טראמפ בנאום הגרעין/ צילום: רוייטרס
זה הזמן לעשות שרירים. נשיא ארה"ב השתמש השבוע בכוחו האקזקוטיבי, כדי להעניק חנינה לשני תרנגולי הודו. זה הזמן לחון, מפני שמחר (יום ה') עומד להתחולל הטבח השנתי הגדול ביותר של הודים בעולם. האמריקאים מסיבים אל השולחן לציין את החג המשפחתי ביותר, והלא-דתי ביותר, של השנה, הלוא הוא חג ההודיה.
הטבח הזה איננו מוכרח לשעשע איש, בעיקר בגלל שיטות ההוצאה להורג. אבל מה לנו אמריקאי יותר מתרנגול הודו ממולא. אינני יודע אם נשיא טורקיה מתכוון לחון פרה או שתיים ביום חג הקורבן, אבל באמריקה רחמים הם מדאורייתא. דונלד טראמפ, זולל בשר מושבע, הנוהג להזמין המבורגר רק כדי לשפר את מצב הרוח, נשא נאום מפתיע בדרגת ההומור העצמי שלו.
אף כי המטרה הגדולה ביותר של נשיאותו היא לפרק את המבנה האקזקוטיבי שיצר קודמו, אמר טראמפ במעמד החנינה, היועץ המשפטי של הבית הלבן אומר לו שאין הוא יכול לבטל את חנינות אובמה לתרנהודים בשנים הקודמות. לפיכך הוא מודיע בזה - ולהלן נקב בשמותיהם של שני התרנגולים מן השנה שעברה - שהם אינם צריכים לחשוש, ומובטח להם עתיד מזהיר.
נבואות הזעם ההיסטריות
כן, די מצחיק. חוץ מזה שהנשיא אמנם מחיש השבוע את קצב הפירוק של משטר אובמה. הממונה על ההגבלים העסקיים בממשלו הודיע, כי בחודש הבא יוסר הפיקוח על מהירות הגלישה באינטרנט. זו המכונה "נייטרליות הרשת" (Net Neutrality) תגיע אל קיצה. ספקי האינטרנט יוכלו להאיץ או להאט את הכניסה אל אתרי רשת על פי החשק, או על פי התמורה, או על פי צורכי התחרות.
אג'יט פאיי, האיש הצעיר שבידיו הפקיד הנשיא את הפיקוח על התקשורת, אינו נשמע כלל כמפקח. את טענותיו הוא מרצה ברהיטותו של אידיאולוג עם שאיפות פוליטיות מובהקות. זמן קצר לאחר שנטל את ראשות "ועדת התקשורת הפדרלית" (FCC), באביב שעבר, פאיי ליגלג על "נבואות הזעם ההיסטריות" של המצדדים ב"נייטרליות הרשת".
הבוקר, פאיי מגייס רטוריקה שמרנית קלאסית בניסיון לשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם של מחייבי הנייטרליות. הוא מתאר את הנייטרליסטים כ"אידיאולוגים שונאי שווקים חופשיים", ואומר שהם ינסו "להפחיד את העם האמריקאי". הוא מייעץ כמובן ל"עם האמריקאי" שלא ליפול בפח "ההפחדה" (במאמר בעמוד הדעות של ה"וול סטריט ג'ורנל").
לשון אחר, אין בכלל על מה להתווכח, מפני שדעת הצד השני אינה מעוגנת בשום דבר רציני הצריך עיון או דיון. זו לשון המקובלת בהחלט על שולחו של פאיי, הנשיא טראמפ. היא מבטאת היטב את הלוך הרוח הפוליטי בוושינגטון, אולי בארה"ב כולה: קיטוב, קנאות, חוסר סובלנות, השתמטות מדיאלוג.
מי שונא שווקים?
אפשר בהחלט לקבל את טענת היסוד של פאיי, שנייטרליות הרשת מייקרת ומסבכת את עסקי האינטרנט ומכבידה על ספקים קטנים, המתקשים טכנית למלא את דרישות הפיקוח. הנייטרליות הוטלה ב-2014, מכוח הרוב האוטומטי שיש למפלגתו של הנשיא בוועדת התקשורת הפדרלית.
קשייהם של ספקים קטנים מקטינים את יכולתם להרחיב את מעגל האינטרנט המהיר מחוץ למרכזים העירוניים הגדולים. שם אמריקה אמנם מפגרת בהרבה אחרי ארצות מתועשות אחרות. אבל גם אם יש ממש בנימוק הזה, הוא בוודאי אינו חל על ספקים גדולים ובעלי אמצעים. ענקי אינטרנט כמו גוגל ואמזון הם המזהירים הקולניים ביותר מפני ויתור על נייטרליות.
