היתר. העירייה הציבה בצמוד למתחם בין השנים 2000-2008 חמישה מבנים יבילים בשטח של 472 מ"ר, לא היתר. בשנת 2007 אושרה תוכנית להכשרת העבירות, אך העירייה לא הגישה בקשה להיתר בנייה עד היום.
המבקר מציין כי קיים ניגוד עניינים מובנה, כאשר הגורם שאמור לאכוף עבירות שמבצעת רשות מקומית הוא ועדה מקומית. על כן הוא ממליץ למשרד המשפטים ומינהל התכנון במשרד האוצר לבחון את נושא האכיפה. המבקר מזכיר כי אם ועדות מקומיות מתקשות באכיפת עבירות בנייה שמבצעות הרשויות המקומיות בתחומן, הן רשאיות לפנות לגורמי אכיפה של המדינה. הוא ממליץ כי על הרשויות שנבדקו ליזום סקר מקיף לגילוי עבירות בנייה ציבוריות ולפעול להסדרת הבנייה או הריסתה.
"הממצאים בדוח מעוררים חשד כבד להעלמת עין של הוועדות המקומיות מעבודות בנייה לא חוקיות של הרשויות המקומיות ותאגידיהן, ועל אכיפה לא מספקת ולא שוויונית. יתרה מכך, חלק מהוועדות המקומיות נתנו לעיריות היתרי בנייה שלא כדין. הדבר משדר מסר שלילי של השלמה שבשתיקה עם עבירות על החוק, פוגע באמון הציבור בשלטון החוק ומחליש את כוח ההרתעה נגד עברייני בנייה", כותב המבקר ומזכיר כי בנייה בניגוד לתב"ע יכולה גם לסכן חיי אדם.
מעיריית אשקלון נמסר כי "העירייה מכירה בערך הביקורת ובחשיבותה ומאמינה כי ערבות לקיומו של מנהל תקין הינה פעילותם של גופי ביקורת מקצועיים ובלתי תלויים. העירייה רואה בביקורת מטעם מבקר המדינה הזדמנות לשפר עוד יותר את התנהלותה ובכך לקדם ולשפר את פעילות העירייה למען רווחת תושבי העיר. נציין כי האירועים המוזכרים התרחשו טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר בפועל, תומר גלאם, שהנחה את הגורמים המקצועיים ללמוד את הדו"ח ולהפיק את הלקחים הנדרשים".
מעיריית הרצליה נמסר: "יש להדגיש כי מדובר בליקויים המתייחסים להליכי בנייה של לפני למעלה משני עשורים. עיריית הרצליה מתייחסת בכובד ראש לממצאי הדוח ומטפלת בכל הליקויים המצוינים בו".
בעיריית רהט ביקשו להבהיר בתגובה לדוח כי הדוח ממחיש את המצוקה שבו מצוי המגזר הבדואי ומסרו כי היא "למרבה האבסורד, הדוח מתמקד במבני ציבור שהוקמו לפני עשרות שנים בחלקם ללא היתרים, אך מתעלם מהעבודה שהכשרתם התעכבה בשל מחלוקות כספיות וקנייניות בין זרועות המדינה השונות. משרד החינוך בעצמו בחר בדרך של העברות כספיות לעירייה לצורך הצבת מבנים יבילים ביודעו שלא ניתן לקבל בגינם היתרים".
מעיריית בני ברק נמסר: "כל פניה של מבקר המדינה בנושאי תכנון ובניה נבדקת בעירייה, וגם אם היא לא מוצאת בהיבט החוקי, חריגת בנייה במקום המוזכר, היא מקבלת את עמדת משרד המבקר ופועלת כנדרש. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלה החמרה ונקיטת יד תקיפה בהרבה, כנגד עבירות בנייה לעומת תקופות קודמות, הוגשו התראות וכתבי אישום רבים מבעבר וגם כנגד עבירות בניה צווי הריסה בוצעו בפועל במספרים הרבה יותר גדולים מאשר בעבר. לגבי הבנייה הטרומית על גג בניין עירייה בלא היתר, מדובר בבניה שבוצעה לפני כ-18 שנה ,בשל חוסר במבנים לעובדי העירייה עם הגידול הניכר במספר תושבי העיר, לא בקדנציה של ראש העיר הנוכחי, כאשר המבנה הבלתי חוקי מעל בניין העירייה פונה לפני כחמישה חודשים ואיננו קיים יותר.
"לגבי הצבת מבנים יבילים ללא היתר: בעיר מתגוררים 198 אלף תושבים, מחציתם ילדים, אך היקף שטחי הציבור להקמת מבני חינוך מצומצם ביותר, וגם משרד החינוך הכיר בעובדה זו. בשנים האחרונות נרתמה העירייה לפיתרון הבעיה, תוך ניסיון ומאמצים גדולים להעברת הקראוונים למבנים חוקיים, והדבר נמצא בתהליך מתקדם, כאשר הצבת המבנים היבילים במצב הנוכחי היתה פיתרון זמני, כדי לאפשר קיום חוק לימודים חובה. בידי העירייה אישורי הוועדה המקומית הניתנים בעקבות הגשת בקשה להיתרי בנייה, ובחלק מהאתרים נתקבלו היתרים. יש לציין כי המגמה היום היא פינוי אתרי מבנים יבילים והקמת מבני קבע בעלי היתרים כנדרש. צוות שכלל את מהנדס עיריית בני ברק הכין במהלך שנת 2015 הצעה לגיבוש מדיניות אכיפה: העירייה פועלת על פי הקווים המנחים במסמך המדיניות שהוכן, בו נטלו חלק מהנדס העיר, התובעת העירונית לתכנון ולבנייה, מנהל אגף ההנדסה וסגן מנהל מח' הפיקוח על הבנייה".
עיקרי הליקויים:
- עיריית הרצליה: ביצעה תוספות בנייה ללא היתר באיצטדיון העירוני; הקימה מבנים ללא היתר בחוף הים; החברה לפיתוח הרצליה הפעילה חניון ציבורי ללא היתר
- אשקלון: החברה הכלכלית לאשקלון בנתה בשוק העירוני ללא היתר בנייה וללא טופס 4; היתרי בנייה להקמת חוף נפרד בחוף הים הוצאו שלא כדין
- בני ברק: העירייה בנתה בבניין העירייה תוספת בנייה ללא היתר, והוועדה המקומית לא אכפה את העבירה במשך למעלה מ-16 שנה
- רהט: נבנו בעירייה מספר שטחים ללא היתר בנייה
תגובות הרשויות
מעיריית אשקלון נמסר כי "העירייה מכירה בערך הביקורת ובחשיבותה ומאמינה כי ערבות לקיומו של מנהל תקין הינה פעילותם של גופי ביקורת מקצועיים ובלתי תלויים. העירייה רואה בביקורת מטעם מבקר המדינה הזדמנות לשפר עוד יותר את התנהלותה ובכך לקדם ולשפר את פעילות העירייה למען רווחת תושבי העיר. נציין כי האירועים המוזכרים התרחשו טרם כניסתו לתפקיד של ראש העיר בפועל, תומר גלאם, שהנחה את הגורמים המקצועיים ללמוד את הדו"ח ולהפיק את הלקחים הנדרשים".
מעיריית הרצליה נמסר: "יש להדגיש כי מדובר בליקויים המתייחסים להליכי בנייה של לפני למעלה משני עשורים. עיריית הרצליה מתייחסת בכובד ראש לממצאי הדוח ומטפלת בכל הליקויים המצוינים בו".
בעיריית רהט ביקשו להבהיר בתגובה לדוח כי הדוח ממחיש את המצוקה שבו מצוי המגזר הבדואי ומסרו כי היא "למרבה האבסורד, הדוח מתמקד במבני ציבור שהוקמו לפני עשרות שנים בחלקם ללא היתרים, אך מתעלם מהעבודה שהכשרתם התעכבה בשל מחלוקות כספיות וקנייניות בין זרועות המדינה השונות. משרד החינוך בעצמו בחר בדרך של העברות כספיות לעירייה לצורך הצבת מבנים יבילים ביודעו שלא ניתן לקבל בגינם היתרים".
מעיריית בני ברק נמסר: "כל פניה של מבקר המדינה בנושאי תכנון ובניה נבדקת בעירייה, וגם אם היא לא מוצאת בהיבט החוקי, חריגת בנייה במקום המוזכר, היא מקבלת את עמדת משרד המבקר ופועלת כנדרש. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלה החמרה ונקיטת יד תקיפה בהרבה, כנגד עבירות בנייה לעומת תקופות קודמות, הוגשו התראות וכתבי אישום רבים מבעבר וגם כנגד עבירות בניה צווי הריסה בוצעו בפועל במספרים הרבה יותר גדולים מאשר בעבר. לגבי הבנייה הטרומית על גג בניין עירייה בלא היתר, מדובר בבניה שבוצעה לפני כ-18 שנה, בשל חוסר במבנים לעובדי העירייה עם הגידול הניכר במספר תושבי העיר, לא בקדנציה של ראש העיר הנוכחי, כאשר המבנה הבלתי חוקי מעל בניין העירייה פונה לפני כחמישה חודשים ואיננו קיים יותר.
"לגבי הצבת מבנים יבילים ללא היתר: בעיר מתגוררים 198 אלף תושבים, מחציתם ילדים, אך היקף שטחי הציבור להקמת מבני חינוך מצומצם ביותר, וגם משרד החינוך הכיר בעובדה זו. בשנים האחרונות נרתמה העירייה לפיתרון הבעיה, תוך ניסיון ומאמצים גדולים להעברת הקראוונים למבנים חוקיים, והדבר נמצא בתהליך מתקדם, כאשר הצבת המבנים היבילים במצב הנוכחי היתה פיתרון זמני, כדי לאפשר קיום חוק לימודים חובה. בידי העירייה אישורי הוועדה המקומית הניתנים בעקבות הגשת בקשה להיתרי בנייה, ובחלק מהאתרים נתקבלו היתרים. יש לציין כי המגמה היום היא פינוי אתרי מבנים יבילים והקמת מבני קבע בעלי היתרים כנדרש. צוות שכלל את מהנדס עיריית בני ברק הכין במהלך שנת 2015 הצעה לגיבוש מדיניות אכיפה: העירייה פועלת על פי הקווים המנחים במסמך המדיניות שהוכן, בו נטלו חלק מהנדס העיר, התובעת העירונית לתכנון ולבנייה, מנהל אגף ההנדסה וסגן מנהל מח' הפיקוח על הבנייה".