ד"ר וגמן־רטנר. ניהול סיכונים אפקטיבי / צילום: רן יחזקאל
כיצד גופים פיננסיים אמורים לזהות סיכונים להלבנות הון על-ידי לקוחותיהם? לפי מקורות מידע רשמיים והיבטים נוספים של סיכון אצל הלקוח, מדינה או אזור גיאוגרפי, מוצרים, שירותים ופעולות פיננסיות וכן לפי אופן אספקת השירות או המוצר. כך עולה ממסמך הנחיות חדש שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בראשות ד"ר שלומית וגמן-רטנר לגבי אופן יישום "גישה מבוססת-סיכון".
המסמך יופץ החודש לגופים הפיננסיים והעסקיים והוא מהווה המשך למגמה שמוביל ארגון ה-Financial Action Task Force) FATF), הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים למאבק אפקטיבי בהלבנת הון ומימון טרור. ה-FATF מוביל מגמה עולמית, שעיקרה אימוץ גישה מבוססת-סיכון במאבק בהלבנת הון ומימון טרור. לפי גישה זו, על-פי כללים מסוימים ושימוש בכלים ברורים ניתן יהיה לזהות במהירות סיכונים להלבנות הון ומימון טרור בקרב לקוחות.
כחלק ממגמה זו, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון את מסמך ההנחיות שנועד לסייע לגופים פיננסיים ועסקיים בהטמעת גישה מבוססת-סיכון כחלק ממשטר הציות של הארגון בתחום הלבנת הון ומימון טרור.
ההנחיות מבהירות כי על המוסד הפיננסי או העסקי לזהות את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור אליהם הוא חשוף או ייחשף בעתיד, בהתאם למערכות היחסים העסקיות או הפעילות הפיננסית המזדמנת, המזוהים עם אותו מוסד. זאת, בין היתר, לפי מקורות מידע רשמיים והיבטים נוספים של סיכון הלקוח, מדינה או אזור גיאוגרפי, מוצרים, שירותים ופעולות פיננסיות וכן לפי אופן אספקת השירות או המוצר.
לגישת הרשות, בהתאם להערכת הסיכונים האמורה וכחלק ממשטר הציות, המוסד הפיננסי או העסקי יקצה משאבים בדרך יעילה יותר ויפתח אסטרטגיה ומדיניות לניהול ולהפחתת סיכונים מתאימה. זאת, מבלי להכביד יתר על המידה על לקוחות בסיכון נמוך.
זיהוי ודירוג הסיכון
המסמך שפרסמה הרשות, מפרט את השלבים בניהול סיכונים על-ידי הגוף הפיננסי והעסקי, תוך יישום גישה מבוססת-סיכונים, יצירת הליכי זיהוי והכרת לקוח, ניטור לקוחות ועסקאות, דיווח לרשות, הדרכה מקצועית והעלאת מודעות בקרב עובדי הארגון, ביצוע ביקורת וניהול סיכונים מתמשך ומתעדכן - והכל בהתאם לפרופיל הסיכון של המוסד הפיננסי או העסקי.
לפי ההנחיות, שלב "זיהוי ודירוג הסיכון" הוא השלב הראשון והקריטי ביישום גישה מבוססת-סיכון על-ידי המוסד הפיננסי. השימוש בתוכנות אוטומטיות לזיהוי ודירוג סיכונים יסייע בעבודה השוטפת של המוסד הפיננסי והעסקי בתהליך קבלת לקוח חדש.
כחלק מהשאלות שעל המוסד הפיננסי והעסקי לבחון בעת זיהוי ודירוג סיכון, עליו לבחון את רמת הסיכון של הלקוח בהתאם לפעילות הפיננסית של הלקוח והנהנה הסופי (קשרים עם סקטורים המזוהים עם רמת שחיתות גבוהה או עם שימוש משמעותי עם מזומן); המוניטין של הלקוח והנהנה הסופי (כגון סיקור תקשורתי מהימן נגד הלקוח בביצוע פשע או מעשה טרור או אם הלקוח או הנהנה הסופי היו מושא של דיווח בלתי רגיל בעבר מצד הבנק); וכן, את סוג הלקוח והנהנה הסופי והתנהגותם (כגון, אם מבנה הבעלות והשליטה של הלקוח שקוף והגיוני או אם הלקוח הוא אישיות משפטית שניתן להשתמש בה כחברת קש).
עוד ייבחן הסיכון של מדינה או אזור גיאוגרפי. כך, למשל, המוסד הפיננסי והעסקי אמור לבחון אם המדינה היא חברה בארגון FATF או ארגון דומה לו, או אם המדינה או האזור הגיאוגרפי מוכרים כמקלטי מס. כן ייבחן מה רמת הסיכון של המוצרים, השירותים והפעולות הפיננסיות של הלקוח, ומידת השקיפות שלהם (מידת האנונימיות או המורכבות של הלקוח, הנהנה הסופי ומבנה הבעלות); מידת המורכבות של המוצר, השירות או הפעילות הפיננסית (כגון פעולות כספיות הכוללות מספר צדדים או מספר מדינות, ולחילופין, מידת הקלות בה מבוצעת פעולה); הגובה או הערך של המוצר, השירות או הפעילות הפיננסית (כגון מידת השימוש במזומן או אם השימוש בשירות או במוצר מעודד פעולות פיננסיות בעלות ערך גבוה או בסכום גבוה); ושירותים שהוגדרו על-ידי הרשויות המוסמכות או מקורות מהימנים אחרים כבעלי סיכון גבוה בפוטנציה ושירותים שמעצם טבעם מספקים אנונימיות רבה יותר או יכולים להתנהל באופן חוצה גבולות (כגון בנקאות מקוונת או נאמנויות).
גם אופן אספקת השירות או המוצר מעידים על רמת סיכון. לפי ההנחיות, רצוי שהמוסד הפיננסי והעסקי יבחן, בין היתר, מהם הסיכונים הפוטנציאליים באופן אספקתם של מוצרים או שירותים המוצעים על-ידי הלקוח, ובין היתר אם היחסים העסקיים אינם מתנהלים פנים-מול-פנים, ואם הלקוח משתמש בגורמי ביניים וככל שכן, מה טיב היחסים ביניהם.
הפחתת סיכון
לאחר זיהוי ודירוג הסיכון, וכחלק מיישום גישה מבוססת סיכון, על המוסד הפיננסי והעסקי לכלול אמצעים מפחיתי סיכון במדיניות והפרוצדורה שלו, ולשקול הטמעת בקרות פנימיות בתוך מערכותיו לצורך ניהול אפקטיבי של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ולשם זיהוי סיכונים חדשים.
הבקרות הפנימיות יתמקדו, בין היתר, בשאלה אם השירות או המוצר המדובר ניתן לניצול לרעה על- ידי מלביני הון ועבריינים אחרים; סקירות סדירות של תהליכי הערכת וניהול הסיכונים; יידוע ההנהלה או גורמים בכירים במוסד הפיננסי והעסקי על יוזמות חדשות לשיפור משטר הציות, ליקויים המצריכים תיקון, פעולות מתקנות שננקטו ודוחות שהוגשו על פעילות בלתי רגילה ועוד.
עוד לפי ההנחיות של הרשות, הליך זיהוי והכרת הלקוח (KYC - know your customer) הוא השלב השני בהליך יישום גישה מבוססת-סיכון. מטרת ההליך היא לאפשר למוסד הפיננסי והעסקי לגבש אמונה סבירה, כי הוא יודע את זהותו האמתית של כל לקוח, וכי הוא יודע, ברמת ביטחון נאותה, מה הם סוגי העסקים והעסקאות שהלקוח יעסוק בהם.
"יישום גישה מבוססת-סיכון תסייע בקידום הכלה פיננסית, מאחר שגישה זו דוגלת בבחינת כל מקרה לגופו, להבדיל מפרקטיקות של נקיטת צעדים באופן גורף לגבי סקטורים או אוכלוסיות שלמות, מבלי להתחשב ברמת הסיכון של הלקוח הספציפי", נכתב בהנחיות. בכך, צוין, תינתן גישה לשירותים פיננסיים ועסקיים למגוון לקוחות. בנוסף קובעת הרשות, יישום גישה זו תסייע למוסדות הפיננסיים והעסקיים לנהל בצורה אפקטיבית את הסיכונים הפוטנציאליים של הלבנת הון ומימון טרור, אליהם הם חשופים.
מאבק בינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור
לפני כשנה וחצי הודיעה מליאת ארגון ה-FATF, כוח משימה המוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, על צירופה של מדינת ישראל לארגון, במעמד של משקיפה, החל מחודש יוני 2016.
מדובר בצעד משמעותי בהליך צירוף ישראל לארגון היוקרתי - הליך המהווה יעד לאומי, שכן מדובר בארגון הקובע את הכללים המחייבים את כל מדינות העולם בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור.
ההצטרפות לארגון תאפשר לישראל לקחת חלק לראשונה בעיצוב המדיניות העולמית בתחום המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, לה כפופות כל המדינות, ותמצב אותה כאחת המדינות המובילות בתחום. עוד תסייע ההצטרפות לכלכלה ולסקטור העסקי בישראל, כשתעניק למדינה מעין תו-תקן המשדר חוסן פיננסי ואטרקטיביות להשקעות, וכן תשפר את שיתופי-הפעולה בין ישראל לבין מדינות אחרות במישור הפיננסי, המודיעיני ובמישור העזרה המשפטית.
ארגון ה-FATF - Financial Action Task Force - הוא כוח משימה בינלאומי מוביל שהוקם בשנת 1989 על-ידי מדינות ה-G7. הארגון פועל לקידום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הן ברמה המדינתית והן ברמה הבינלאומית, זאת בין היתר באמצעות קביעתם של כללים מחייבים הקובעים כיצד על מדינות לפעול על-מנת למגר פעילות של הלבנת הון ומימון טרור המבוצעת בשטחן. מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים נכללות ב"רשימה השחורה".
הארגון מעודד מדינות לאמץ גישה מבוססת סיכון (Risk Based Approach - RBA) כדרך אפקטיבית למניעת הלבנת הון ומימון טרור. לאור הסטנדרטים הבינ"ל שקבע הארגון, חוקק בישראל חוק איסור הלבנת הון, והותקנו הצווים מכוחו, המחילים חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור על גופים פיננסיים וגופים עסקיים, וכוללים, בין השאר, את החובה לנהל את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור שלהם על ידי יישום "גישה מבוססת סיכון".
מטרת המסמך שהופץ למוסדות הפיננסים הינה לסייע למוסדות פיננסיים ועסקיים בהטמעת גישה מבוססת סיכון, כחלק ממשטר הציות של הארגון בתחום הלבנת הון ומימון טרור.
הרשות לאיסור הלבנת הון מבהירה במסמך, כי הוא אינו מחייב והוא נועד לתת סקירה כללית ולהוות כלי עזר ביישום גישה מבוססת סיכון על-ידי מוסד פיננסי ועסקי, תוך הבנת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ואכיפת אמצעים מתאימים להפחתתם.