העובדים בנגב קרמיקה / צילום: רפי קוץ
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את בקשת ההסתדרות הכללית לקבלת צווים שימנעו מנגב קרמיקה לסגור את מפעל היצור שלה בירוחם ולפטר את 138 עובדיו ולהורות על ביטול זימון העובדים לשימוע לפני פיטורים.
בהחלטה שנתן היום קבע נשיא בית הדין, שמואל טננבוים נכתב כי נגב קרמיקה תהיה רשאית לשלוח לעובדי המפעל מכתבי שימוע לפני פיטורים שיערכו בעוד כשבועיים ועד לפיטוריהם- העובדים יהיו זכאים לקבלת שכר: "אנחנו ערים לתוצאות החמורות שייגרמו בגין סגירת המפעל, ככל שאכן ייסגר", כתב השופט טננבוים בהחלטה והוסיף: "מדובר בפיטוריהם של קרוב ל 140 עובדים על כל המשתמע מכך, להם ולמשפחותיהם. אין ספק כי הדבר יביא גם לפגיעה קשה בישוב קטן כמו ירוחם - שממילא מתמודד עם אחוזי אבטלה גבוהים. במהלך הדיון שבפנינו ניסינו להביא להסדר מוסכם שימנע תוצאות קשות אלו- אולם ניסיונות אלו לא צלחו ואין מנוס מהתוצאה שאליה הגענו".
קבוצת נגב קרמיקה נמצאת בבעלות קרן ההשקעות ויולה שרכשה את השליטה בה מקבוצת אפריקה תעשיות של אפריקה ישראל לפני כחצי שנה. לפני כחודש הקרן החליטה על סגירת המפעל בירוחם, ולמקד את פעילות קבוצת נגב ביבוא של אריחי פורצלן מחו"ל.
במהלך השבועות האחרונים העובדים, הנהלת הקרן, ההסתדרות ונציגי משרד הכלכלה והתעשייה קיימו מו"מ בהוראת בין הדין האזורי לעבודה בניסיון ליישב את המשבר. מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי העיד באחרונה באחד הדיונים שהתקיימו בבית הדין כי הציע כמה פתרונות אפשריים בניסיון לפתור את המשבר, לרבות האפשרות שהמדינה תסייע בתשלום השכר לעובדי המפעל.
הצעות אלה נדחו, ועל כך קבע היום בית הדין כי "למעסיקה, נתונה הזכות שלא לקבל את ההצעות שהוצעו לה כחלק מהליך המו"מ שהתנהל בשאלת הפעלת המפעל. המפעל הוא רכושה של נגב קרמיקה והחלטות הקשורות להמשך הפעלתו הן בתחום הפררוגטיבה הניהולית של החברה".
ח"כ איציק שמולי (המחנ"צ) הגיב הערב על החלטת בית הדין לעבודה ואמר: "אני מכבד את פסיקת בית המשפט אך קביעתו מעניקה הכשר להתנהלות הנבזית ותאוות הבצע של הנהלת המפעל- שעלולה להמיט אסון על האזור כולו. הממשלה לא יכולה לעמוד מנגד והיא חייבת להיחלץ לעניין מיד כדי שמאות עובדים בפריפריה לא יאבדו את מקור פרנסתם".
ח״כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): ״בכוונתי לפנות בהקדם לשר הכלכלה בבקשה לשקול לבחון מה ניתן לעשות. אישור בית המשפט כפי שניתן היום מצביע על הקלות שבה אפשר לסגור מפעלים אם לפתע זה נראה לבעלים פחות כדאי. לפתע, שכן החברה הוחזקה ע״י חברה ציבורית, מצבה היה ידוע (כולל המעילה), על כן ברור כי מראש תוכנן לסגור את המפעל ולנצל את רשת החנויות הקיימות ואת המותג באמצעות יבוא זול.
"שר האוצר יוצא חדשות לבקרים בתוכניות "נטו" להבראת המשק, כולל הכותרת המבטיחה ״נטו תעשייה״ אבל אנחנו עדים ליותר ויותר מפעלים שנסגרים תוך התעלמות מההון האנושי, מהעובדים שבסופו של דבר משלמים את המחיר הכבד ביותר וגם מהטכנולוגיה שהושקעה בו. הממשלה חייבת להתעשת ולאלתר. המפעל בירוחם הוא משמעותי עם כל החשיבות שיש להיי טק, גם במרצפות של נגב יש טכנולוגיה והמחיר של החלטה לשלוח 140 עובדים הביתה, בהינף יד הוא כבד מדי. אנו זוכרים עדיין את מפעל מגבות ערד שאף מקום תעסוקה לא בא במקומו״.