גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשות לאיסור הלבנת הון פירסמה הנחיות לגופים פיננסיים

הרשות מאמצת גישה מבוססת-סיכון, שלפיה באמצעות כללים וכלים ברורים ניתן יהיה לזהות במהירות סיכונים להלבנות הון בקרב לקוחות

ד"ר וגמן־רטנר. ניהול סיכונים אפקטיבי / צילום: רן יחזקאל
ד"ר וגמן־רטנר. ניהול סיכונים אפקטיבי / צילום: רן יחזקאל

כיצד גופים פיננסיים אמורים לזהות סיכונים להלבנות הון על-ידי לקוחותיהם? לפי מקורות מידע רשמיים והיבטים נוספים של סיכון אצל הלקוח, מדינה או אזור גיאוגרפי, מוצרים, שירותים ופעולות פיננסיות וכן לפי אופן אספקת השירות או המוצר. כך עולה ממסמך הנחיות חדש שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בראשות ד"ר שלומית וגמן-רטנר לגבי אופן יישום "גישה מבוססת-סיכון".

המסמך יופץ החודש לגופים הפיננסיים והעסקיים והוא מהווה המשך למגמה שמוביל ארגון ה-Financial Action Task Force) FATF), הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים למאבק אפקטיבי בהלבנת הון ומימון טרור. ה-FATF מוביל מגמה עולמית, שעיקרה אימוץ גישה מבוססת-סיכון במאבק בהלבנת הון ומימון טרור. לפי גישה זו, על-פי כללים מסוימים ושימוש בכלים ברורים ניתן יהיה לזהות במהירות סיכונים להלבנות הון ומימון טרור בקרב לקוחות.

כחלק ממגמה זו, פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון את מסמך ההנחיות שנועד לסייע לגופים פיננסיים ועסקיים בהטמעת גישה מבוססת-סיכון כחלק ממשטר הציות של הארגון בתחום הלבנת הון ומימון טרור.

ההנחיות מבהירות כי על המוסד הפיננסי או העסקי לזהות את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור אליהם הוא חשוף או ייחשף בעתיד, בהתאם למערכות היחסים העסקיות או הפעילות הפיננסית המזדמנת, המזוהים עם אותו מוסד. זאת, בין היתר, לפי מקורות מידע רשמיים והיבטים נוספים של סיכון הלקוח, מדינה או אזור גיאוגרפי, מוצרים, שירותים ופעולות פיננסיות וכן לפי אופן אספקת השירות או המוצר.

לגישת הרשות, בהתאם להערכת הסיכונים האמורה וכחלק ממשטר הציות, המוסד הפיננסי או העסקי יקצה משאבים בדרך יעילה יותר ויפתח אסטרטגיה ומדיניות לניהול ולהפחתת סיכונים מתאימה. זאת, מבלי להכביד יתר על המידה על לקוחות בסיכון נמוך.

זיהוי ודירוג הסיכון

המסמך שפרסמה הרשות, מפרט את השלבים בניהול סיכונים על-ידי הגוף הפיננסי והעסקי, תוך יישום גישה מבוססת-סיכונים, יצירת הליכי זיהוי והכרת לקוח, ניטור לקוחות ועסקאות, דיווח לרשות, הדרכה מקצועית והעלאת מודעות בקרב עובדי הארגון, ביצוע ביקורת וניהול סיכונים מתמשך ומתעדכן - והכל בהתאם לפרופיל הסיכון של המוסד הפיננסי או העסקי.

לפי ההנחיות, שלב "זיהוי ודירוג הסיכון" הוא השלב הראשון והקריטי ביישום גישה מבוססת-סיכון על-ידי המוסד הפיננסי. השימוש בתוכנות אוטומטיות לזיהוי ודירוג סיכונים יסייע בעבודה השוטפת של המוסד הפיננסי והעסקי בתהליך קבלת לקוח חדש.

כחלק מהשאלות שעל המוסד הפיננסי והעסקי לבחון בעת זיהוי ודירוג סיכון, עליו לבחון את רמת הסיכון של הלקוח בהתאם לפעילות הפיננסית של הלקוח והנהנה הסופי (קשרים עם סקטורים המזוהים עם רמת שחיתות גבוהה או עם שימוש משמעותי עם מזומן); המוניטין של הלקוח והנהנה הסופי (כגון סיקור תקשורתי מהימן נגד הלקוח בביצוע פשע או מעשה טרור או אם הלקוח או הנהנה הסופי היו מושא של דיווח בלתי רגיל בעבר מצד הבנק); וכן, את סוג הלקוח והנהנה הסופי והתנהגותם (כגון, אם מבנה הבעלות והשליטה של הלקוח שקוף והגיוני או אם הלקוח הוא אישיות משפטית שניתן להשתמש בה כחברת קש).

עוד ייבחן הסיכון של מדינה או אזור גיאוגרפי. כך, למשל, המוסד הפיננסי והעסקי אמור לבחון אם המדינה היא חברה בארגון FATF או ארגון דומה לו, או אם המדינה או האזור הגיאוגרפי מוכרים כמקלטי מס. כן ייבחן מה רמת הסיכון של המוצרים, השירותים והפעולות הפיננסיות של הלקוח, ומידת השקיפות שלהם (מידת האנונימיות או המורכבות של הלקוח, הנהנה הסופי ומבנה הבעלות); מידת המורכבות של המוצר, השירות או הפעילות הפיננסית (כגון פעולות כספיות הכוללות מספר צדדים או מספר מדינות, ולחילופין, מידת הקלות בה מבוצעת פעולה); הגובה או הערך של המוצר, השירות או הפעילות הפיננסית (כגון מידת השימוש במזומן או אם השימוש בשירות או במוצר מעודד פעולות פיננסיות בעלות ערך גבוה או בסכום גבוה); ושירותים שהוגדרו על-ידי הרשויות המוסמכות או מקורות מהימנים אחרים כבעלי סיכון גבוה בפוטנציה ושירותים שמעצם טבעם מספקים אנונימיות רבה יותר או יכולים להתנהל באופן חוצה גבולות (כגון בנקאות מקוונת או נאמנויות).

גם אופן אספקת השירות או המוצר מעידים על רמת סיכון. לפי ההנחיות, רצוי שהמוסד הפיננסי והעסקי יבחן, בין היתר, מהם הסיכונים הפוטנציאליים באופן אספקתם של מוצרים או שירותים המוצעים על-ידי הלקוח, ובין היתר אם היחסים העסקיים אינם מתנהלים פנים-מול-פנים, ואם הלקוח משתמש בגורמי ביניים וככל שכן, מה טיב היחסים ביניהם.

הפחתת סיכון

לאחר זיהוי ודירוג הסיכון, וכחלק מיישום גישה מבוססת סיכון, על המוסד הפיננסי והעסקי לכלול אמצעים מפחיתי סיכון במדיניות והפרוצדורה שלו, ולשקול הטמעת בקרות פנימיות בתוך מערכותיו לצורך ניהול אפקטיבי של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ולשם זיהוי סיכונים חדשים.

הבקרות הפנימיות יתמקדו, בין היתר, בשאלה אם השירות או המוצר המדובר ניתן לניצול לרעה על- ידי מלביני הון ועבריינים אחרים; סקירות סדירות של תהליכי הערכת וניהול הסיכונים; יידוע ההנהלה או גורמים בכירים במוסד הפיננסי והעסקי על יוזמות חדשות לשיפור משטר הציות, ליקויים המצריכים תיקון, פעולות מתקנות שננקטו ודוחות שהוגשו על פעילות בלתי רגילה ועוד.