יתר על כן, התלונה על "האידיאולוגים של שנאת השווקים החופשיים" מן השמאל מתבטלת כמעט מאליה לנוכח מה שהתחיל השבוע לעשות הממונה על ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים הפדרלי. האיש, מייקאן דלראהים, החליט לנסות ולסכל את עיסקת הענק של AT&T לרכוש את Time-Warner ב-85 מיליארד דולר.
ההחלטה הזו זוקפת גבות בעולם העסקים ובמיוחד בין תומכי השוק החופשי מן הימין. הם כמעט מאוחדים בדעה שבהתנגדות לעסקה אין ממש, וסיכויי הממשלה בבית המשפט קטנים ביותר. ערוץ הכבלים הפיננסי CNBC חזר ושידר ראיון, שדלראהים העניק לפני שנה לתחנת טלוויזיה בקנדה, ובו הכריז כי העסקה המוצעת "אינה בעיה רצינית", המצריכה התערבות של מפקחי ההגבלים העסקיים. אפשר להאזין לדבריו ב-http://tinyurl.com/att-tw-delrahim.
מערער את שלטון החוק
ה"וול סטריט ג'ורנל", ספינת הדגל של הימין השמרני בארה"ב, בדרך כלל נוטה חסד לממשל טראמפ. הבוקר הוא מפרסם מאמר מערכת ארוך במיוחד, הנפתח במלים "האם ידו הימנית של הנשיא טראמפ יודעת מה עושה ידו השמאלית?" הניסיון לסכל את העסקה משקף אי הבנה של פעילות השווקים והוא "מערער את שלטון החוק", לא פחות.
שתי החברות אינן מתחרות כיום זו בזו, וממילא מיזוגן לא יקטין תחרות. AT&T היא מפיצת תכנים בשעה ש-Time-Warner יוצרת אותם. הטענה שהחברה הממוזגת תשלול את תכניה ממתחריה אינה מתיישבת עם ההיגיון העומד ביסוד כל פעילות מסחרית: עשיית כסף. התוכן שמייצרת TW ממילא אינו חסר תחליף, ויש לה עניין מובהק בהגעה אל מספר מרבי של "זוגות עיניים".
המיזוג ביניהן עומד להיות "אנכי", ומיזוגים אנכיים לא הגיעו אל בית המשפט זה ארבעים שנה. מדוע זה ממשל שמרני, ימני, שוחר שווקים חופשיים מנסה להכשיל את העסקה הזו?
ה"וול סטריט ג'ורנל" מגיע, אם גם בחוסר חשק, אל המסקנה שהתערבות פוליטית של הנשיא טראמפ היא שהניבה את המהלך המשפטי. הוא הביע התנגדות למיזוג עוד בזמן מערכת הבחירות שלו, באוקטובר שעבר, מפני שכרוך בה ריכוז של כוח מופרז בידי יישות מסחרית אחת. הוא חזר ואמר אתמול, "אני תמיד האמנתי שהעסקה הזו אינה טובה לארצנו", אבל "אינני עומד להתערב, יש תהליך משפטי". כמובן, הוא כבר התערב, בעצם המלים שהשמיע.
מסמר בארון?
מדוע הוא מתערב? לא קשה לשער. אחד מנכסי טיים-וורנר הוא ערוץ החדשות CNN, שנוא נפשו של טראמפ. הנשיא מכנה אותו פעם אחר פעם "פייק ניוז". CNN הוא כיום שופר קולני של התנגדות לטראמפ. הוא מבקר אותו אדיטוריאלית, והוא ממלא תפקיד בולט בחקירת החשדות על שיתוף פעולה בין מטה הבחירות של טראמפ למודיעין הרוסי.
אין זה מן הנמנע שהניסיון להכשיל את העסקה יתואר יום אחד כמסמר - לא המסמר האחרון, אבל גם לא הראשון - בארון הקבורה של השותפות בין המפלגה הרפובליקאית לדונלד טראמפ. זו מפלגה שנשאה במשך שנים את נס הסחר החופשי, מבית ומחוץ. היא נמצאת עכשיו תומכת בנשיא המנסה לשים קץ לסחר הזה. עד כה רב הרפובליקאים הבליגו, כי הדברים היו אמורים ב"הצלת מקומות עבודה". אבל כאן מדובר בהתקפה "פופוליסטית" (בלשון מאמר המערכת של הג"ורנל) על תפיסת עולם ועל פרקטיקה.
למרבה העניין, הנשיא ימצא תמיכה פוליטית לעצם מהלך תביעה, אם גם לא לסיבותיה, בשמאל. וזה בוודאי מסימני השנה היוצאת: היא טרפה את הקלפים, טרפה את ההגדרות וטרפה את הציפיות.
■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny