הרובוטים לא יחליפו את בני האדם בקרוב / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
עוד ועוד מנפגעי זירת ה"אלגו-טריידינג" (מסחר בניירות ערך באמצעות רובוט/אלגוריתם ממוחשב, ללא התערבות אדם) מגיעים אל בתי המשפט בבקשה להציל חלק מהשקעתם האבודה: הפעם על המוקד (שוב) עו"ד עמוס אבידן וחברת "וואן אף.אי.אן.ווי" שבבעלותו. 14 משקיעים שהשקיעו במצטבר כ-1.6 מיליון שקל באמצעות חברת "וואן.אף.אי.אן.ווי" בשיטת ה"אלגו-טריידינג", הגישו לביהמ"ש השלום בירושלים תביעה נגד אבידן, לאחר שלטענתם נפלו קורבן לתרמית מצד אבידן וכל ניסיונותיהם לקבל ממנו את כספם בחזרה - כשלו.
התביעה מצטרפת לבקשת פירוק שהוגשה לאחרונה כנגד "וואן.אף.אי.אן.ווי" (הדיון בבקשה נקבע לדצמבר), וכן לתביעה נוספת שהוגשה נגד אבידן והחברה בטענות לתרמית משקיעים. מפניות של לקוחות שונים של החברה ל"גלובס", עולה כי משרדי החברה נסגרו. לטענת לקוחות ועורכי-דין המעורבים בניסיונות האיתור שלו, עו"ד אבידן נעלם, וייתכן כי נמלט לחו"ל.
גם המשקיעים שהגישו את התביעה טוענים כי אבידן נעלם. לטענתם, בחודשים האחרונים הם ניסו להפסיק את ההתקשרות עם החברה ולמשוך את יתרת השקעתם, אך ניסיונותיהם לא צלחו. "התברר לתובעים כי החברה הפסיקה את פעילותה ומשרדיה נסגרו ומכאן התביעה", נטען.
בתביעה - שהוגשה באמצעות עו"ד דן צוק נגד "וואן.אף.אי.אן.ווי" ונגד עו"ד אבידן, נתבעים גורמים נוספים בחברה וכן בני-משפחה של אבידן, שלטענת התובעים היו מעורבים בניהולה או בפעילותה. בין הנתבעים: מרים אבידן, אחותו הצעירה של עמוס, שהייתה רשומה כבעלת המניות היחידה של החברה והדירקטורית היחידה בחברה בעבר. לפי התביעה, העבירה מרים אבידן את כל מניות החברה שהחזיקה לתאגיד הרשום באנגליה, אך חודשים לאחר העברת המניות חתמה, כבעלת המניות היחידה של החברה, על מסמכים שונים המחייבים את החברה. בשל "אי-הבהירות" והתמיהות העולות מהמסמכים הללו, צירפו התובעים גם את האחות לתביעה.
בנוסף, נתבעת אשתו של עו"ד אבידן, תמר, הרשומה כבעלת המניות, המנכ"לית והדירקטורית היחידה של החברה הזרה שאליה הועברו המניות. כן נתבע אליאב אבידן, אחיו של עמוס, שלפי התביעה שימש כנושא משרה וכמנהל "וואן.אף.אי.אן.ווי" בפועל, יחד עם עמוס. לפי מסמכי רשם החברות, אליאב שימש עד לאחרונה כמנכ"ל החברה יחד עם עמוס.
"לא הרווחת, לא שילמת"
לפי התביעה, טרם ההתקשרות עם החברה, הציג נציג החברה בפני התובעים, בפגישות ובשיחות טלפון, מצג, שלפיו ההשקעה באמצעות החברה כדאית וצפויה להניב תשואה נאה ועקבית; וכי מדובר "ברובוט" הסוחר במטבע חוץ המתוכנת לנהל סיכונים בקפידה. עוד, על-פי נטען, הציג נציג החברה מצג, שלפיו אינטרס החברה שלוב באינטרס לקוחותיה במובן בו "לא הרווחת, לא שילמת".
סכום ההשקעה הכולל של התובעים, בקיזוז משיכות שביצעו חלקם בתקופת ההשקעה, הסתכם בכ-1.6 מיליון שקל. לטענת התובעים, משך כל תקופת השקעתם לא נגרמו בחשבונותיהם "הפסדים" (בהמשך לטענתם, גילו כי ממילא לא בוצעה כל השקעה בפועל), שכן החברה דאגה לתקן את סכומי היתרות בחשבונות באמצעות הזרמה פיקטיבית של מזומנים "שאיזנה" את החשבונות - אלו שהיו מצויים, לכאורה "בהפסדים" - כך שהיתרות בחשבונות, במועד בו ביקשו התובעים למשוך את השקעתם סמוך למועד בו הפסיקה החברה את פעילותה, היו בשיעור ההשקעה הראשונית בקירוב.
לפי התביעה, החברה פתחה לתובעים מספר רב של "חשבונות" במנות של כ-20 אלף דולר "לחשבון", כך שלכל תובע נפתחו מספר חשבונות בשווי זה, כתלות בסכומים שהפקיד אצל החברה. לפי הנטען, נציגי החברה הסבירו לתובעים, כי המטרה בפתיחת מספר חשבונות לכל לקוח הייתה על-מנת "לפזר" את הסיכון שבהשקעה. כלפי חלק התובעים, נטען, התחייבה החברה, כי תינתן להם "הגנה" על סכום הפקדתם בחברה, כך שחשבונם יצביע על שווי הנמוך מסכום הקרן, בתום תקופה מסוימת שנקבעה בין הצדדים - והחברה תשיב לתובעים אלו את כספי הקרן, בניכוי המשיכות ובצירוף תשואה קבועה.
פעולות וירטואליות ופיקטיביות
בשלב מסוים, נטען, החלה החברה "להפקיד" בחשבונותיהם של חלק מן התובעים "כספים" או "קרדיטים" - כפי שכונו על-ידי החברה - על-מנת לאושש את מצב ההשקעה, כך לטענת החברה. לטענת התובעים, אותם "קרדיטים" לא היו אלא פעולות וירטואליות ופיקטיביות של העברות מזומנים, לכאורה, לחשבונותיהם בחברה.
"רק בדיעבד, טרם הגשת התביעה, הבינו התובעים כי נראה שמדובר בתרמית, שכן לא ייתכן שחברה המנהלת את כספי לקוחותיה, תפקיד בחשבונות לקוחותיה כספים שלה, השייכים לה, מרצונה וביוזמתה. עצם העובדה כי החברה 'הפקידה', לכאורה, כספים בחשבונות התובעים מעידה בסבירות גבוהה, כי פעילות המסחר שבוצעה בחשבונות היא וירטואלית בלבד, וכי כספי התובעים עברו למעשה, ישירות, לכיסי החברה ולכיסם של בעליה", נטען בתביעה.
לפי התביעה, במהלך תקופת ההתקשרות חלק מן התובעים עקבו, מפעם לפעם, אחר מצב ההשקעה באמצעות תוכנת המעקב שסיפקה להם החברה. אולם, בתקופה האחרונה כאשר ניסו ליצור קשר עם החברה במטרה למשוך את השקעתם, הם לא הצליחו להשיג אף גורם בחברה שייתן מענה לדרישתם.
האם פרשת "וואן אף.אי.אן.ווי" בדרך להיות "יוטרייד 2" (חברת אלגו-טריידינג שנתבעה בגין תרמית משקיעים)? לדברי עו"ד דן צוק, שהיה בין מגישי התביעות הראשונות נגד אביב טלמור ויוטרייד, יש דמיון רב בין הפרשות. "החברה של עו"ד אבידן חייבת למשקיעים עשרות מיליוני שקלים, ולחלוטין מדובר ב'יוטרייד 2' ואפילו חמור מכך", הוא אומר ל"גלובס". "מן המידע שהתקבל עד עתה עולה, כי אין הבדל מהותי בין פעילות החברה של אבידן לבין פרשת יוטרייד - שתי החברות פעלו באופן דומה וניהלו את כספי לקוחותיהם באמצעות תוכנת 'אלגו-טרידינג' ושתיהן מצויות בחדלות פירעון וחייבות עשרות מיליונים למשקיעים".