אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי
בזמן שבמשרד האוצר מסרבים בתוקף לשמוע על בקשת מערכת הביטחון להגדיל החל משנת 2018 את תקציב הביטחון בעוד כ-4.8 מיליארד שקל על פני שלוש שנים, מבהיר היום שר הביטחון, אביגדור ליברמן, כי "אין מנוס מהגדלת התקציב נוכח התפתחות האיומים", כדבריו. בשיחה עם "גלובס" אמר ליברמן כי "אני לא יכול לפרט אודות כל האיומים ומורכבותם, אבל קיימת נוכחות צבאית סדורה בסמוך לישראל, שכוללת הימצאות של מערכות מתקדמות".
אתמול, בתדרוך לכתבים בקריה ליברמן הסביר את הצורך בהגדלת תקציב הביטחון בהימצאות של נשק מדויק באזור ובאופן שמאיים על מדינת ישראל; הנוכחות הצבאית הרוסית והתבססות של איראן בסוריה ופיתוח של מערכות נשק מתקדמות בתעשיות הצבאיות באיראן.
מול הקרב המתפתח על תקציב הביטחון, קולו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו בינתיים לא נשמע. לדברי ליברמן, נתניהו מבין את הצרכים הביטחוניים ותומך בעמדתו: "אני לא מחפש לריב עם אף אחד. אני רוצה לחסוך ריבים ואני מקווה שנגיע להסכמות עם שר האוצר. אנחנו ילדים גדולים, ונשתדל להגיע לבד לכל ההסכמות המתבקשות. זה לא עניין אלקטורלי, לא סוגיה פוליטית. אנחנו צריכים להתחיל לפתח מוצר שיהיה מוכן רק בעוד שנתיים - ואי אפשר אחרת", אמר.
בתוך כך הזהירו היום (ג') גורמים ביטחוניים כי ההתפתחויות, בעיקר בסוריה, במהלך השנתיים האחרונות מעמידות את ישראל אל מול מערכות לחימה "שוברות שוויון" ובאופן שמחייב אותה להיערכות ביטחונית אחרת: "אנחנו מגלים באזור יכולות מודיעיניות שלא ראינו כאן מעולם - בנוסף למערכות צבאיות מתקדמות, כמו טילי קרקע אוויר מסוג S-400. זה רק ממחיש את הצורך שלנו להתגונן, והגנה רק מפני אחד האיומים תעלה לנו מאות מיליונים. יש כאן מערכות שגם לאמריקאים אין תשובות אליהן", אמר אחד הגורמים.
דרישתו של ליברמן, להגדיל את תקציב הביטחון, למרות הסכם שנחתם בסוף 2015 בין שר האוצר, משה כחלון לבין שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, נתקלת בסירוב מצד האוצר. הסכם כחלון-יעלון מהווה בסיס לתוכנית הרב שנתית המכונה "גדעון", שלפיה תקציב הביטחון הקבוע של ישראל יעמוד על כ-60 מיליארד שקל לשנה ולמשך 5 שנים.
ליברמן טוען כי מאז חתימת ההסכם, לפני כשנתיים, חלו שינויים ביטחוניים מהותיים במזרח התיכון: "לפני שנתיים, כשההסכם נחתם, לא היה באזור חימוש מדויק כפי שיש היום. אני לא מנסה לסחוט אף אחד בשביל להגדיל את תקציב הביטחון. אני מבקש להבטיח רציפות תפקודית נורמלית כדי שנוכל לתפקד בצורה סבירה נוכח ההתפתחויות החדשות. אנחנו צריכים ארגז כלים מתאים כדי להבטיח את הביטחון בישראל. מה יקרה לתנופת התיירות בישראל במקרה שיתחילו ליפול טילים במרכז הארץ", אמר.
לדברי שר הביטחון "ישראל תדע להתמודד עם כל איום אבל אנחנו חייבים להיכנס למשטר עבודה אחר בנושא הזה. לשר האוצר יש אג'נדה משלו בנושא הזה, אבל חשוב להבין שבלי ביטחון - לא בטוח שתיירים ירצו לבוא. אם שני טילים יפלו בנתב"ג חברות יפסיקו לטוס. אני מקווה שנצליח לשכנע בנושא הזה", אמר.