עוד לפי ההנחיות של הרשות, הליך זיהוי והכרת הלקוח (KYC - know your customer) הוא השלב השני בהליך יישום גישה מבוססת-סיכון. מטרת ההליך היא לאפשר למוסד הפיננסי והעסקי לגבש אמונה סבירה, כי הוא יודע את זהותו האמתית של כל לקוח, וכי הוא יודע, ברמת ביטחון נאותה, מה הם סוגי העסקים והעסקאות שהלקוח יעסוק בהם.

"יישום גישה מבוססת-סיכון תסייע בקידום הכלה פיננסית, מאחר שגישה זו דוגלת בבחינת כל מקרה לגופו, להבדיל מפרקטיקות של נקיטת צעדים באופן גורף לגבי סקטורים או אוכלוסיות שלמות, מבלי להתחשב ברמת הסיכון של הלקוח הספציפי", נכתב בהנחיות. בכך, צוין, תינתן גישה לשירותים פיננסיים ועסקיים למגוון לקוחות. בנוסף קובעת הרשות, יישום גישה זו תסייע למוסדות הפיננסיים והעסקיים לנהל בצורה אפקטיבית את הסיכונים הפוטנציאליים של הלבנת הון ומימון טרור, אליהם הם חשופים.

מאבק בינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור

לפני כשנה וחצי הודיעה מליאת ארגון ה-FATF, כוח משימה המוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, על צירופה של מדינת ישראל לארגון, במעמד של משקיפה, החל מחודש יוני 2016.

מדובר בצעד משמעותי בהליך צירוף ישראל לארגון היוקרתי - הליך המהווה יעד לאומי, שכן מדובר בארגון הקובע את הכללים המחייבים את כל מדינות העולם בתחום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

ההצטרפות לארגון תאפשר לישראל לקחת חלק לראשונה בעיצוב המדיניות העולמית בתחום המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, לה כפופות כל המדינות, ותמצב אותה כאחת המדינות המובילות בתחום. עוד תסייע ההצטרפות לכלכלה ולסקטור העסקי בישראל, כשתעניק למדינה מעין תו-תקן המשדר חוסן פיננסי ואטרקטיביות להשקעות, וכן תשפר את שיתופי-הפעולה בין ישראל לבין מדינות אחרות במישור הפיננסי, המודיעיני ובמישור העזרה המשפטית.

ארגון ה-FATF - Financial Action Task Force - הוא כוח משימה בינלאומי מוביל שהוקם בשנת 1989 על-ידי מדינות ה-G7. הארגון פועל לקידום המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הן ברמה המדינתית והן ברמה הבינלאומית, זאת בין היתר באמצעות קביעתם של כללים מחייבים הקובעים כיצד על מדינות לפעול על-מנת למגר פעילות של הלבנת הון ומימון טרור המבוצעת בשטחן. מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים נכללות ב"רשימה השחורה".

הארגון מעודד מדינות לאמץ גישה מבוססת סיכון (Risk Based Approach - RBA) כדרך אפקטיבית למניעת הלבנת הון ומימון טרור. לאור הסטנדרטים הבינ"ל שקבע הארגון, חוקק בישראל חוק איסור הלבנת הון, והותקנו הצווים מכוחו, המחילים חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור על גופים פיננסיים וגופים עסקיים, וכוללים, בין השאר, את החובה לנהל את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור שלהם על ידי יישום "גישה מבוססת סיכון".

מטרת המסמך שהופץ למוסדות הפיננסים הינה לסייע למוסדות פיננסיים ועסקיים בהטמעת גישה מבוססת סיכון, כחלק ממשטר הציות של הארגון בתחום הלבנת הון ומימון טרור.

הרשות לאיסור הלבנת הון מבהירה במסמך, כי הוא אינו מחייב והוא נועד לתת סקירה כללית ולהוות כלי עזר ביישום גישה מבוססת סיכון על-ידי מוסד פיננסי ועסקי, תוך הבנת סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ואכיפת אמצעים מתאימים להפחתתם.

עוד כתבות

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר