גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות לאיסור הלבנת הון פירסמה הנחיות לגופים פיננסיים

הרשות מאמצת גישה מבוססת-סיכון, שלפיה באמצעות כללים וכלים ברורים ניתן יהיה לזהות במהירות סיכונים להלבנות הון בקרב לקוחות

ד"ר וגמן־רטנר. ניהול סיכונים אפקטיבי / צילום: רן יחזקאל
ד"ר וגמן־רטנר. ניהול סיכונים אפקטיבי / צילום: רן יחזקאל

כיצד גופים פיננסיים אמורים לזהות סיכונים להלבנות הון על-ידי לקוחותיהם? לפי מקורות מידע רשמיים והיבטים נוספים של סיכון אצל הלקוח, מדינה או אזור גיאוגרפי, מוצרים, שירותים ופעולות פיננסיות וכן לפי אופן אספקת השירות או המוצר. כך עולה ממסמך הנחיות חדש שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בראשות ד"ר שלומית וגמן-רטנר לגבי אופן יישום "גישה מבוססת-סיכון".

המסמך יופץ החודש לגופים הפיננסיים והעסקיים והוא מהווה המשך למגמה שמוביל ארגון ה-Financial Action Task Force) FATF), הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים למאבק אפקטיבי בהלבנת הון ומימון טרור. ה-FATF מוביל מגמה עולמית, שעיקרה אימוץ גישה מבוססת-סיכון במאבק בהלבנת הון ומימון טרור. לפי גישה זו, על-פי כללים מסוימים ושימוש בכלים ברורים ניתן יהיה לזהות במהירות סיכונים להלבנות הון ומימון טרור בקרב לקוחות.

כחלק ממגמה זו, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון את מסמך ההנחיות שנועד לסייע לגופים פיננסיים ועסקיים בהטמעת גישה מבוססת-סיכון כחלק ממשטר הציות של הארגון בתחום הלבנת הון ומימון טרור.

ההנחיות מבהירות כי על המוסד הפיננסי או העסקי לזהות את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור אליהם הוא חשוף או ייחשף בעתיד, בהתאם למערכות היחסים העסקיות או הפעילות הפיננסית המזדמנת, המזוהים עם אותו מוסד. זאת, בין היתר, לפי מקורות מידע רשמיים והיבטים נוספים של סיכון הלקוח, מדינה או אזור גיאוגרפי, מוצרים, שירותים ופעולות פיננסיות וכן לפי אופן אספקת השירות או המוצר.

לגישת הרשות, בהתאם להערכת הסיכונים האמורה וכחלק ממשטר הציות, המוסד הפיננסי או העסקי יקצה משאבים בדרך יעילה יותר ויפתח אסטרטגיה ומדיניות לניהול ולהפחתת סיכונים מתאימה. זאת, מבלי להכביד יתר על המידה על לקוחות בסיכון נמוך.

זיהוי ודירוג הסיכון

המסמך שפרסמה הרשות, מפרט את השלבים בניהול סיכונים על-ידי הגוף הפיננסי והעסקי, תוך יישום גישה מבוססת-סיכונים, יצירת הליכי זיהוי והכרת לקוח, ניטור לקוחות ועסקאות, דיווח לרשות, הדרכה מקצועית והעלאת מודעות בקרב עובדי הארגון, ביצוע ביקורת וניהול סיכונים מתמשך ומתעדכן - והכל בהתאם לפרופיל הסיכון של המוסד הפיננסי או העסקי.

לפי ההנחיות, שלב "זיהוי ודירוג הסיכון" הוא השלב הראשון והקריטי ביישום גישה מבוססת-סיכון על-ידי המוסד הפיננסי. השימוש בתוכנות אוטומטיות לזיהוי ודירוג סיכונים יסייע בעבודה השוטפת של המוסד הפיננסי והעסקי בתהליך קבלת לקוח חדש.

כחלק מהשאלות שעל המוסד הפיננסי והעסקי לבחון בעת זיהוי ודירוג סיכון, עליו לבחון את רמת הסיכון של הלקוח בהתאם לפעילות הפיננסית של הלקוח והנהנה הסופי (קשרים עם סקטורים המזוהים עם רמת שחיתות גבוהה או עם שימוש משמעותי עם מזומן); המוניטין של הלקוח והנהנה הסופי (כגון סיקור תקשורתי מהימן נגד הלקוח בביצוע פשע או מעשה טרור או אם הלקוח או הנהנה הסופי היו מושא של דיווח בלתי רגיל בעבר מצד הבנק); וכן, את סוג הלקוח והנהנה הסופי והתנהגותם (כגון, אם מבנה הבעלות והשליטה של הלקוח שקוף והגיוני או אם הלקוח הוא אישיות משפטית שניתן להשתמש בה כחברת קש).

עוד ייבחן הסיכון של מדינה או אזור גיאוגרפי. כך, למשל, המוסד הפיננסי והעסקי אמור לבחון אם המדינה היא חברה בארגון FATF או ארגון דומה לו, או אם המדינה או האזור הגיאוגרפי מוכרים כמקלטי מס. כן ייבחן מה רמת הסיכון של המוצרים, השירותים והפעולות הפיננסיות של הלקוח, ומידת השקיפות שלהם (מידת האנונימיות או המורכבות של הלקוח, הנהנה הסופי ומבנה הבעלות); מידת המורכבות של המוצר, השירות או הפעילות הפיננסית (כגון פעולות כספיות הכוללות מספר צדדים או מספר מדינות, ולחילופין, מידת הקלות בה מבוצעת פעולה); הגובה או הערך של המוצר, השירות או הפעילות הפיננסית (כגון מידת השימוש במזומן או אם השימוש בשירות או במוצר מעודד פעולות פיננסיות בעלות ערך גבוה או בסכום גבוה); ושירותים שהוגדרו על-ידי הרשויות המוסמכות או מקורות מהימנים אחרים כבעלי סיכון גבוה בפוטנציה ושירותים שמעצם טבעם מספקים אנונימיות רבה יותר או יכולים להתנהל באופן חוצה גבולות (כגון בנקאות מקוונת או נאמנויות).

גם אופן אספקת השירות או המוצר מעידים על רמת סיכון. לפי ההנחיות, רצוי שהמוסד הפיננסי והעסקי יבחן, בין היתר, מהם הסיכונים הפוטנציאליים באופן אספקתם של מוצרים או שירותים המוצעים על-ידי הלקוח, ובין היתר אם היחסים העסקיים אינם מתנהלים פנים-מול-פנים, ואם הלקוח משתמש בגורמי ביניים וככל שכן, מה טיב היחסים ביניהם.

הפחתת סיכון

לאחר זיהוי ודירוג הסיכון, וכחלק מיישום גישה מבוססת סיכון, על המוסד הפיננסי והעסקי לכלול אמצעים מפחיתי סיכון במדיניות והפרוצדורה שלו, ולשקול הטמעת בקרות פנימיות בתוך מערכותיו לצורך ניהול אפקטיבי של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ולשם זיהוי סיכונים חדשים.

הבקרות הפנימיות יתמקדו, בין היתר, בשאלה אם השירות או המוצר המדובר ניתן לניצול לרעה על- ידי מלביני הון ועבריינים אחרים; סקירות סדירות של תהליכי הערכת וניהול הסיכונים; יידוע ההנהלה או גורמים בכירים במוסד הפיננסי והעסקי על יוזמות חדשות לשיפור משטר הציות, ליקויים המצריכים תיקון, פעולות מתקנות שננקטו ודוחות שהוגשו על פעילות בלתי רגילה ועוד.

עוד לפי ההנחיות של הרשות, הליך זיהוי והכרת הלקוח (KYC - know your customer) הוא השלב השני בהליך יישום גישה מבוססת-סיכון. מטרת ההליך היא לאפשר למוסד הפיננסי והעסקי לגבש אמונה סבירה, כי הוא יודע את זהותו האמתית של כל לקוח, וכי הוא יודע, ברמת ביטחון נאותה, מה הם סוגי העסקים והעסקאות שהלקוח יעסוק בהם.

"יישום גישה מבוססת-סיכון תסייע בקידום הכלה פיננסית, מאחר שגישה זו דוגלת בבחינת כל מקרה לגופו, להבדיל מפרקטיקות של נקיטת צעדים באופן גורף לגבי סקטורים או אוכלוסיות שלמות, מבלי להתחשב ברמת הסיכון של הלקוח הספציפי", נכתב בהנחיות. בכך, צוין, תינתן גישה לשירותים פיננסיים ועסקיים למגוון לקוחות. בנוסף קובעת הרשות, יישום גישה זו תסייע למוסדות הפיננסיים והעסקיים לנהל בצורה אפקטיבית את הסיכונים הפוטנציאליים של הלבנת הון ומימון טרור, אליהם הם חשופים.

מאבק בינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור

לפני כשנה וחצי הודיעה מליאת ארגון ה-FATF, כוח משימה המוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, על צירופה של מדינת ישראל לארגון, במעמד של משקיפה, החל מחודש יוני 2016.

מדובר בצעד משמעותי בהליך צירוף ישראל לארגון היוקרתי - הליך המהווה יעד לאומי, שכן מדובר בארגון הקובע את הכללים המחייבים את כל מדינות העולם בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

ההצטרפות לארגון תאפשר לישראל לקחת חלק לראשונה בעיצוב המדיניות העולמית בתחום המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, לה כפופות כל המדינות, ותמצב אותה כאחת המדינות המובילות בתחום. עוד תסייע ההצטרפות לכלכלה ולסקטור העסקי בישראל, כשתעניק למדינה מעין תו-תקן המשדר חוסן פיננסי ואטרקטיביות להשקעות, וכן תשפר את שיתופי-הפעולה בין ישראל לבין מדינות אחרות במישור הפיננסי, המודיעיני ובמישור העזרה המשפטית.

ארגון ה-FATF - Financial Action Task Force - הוא כוח משימה בינלאומי מוביל שהוקם בשנת 1989 על-ידי מדינות ה-G7. הארגון פועל לקידום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הן ברמה המדינתית והן ברמה הבינלאומית, זאת בין היתר באמצעות קביעתם של כללים מחייבים הקובעים כיצד על מדינות לפעול על-מנת למגר פעילות של הלבנת הון ומימון טרור המבוצעת בשטחן. מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים נכללות ב"רשימה השחורה".

הארגון מעודד מדינות לאמץ גישה מבוססת סיכון (Risk Based Approach - RBA) כדרך אפקטיבית למניעת הלבנת הון ומימון טרור. לאור הסטנדרטים הבינ"ל שקבע הארגון, חוקק בישראל חוק איסור הלבנת הון, והותקנו הצווים מכוחו, המחילים חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור על גופים פיננסיים וגופים עסקיים, וכוללים, בין השאר, את החובה לנהל את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור שלהם על ידי יישום "גישה מבוססת סיכון".

מטרת המסמך שהופץ למוסדות הפיננסים הינה לסייע למוסדות פיננסיים ועסקיים בהטמעת גישה מבוססת סיכון, כחלק ממשטר הציות של הארגון בתחום הלבנת הון ומימון טרור.

הרשות לאיסור הלבנת הון מבהירה במסמך, כי הוא אינו מחייב והוא נועד לתת סקירה כללית ולהוות כלי עזר ביישום גישה מבוססת סיכון על-ידי מוסד פיננסי ועסקי, תוך הבנת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ואכיפת אמצעים מתאימים להפחתתם.

עוד כתבות

האחים צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר

התביעה נגד האחים חג'ג': העליון אישר לחתוך בחצי את שכר הטרחה לעורכי הדין

אחרי שהמחוזי אישר פשרה בתביעה על ניצול הזדמנות עסקית, העליון צידד בהחלטה להפחית את שכר עורכי הדין של התובע בתיק למיליון שקל ● השופט גרוסקופף קבע כי חוות דעת כלכלית צריכה להיות מטעם מומחה שמינה ביהמ"ש, ולא מטעם בעלי עניין

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

לאחר התנגדות הרגולטורים: פטריק דרהי מודיע על שני משקיעים בינלאומיים שיצטרפו לעסקת רשת 13

הבעלים של HOT ו-i24News, פטריק דרהי, מודיע על שני משקיעים בינלאומיים בכירים שיצטרפו לעסקה של רשת 13 ● "מדובר בשילוב כוחות עוצמתי של שחקני מפתח בזירה העסקית הבינלאומית", ציין בדבריו ● במקביל להצעת דרהי, קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט עדיין בתמונה

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

סוכנות הדירוג היא הראשונה שמתייחסת למלחמה עם איראן ● ישראל מקבלת הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה: "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

חסימת מצר הורמוז על ידי משטר האייתוללות הציתה זינוק במחירי האנרגיה ● החשש בשווקים: מחיר הנפט עלול לנסוק ל־100 דולר ויותר לחבית ● כלכלנים מזהירים: הלחצים האינפלציוניים מתעוררים, והסוחרים כבר מתמחרים פחות הורדת ריבית בארה"ב עד סוף השנה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנכ״ל רשות שדות התעופה: תוך שבוע עד עשרה ימים נוכל להחזיר את כל הישראלים שתקועים בחו"ל

לאחר הערכת מצב עם גורמי מקצוע, המרחב האווירי יפתח בלילה שבין רביעי לחמישי, כך אמרה מירי רגב במסיבת עיתונאים הערב ● יותר מ־100 אלף ישראלים ממתינים בחו״ל, והחברות נערכות למבצע השבה רחב, אך בקצב מוגבל ותחת מגבלות ביטחוניות

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

אנשים רצים לחניון תת קרקעי בעת אזעקה בתל אביב / צילום: ap, Leo Correa

נתוני האזעקות מגלים: מה השעה הכי גרועה להיכנס למקלחת?

סטטיסטיקת ההתראות מגלה: השיגורים לישראל מתנקזים ברובם לחלון זמנים של שמונה שעות ● והמקומות השקטים ביותר הם בדרום, למעט אזור אחד מפתיע ● שאלת השעה, מדור חדש

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל חושף: תקפנו מתחם גרעין חשאי באיראן

לראשונה מתחילת המערכה: ישראל מאשרת שהפציצה מתקן גרעיני ● טראמפ: ישראל לא דחפה אותי למלחמה, אם כבר אני דחפתי אותה ● איחוד האמירויות שוקלת לנקוט פעולה צבאית נגד איראן ● המהלך ששוקל טראמפ: "יחמש קבוצות נגד המשטר באיראן" ● מספר זירות של שברי יירוט במרכז; קטאר תקפה באיראן ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהרן ובאיספהאן; במוקד: אתרים לייצור טילים בליסטיים ● צה"ל נכנס קרקעית ללבנון • עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ במסיבת העיתונאים, היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ סוגר חשבון: מאיים באמברגו על ספרד ותוקף את בריטניה

במהלך מסיבת עיתונאים עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, איים טראמפ באמברגו על ספרד בעקבות סירובה להעלות את תקציב הביטחון והגבלת השימוש בבסיסיה, והעביר ביקורת חריפה על התנהלות ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ● מנגד, גרמניה זכתה לשבחים על תמיכתה המלאה והתרת השימוש בבסיסים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע