גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכנית הסיעוד החדשה תצא לפועל רק ב-2019, אם בכלל

איך הגענו ממשבר הביטוחים הקולקטיביים לתוכנית החדשה? ■ על אילו מטופלים היא תשפיע ■ האם היא פוטרת את המגזר הפרטי מהצורך לעשות ביטוח סיעודי ■ ומי לא ימצא בה אף בשורה?

תכנית הסיעוד הממלכתית  יצחק כהן יעקב ליצמן משה כחלון ואבי ניסנקורן / באדיבות דוברות ההסתדרות
תכנית הסיעוד הממלכתית יצחק כהן יעקב ליצמן משה כחלון ואבי ניסנקורן / באדיבות דוברות ההסתדרות

- האם מדובר בביטוח סיעודי ממלכתי?

תוכנית הסיעוד הלאומית שעליה הכריזו אתמול שרי האוצר והבריאות ויו"ר ההסתדרות, איננה תוכנית לביטוח סיעודי ממלכתי. זו תוכנית שמרחיבה ומחזקת את מערך התמיכה במטופלים סיעודיים, מוסיפה תקציבים ומייעלת תהליכים, אך לא פוטרת מהצורך לעשות ביטוח סיעודי במגזר הפרטי.

- מה יש בתוכנית?

הסעיפים הבולטים בתוכנית הם הרחבת שעות הסיעוד למעוטי הכנסה במימון הביטוח הלאומי ותוכנית לסבסוד טיפולי שיניים לבני 75 ומעלה. החלקים הפחות מוכרים בתוכנית הם סעיפים משניים מבחינה תקציבית, אך לא פחות חשובים מבחינת החולים ובני משפחותיהם - שסובלים כיום מטרטורים אינסופיים ומטיפול לקוי של הרשויות. מדובר בין היתר בהקמת מערך לשיקום בבית ובקהילה ומערך לביקורי בית של רופאים ואחיות - שני המערכים האלה צפויים לחסוך אשפוזים רבים במערכת הבריאות הקורסת.

הבשורה הגדולה בתוכנית היא שלא יהיה יותר צורך בעריכת מבחני הכנסה לילדיו של מטופל סיעודי לשם קביעת שיעור ההשתתפות העצמית שלו בהוצאות אשפוז במוסד סיעודי. הדרישה הזו, שהעלתה את ההשתתפות העצמית של מאושפזים ב-300 עד 1,000 שקל לחודש בסך הכול, הובילה להתפרקותן של לא מעט משפחות ולמניעת טיפול הולם לסיעודיים שלא הצליחו לשכנע את ילדיהם לחשוף את הכנסותיהם לצורך ההליכים.

בשורה חשובה אחרת בתוכנית היא מתאמי טיפול, גורם מקצועי שיגיע לבתי הסיעודיים וילווה אותם בסבך הביורוקרטיה. בנוסף, מתוכנן מבחן תפקוד אחיד וטופס אחד לכל הערוצים שדרכם הופך חולה לסיעודי. חולה יכול להפוך לסיעודי דרך המערכות של הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, קופות החולים והמשרד לשוויון חברתי - וכיום נאלצים חולים רבים לעבור מבחנים כפולים ומשולשים.

- מתי תתחיל התוכנית?

התוכנית אמורה להיכנס לתוקף בארבע פעימות החל משנת 2018. אולם כרגע אין לתוכנית מקור תקציבי ב-2018, כיוון שכבר היום הרזרבה מחולקת במלואה לצרכים קודמים לפיכך השנה הראשונה שבה תופעל התוכנית באופן מלא תהיה 2019. השאלה הגדולה - שלאף אחד אין עליה תשובה - היא האם תקציב 2019 יאושר.

מועד הבחירות הקבוע בחוק הוא נובמבר 2019, אך בפועל כמעט תמיד מקדימים את הבחירות במספר חודשים לפחות. נתניהו וכחלון נערכו מראש והחליטו להקדים את אישור תקציב 2019 בכנסת ב-7 חודשים, לפסח 2018. הניסיון משנים קודמות לא מפיח אופטימיות בסיכויים שזה באמת יקרה: ממשלות מתקשות להעביר את התקציב האחרון שלהן.

- כמה עולה התוכנית?

העלות הכוללת של התוכנית תעמוד בשנה הראשונה (2019) על מיליארד שקל ותגדל בהדרגה ל-1.6-1.7 מיליארד לשנה. ההוצאה תגדל בשנים הבאות ביחד עם הגידול במספר החולים הסיעודיים, בקצב שעומד על 5% לשנה. סעיפי ההוצאה העיקריים בתוכנית הם הגדלת ההקצאה המרבית של שעות טיפול שבועיות לחולים סיעודיים מ-18 שעות (עובד זר) ל-26 שעות או מ-22 שעות ל-30 שעות, במקרה של עובד ישראלי. מכיוון שאת השעות של עובד זר ניתן להמיר בכסף, מדובר על הגדלת התשלום החודשי מ-3,500 ל-5,000 שקל (בעלות של כ-500 מיליון שקל), תוכנית טיפולי השיניים לבני 75 ומעלה (בעלות של כ-400 מיליון שקל) והקמת מערכי שיקום וטיפולי בית במימון קופות החולים (מאות מיליוני שקלים לשנה).

- מה הקשר בין תוכנית הסיעוד לבעיית הביטוחים הקולקטיביים?

מה שהחל את כל הפרשה הנוכחית הוא החלטתה של הממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, שלא להאריך את תוקף תוכניות הביטוח הקולקטיביות שבהן מבוטחים כמיליון עובדים בישראל. עבור עובדים אלה נתפר פתרון נקודתי-חלקי: מבוטחים בני 60 ומעלה יעברו לתוכניות הביטוח הסיעודי של קופות החולים, שמעניקות תשלום חודשי של עד 3,500 שקל. הקופות לא יוכלו לסרב לקבל את המבוטחים האלה - והם מצדם יידרשו לשלם את הפרמייה המקובלת לבני גילם המבוטחים בקופות - 100-150 שקל לחודש, לעומת סכום נמוך בהרבה כיום.

- מה לגבי מבוטחים בביטוחים הקולקטיביים שגילם נמוך מ-60?

לקבוצה הזו, המונה כ-800 אלף איש, אין בתוכנית החדשה שום בשורה, רק שבאוצר טוענים שאין בכך כל רע. לפי הנתונים שבידי האוצר, כמחצית מתוך 800 אלף המבוטחים מחזיקים ממילא ביטוח בקופת חולים בנוסף לביטוח הסיעודי הקולקטיבי שיבוטל - קבוצה זו לא אמורה להיפגע מכך שתישאר מעתה רק עם הביטוח של קופת החולים. ל-400 אלף המבוטחים הנותרים, שיש בידיהם רק ביטוח סיעודי קולקטיבי, עומדת כמובן האפשרות להצטרף לביטוח של קופות החולים. באוצר אומרים שכיון שמדובר במבוטחים צעירים ובריאים יחסית - הם לא יידרשו להגדיל משמעותית את ההפרשה החודשית.

הקבוצה האחרונה, והבעייתית ביותר, היא של מבוטחים שיש בידיהם רק ביטוח קולקטיבי וקופות החולים מסרבות לקלוט אותם (אינם עוברים חיתום בעגה המקצועית). הקבוצה הזו מונה להערכת האוצר אחוזים בודדים מכלל המבוטחים. הפתרון שעומד בפני אנשים אלה, טוענים באוצר, הוא לעבור לביטוחי פרט של חברות פרטיות, בהתאם לסעיפים בביטוח הקולקטיבי המאפשרים זאת. חברות הביטוח מחויבות להעניק למבוטחים אלה ביטוח סיעודי בהנחה של עשרות אחוזים בפרמיה, וזאת בתנאי שיעשו זאת בתוך שלושה חודשים מיום ביטול הביטוחים.

דרגות סיעוד

■ התוכנית: יוגדרו שש דרגות למצב החולה באופן שיתאים טוב יותר לצורכיו. יונהג מבחן תפקודי אחיד וטופס אחד

■ המצב כיום: קיימות 3 דרגות

טיפולים בבית

■ התוכנית: חולים סיעודיים יהיו זכאים לביקורי בית שוטפים של אחות ורופא באמצעות קופות החולים. יוקם מערך שיקומי שמותאם לסיעודיים ויאפשר שיקום בקהילה ובבית

■ המצב כיום: תוכניות כאלה מופעלות במתכונת מצומצמת

טיפולי שיניים

■ התוכנית: טיפולים למניעה ולשימור שיניים יוענקו לבני 75 ומעלה ללא תשלום. טיפולים לשיקום יוענקו בהשתתפות עצמית ששיעורה יקבע בהתאם להכנסת הקשיש

■ המצב כיום: אין סבסוד

ביטול מבחני הכנסה

■ התוכנית: שיעור ההשתתפות העצמית בעלויות אשפוז במוסד סיעודי ייקבע רק על פי הכנסתו של המטופל וללא צורך במבחן הכנסה לילדיו

■ המצב כיום: נבדקות גם הכנסות ילדיו של המטופל

מתאם טיפול

■ התוכנית: גורם מקצועי ילווה חולים סיעודיים ובני משפחותיהם. הוא יסביר להם מהן זכויותיהם, מסלולי טיפול אפשריים וכיצד לממש אותן

■ המצב כיום: מבוצע רק כפיילוט

בתקציב 2018 אין כסף לתוכנית הסיעוד הלאומית

עוד כתבות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל עד ה-22 במרץ

קבוצת לופטהנזה מאריכה את ביטולי הטיסות עד 22 במרץ בשל המלחמה עם איראן

אורן קניאל - מנכ''ל AppsFlyer אפספלייר / צילום: איל יצהר

מדוע בוטל אקזיט המיליארדים של אפספלייר הישראלית?

האקזיט המיוחל שמצפים לו המשקיעים באפספלייר ממשיך להתעכב ● מאז תחילת השנה ירדו מניות חברות התוכנה בעשרות אחוזים, וקרן הפרייבט אקוויטי אפולו שביקשה לרכוש את אפספלייר - חששה מירידת שווי ● אפספלייר עומדת מאחורי תוכנה לניהול קמפיינים פרסומיים ברשת, היא חברה רווחית שמייצרת כ-500 מיליון דולר בשנה בהכנסות

מכוניות סיניות נפרקות ממכולות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

רכבים שניזוקו מטיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

מאות תביעות הוגשו למס רכוש בגלל מכוניות שנפגעו

כ-669 תביעות בגין נזק לכלי רכב התקבלו בקרן הפיצויים ברשות המסים עד כה ● סוכנויות הרכב החלו לפעול היום באופן חלקי ● וגם: הנתח של המותגים הסיניים במכירות בישראל המשיך לגדול בינואר-פברואר ● השבוע בענף הרכב

זום גלובלי / צילום: Reuters

נערכות להצטרף למערכה? סין וקוריאה הצפונית מתחמשות

קוריאה הצפונית משיקה משחתת חדשה במשקל 5,000 טון • במקביל, סין מגדילה את תקציב הביטחון לשנת 2026 • בינתיים, טורקיה חושפת תוכניות מגירה להתמודדות עם גל פליטים מאיראן ● זום גלובלי, מדור חדש 

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

תקיפת צה''ל בדאחייה, ביירות / צילום: ap, Hussein Malla

שברי יירוט נפלו במרכז; צה"ל תוקף בלבנון

צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהראן ● הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון נשמעו במהלך הלילה ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; מחירי הנפט ותשואות האג"ח הממשלתיות זינקו

מדד דאו ג'ונס ירד בחדות ● אורקל מתכננת לפטר אלפי עובדים ● מניית וויקס שוב זינקה לאחר שהכריזה על רכישה עצמית של מניות ● מניית סטרטסיס נפלה בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הביטקוין התקשה לשמור על מומנטום ויורד בכ-3%

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

כותרות העיתונים בעולם

"טראמפ מזין את הפרנויה של פוטין": האם הסיוט הגדול של נשיא רוסיה יתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: אנליסטים טוענים שישראל צריכה לשתף פעולה עם אזרבייג'ן ואיחוד האמירויות כדי להילחם בציר הסוני שמתחזק במזרח התיכון, חיסול חמינאי תפס את פוטין בהפתעה, והסכנה לנשיאות טראמפ בשל המלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● לצד זאת, בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● ב-2022, החברה רכשה את בניין "בית מאני" בת"א תמורת 650 מיליון שקל, אך נאלצה למחוק בו שווי של 180 מיליון שקל

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

החנויות אומנם נפתחו, אך מתווה פיצויים לעסקים עדיין לא קיים

מאחורי הודעת פיקוד העורף, והרצון של הממשלה להחזיר את השגרה לצד ירי הטילים מאיראן ולבנון, העובדים עדיין מתקשים לחזור למקומות העבודה ● באיגוד לשכות המסחר דורשים מהממשלה לפרסם במהירות מתווה פיצויים לעסקים לצד מנגנון חל"ת גמיש

עגורן / צילום: Shutterstock, Protasov AN

בדרך לאישור: עגורנים באתרי בנייה יוכלו לפעול בשליטה מרחוק

עד כה לא הותרה בארץ הפעלה מרחוק של עגורן, חרף הסיכון שבישיבת המפעיל בקצה העגורן הגבוה • כעת מקדם משרד העבודה תקנות שיאפשרו הפעלה מהקרקע, אולם הן טרם אושרו

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

"בלי חגיגות": ארנון בר-דוד חזר להסתדרות

יו"ר ההסתדרות, החשוד כי בנה "מנגנון שוחדי" וקיבל טובות הנאה מסוכן הביטוח עזרא גבאי, שב לתפקידו בהתאם להחלטת בית המשפט ● החקירה בפרשת "יד לוחצת יד" נמשכת

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש