גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחזקות הבאט מדאיגה את קברניטי הכלכלה התאילנדית

התוכנית הכלכלית החדשה של תאילנד מבקשת להפוך אותה מכלכלה מוטת יצוא סחורות לכלכלת שירותים

שוק מזון בבנקוק / צילום: רויטרס ,Athit Perawongmetha
שוק מזון בבנקוק / צילום: רויטרס ,Athit Perawongmetha

תאילנד היא מונרכיה חוקתית, השוכנת בדרום-מזרח אסיה וגובלת במיאנמר, לאוס, קמבודיה ומלזיה. הממלכה משתרעת על שטח של 514 אלף ק"מ ומחולקת ל-76 מחוזות ואזור מינהלתי מיוחד של הבירה בנגקוק. אוכלוסיית המדינה, המונה כיום כ-68.4 מיליון תושבים, גדלה בשנים האחרונות בקצב של 0.3% - הניצב בשליש התחתון מבין מדינות העולם.

כלכלת תאילנד מורכבת יחסית, מכיוון שהיא מאגדת בתוכה קידמה טכנולוגית, הבאה לידי ביטוי בתעשיות אלקטרוניקה וכלי רכב, לצד ענפים נחשלים כמו החקלאות, שלמרות תרומה בשיעור חד-ספרתי לתוצר המקומי הגולמי, אחראית לכשליש מכוח העבודה המקומי. עם זאת, תאילנד היא מדינה מפותחת יותר מהמדינות שחולקות עמה גבול משותף.

את העשור האחרון של המאה ה-20 פתחה תאילנד עם צמיחה מהירה, יחד עם שאר מדינות דרום-מזרח אסיה, שנחשבו באותם ימים ל"נס כלכלי". עד 1997 עמדה הצמיחה הממוצעת במדינה על כ-8%. בקיץ 1997 המגמה התהפכה בבת אחת, ותאילנד נאלצה לעמוד בפני אחד המשברים הכלכליים הקשים בהיסטוריה האזורית.

למעשה, מקורו של המשבר נעוץ בהחלטת הממשלה התאילנדית לתת למטבע המקומי, באט, להיסחר בשוק החופשי. החלטה זו הביאה לקריסת המטבע בכ-90% אל מול הדולר עד לסוף 1997, ובשילוב החוב החיצוני הגבוה, הפכה תאילנד מהר מאוד לפושטת רגל בפועל. כתוצאה מכך, שוק המניות המקומי נפל ב-70% עד לסוף 1998, והכלכלה התאילנדית ספגה פגיעה ישירה, כשהתכווצה בכ-8% עד לסוף אותה תקופה.

מאז, למרות חוסר היציבות הפוליטית, התחילה המדינה לצעוד לעבר כלכלת שוק, שבאה לידי ביטוי בהשקעה בתשתיות מפותחות ופיתוח ענף התיירות, שאחראי כיום לחמישית מהתוצר התאילנדי. מדיניות זו הביאה את הכלכלה עם תחילת המילניום להתאוששות מוחלטת מהמשבר שפקד את אסיה, כשהציגה את הצמיחה הממוצעת הגבוהה ביותר (יותר מ-5%) במזרח אסיה בין השנים 2000-2004.

כיום תאילנד ממשיכה להתבסס על יצוא הסחורות כמנוע צמיחה עיקרי, האחראי ל-70% מהתוצר המקומי הגולמי. לצד מוצרי האלקטרוניקה וכלי הרכב, סחורות מרכזיות נוספות שמיוצאות מתאילנד, הן תכשיטים, דלקים מזוקקים, ברזל, פלדה וכמובן תוצרת חקלאית כמו אורז וסוכר.

סיכון מטבעי מוחשי

תלות זו ביצוא מביאה את הכלכלה להיות חשופה יתר על המידה לסיכוני מטבע, כפי שמתבטא בקשר החזק בין נתוני הצמיחה לשינויי המטבע. בשנה האחרונה הפך הסיכון המטבעי למוחשי, עם התחזקות הבאט התאילנדי ב-8% אל מול הדולר - מה שהפך אותו לאחד המטבעות החזקים ביבשת אסיה.

פרט לחולשה הכללית של הדולר מול שאר המטבעות בעולם, הסיבות המרכזיות שקשורות במדינה עצמה ותמכו בהתחזקות הבאט, הן בעיקר העודף בחשבון השוטף, שהגיע בשנת 2016 ל-%11.6 תוצר (עודף מהגבוהים בעולם); זרם התיירים, שממשיך לשבור שיאים מתחילת העשור האחרון, והגיע לכ-33 מיליון בשנת 2016; והשיפור המתמשך בסנטימנט המשקיעים, בעקבות הירידה בסיכון הפוליטי.

עם זאת, התחזקות המטבע יוצרת דאגה בקרב קברניטי הכלכלה המקומית. ביטוי לעוצמת הסיכון, שעומד בפני המשק התאילנדי, ניתן לראות בעימות שהתרחש לקראת החלטת הריבית לחודש אוקטובר, כששר האוצר התאילנדי דרש מנגיד הבנק המרכזי להפחית את הריבית, העומדת כיום על 1.5%, כדי למתן את הלחצים לתיסוף הבאט. בסופו של דבר, הוועדה המוניטרית בחרה להותיר את הריבית על כנה, בין השאר, כדי שלא להמשיך ולתדלק את חובות משקי הבית, שזינקו ב-20 נקודות בסיס מתחילת העשור, לרמה של 70% תוצר.

חשוב לציין כי לאורך השנים מנסה הממשלה המקומית לשדרג את המודל הכלכלי שלה על בסיס קבוע. החל בתוכנית הפיתוח "תאילנד 1.0", שבה הושם דגש על המגזר החקלאי; דרך המעבר ל"תאילנד 2.0", שהתמקדה בייצור מקומי של תעשיות קלות, תוך ניצול העלות הזולה באופן יחסי של כוח העבודה; ועד "תאילנד 3.0", ששמה לה למטרה להדגיש את ייצור התעשיות הכבדות, ועל ידי כך משכה אליה משקיעים זרים.

ואולם בעקבות המודל השלישי, "תאילנד 3.0", נקלעה המדינה למנגנון מאקרו-כלכלי הנקרא Middle Income Trap ("מלכודת ההכנסה הבינונית"). אל מלכודת זו נקלעות כלכלות מתפתחות כמו תאילנד, שמקדמות באופן אגרסיבי שינויים מבניים בצמיחת המשק, בין השאר, לצורך העלאת רמות ההכנסה של האזרחים.

לאחר ההצלחה בהעלאת רמת הכנסה של האזרחים מעוני לרמה בינונית, נשארות אותן מדינות תקועות ברמת ההכנסה בינונית, ולא מעפילות לרמות הכנסה גבוהות יותר - מה שבא לידי ביטוי די מהר בקצב צמיחת התמ"ג.

מצב זה הביא את הממשלה להציג את תוכנית "תאילנד 4.0", שמטרתה לשחרר את כלכלת המדינה מהמלכודת על ידי מעבר מכלכלה מוטת יצוא סחורות לכלכלת שירותים. התוכנית למעשה מבוססת על שני אלמנטים מרכזיים: הראשון נועד להפוך את המשק התאילנדי למשק מבוסס ידע, עם דגש על מחקר, פיתוח וטכנולוגיה מתקדמת; האלמנט השני מתמקד ביצירת מנועי צמיחה בני קיימא, שיקטינו את החשיפה לסיכוני המטבע.

הצלחת התוכנית עשויה לתרום להעלאת רמת הפריון של העובד התאילנדי - מה שיבוא לידי ביטוי במיצוי פוטנציאל ההשתכרות והעלאת רמת החיים (התוצר לנפש), שכיום עומדת על כ-16,900 דולר בלבד. עם זאת, חשוב לציין כי בדומה לרוב מדינות אסיה, בטווח הארוך יותר, האתגר הדמוגרפי עלול להציב מכשול בפני הרצון של קברניטי הכלכלה התאילנדית לטפס שלב נוסף.

*** הכותבים הם אנליסט מערך מחקר ואסטרטגיה בבית ההשקעות פסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

מניה מומלצת: PTT

אף שכלכלת תאילנד נשענת בעיקר על יצוא, בחרנו להתמקד בחברה תאילנדית המתמחה באקספלורציה, הפקת נפט וגז וייצור מוצרי המשך, שברובם (כ-70%) נמכרים בשוק המקומי. לחברת PTT יש פרויקטים בתחום האקספלורציה וההפקה גם מחוץ לתאילנד (למשל, בווייטנאם) וכן תשתיות להולכת גז והפקת מוצרי המשך.

בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה חדה בהכנסות החברה וגם ברווחיות, בעיקר נוכח הירידה החדה שנרשמה במחירי הנפט והגז בעולם. ואולם באחרונה נרשמת התאוששות במחירי הנפט, שהספיק להאמיר אל מעל לרף של 60 דולר. נכון שלא מדובר ברמות המחיר הגבוהות ביותר שבהן שהה הנפט, אבל עדיין השינוי היה חד - והמחיר עלה משמעותית בהשוואה לרמות שבהן היה בשנים 2015-2016.

בשנים אלה הציגה PTT, בהתאם לירידה במחירי האנרגיה, גם ירידה ממוצעת במחירי המוצרים שלה, שהשליכו כמובן על ירידה חדה בהכנסות וברווחיות החברה והובילו לירידה חדה במניה. בשנת 2015 החברה רשמה הפסד בשורה התחתונה, אבל בהשוואה לחברות אחרות בתעשייה, נראה כי הצליחה להתגבר מהר מאוד על המשבר ולהקטין את ההוצאות, וכך חזרה לרווחיות כבר ב-2016, גם אם מדובר ברווחיות נמוכה ביחס לשנים קודמות.

באחרונה נרשם תיקון (אפשר אף לומר תיקון חד) במחירי הנפט, שהתחילו לבוא לידי ביטוי באופן חלקי בתוצאות החברה במחצית הראשונה של 2017. אנו מעריכים כי התוצאות ימשיכו להשתפר, נוכח המשך מגמת העלייה במחירי האנרגיה, אם כי העלייה שנרשמה עד כה, כבר באה לידי ביטוי, אולי באופן מלא, במחיר המניה.

תעשיית האקספלורציה והפקת האנרגיה מאופיינת במנופים גבוהים לרוב, בעיקר נוכח העובדה שחברות רבות מינפו את עצמן בתחילת העשור, על רקע ציפיות להמשך הגידול בביקושים לנפט וגז, כתוצאה מהפיתוח המהיר של סין ואזורים מתפתחים אחרים בעולם. כאן באה לידי ביטוי אחת החוזקות של החברה, שכן יש לה היקף מינוף נמוך בהשוואה למאזן. יתרה מכך, לחברה יש בנטו עודף מזומן על חוב - מה שהופך אותה לחברה יציבה יחסית, גם כשמחירי האנרגיה נמצאים בנסיגה.

נתוני ההשוואה אף מצביעים כי החברה פועלת מדי שנה להקטין את החוב שלה כדי להקטין ככל האפשר את הוצאות המימון וההשפעה שלהם על התזרים בעתות של ירידה במחירי הסחורות. בכל מקרה, הקורלציה בין מחירי הנפט לתוצאות החברה גבוהה מאוד, ולכן החזקה זו מתאימה בעיקר למי שמעוניין בחשיפה לענף ומבין כי התנודתיות של מחירי הנפט גבוהה וקשה לחיזוי.

על כל פנים, בטווח הקצר, צפוי להירשם המשך שיפור במכירות וברווח של PTT, על רקע העלייה במחירי הנפט הגלובליים והשיפור במרווח הזיקוק באסיה. לצד אלה, צפויים המשך ירידה בהוצאות התפעול בכמה מהסגמנטים ועלייה בניצולת בתחום הארומטיים.

קשר חזק בין ביצועי הכלכלה

עוד כתבות

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמודה: ישראל לא לחצה מספיק על חמאס ולכן אין עסקת חטופים

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל