אריק פינטו / צילום: תמר מצפי
כשבוע לאחר שבנק הפועלים דחה במסתוריות את פרסום הדוחות הכספיים שלו, היום (ה') מסתברת הסיבה לדחייה. הבנק, בניהולו של אריק פינטו, יבצע בדוחות הרבעון השלישי שיפורסמו בשבוע הבא הפרשה של 80 מיליון דולר (כ-280 מיליון שקל) בגין חקירת הרשויות בארה"ב. הבנק דיווח על כך, במקרה (או שלא), שעות בודדות לאחר שנודע כי הוא מאיים לקחת את שאול אלוביץ' לבית המשפט (ראו ידיעה נפרדת למטה.
הפרשה זו מצטרפות להפרשות נוספות שביצע הבנק ב-3 השנים האחרונות בגין החקירה בה הוא חשוד שסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס. סך ההפרשות הגיעו עד כה ל-268 מיליון דולר (כ-960 מיליון שקל). אם נוסיף לכך את ההוצאות המשפטיות הגבוהות שמשלם הבנק בגין החקירה, הרי שעד כה הדבר עלה לבנק כ-1.2 מיליארד שקל, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
למרות ההודעה על ההפרשה הצפויה, מניית הבנק דווקא הגיבה בחיוב.
נזכיר, כי בשבוע שעבר הודיע הבנק כי ידחה את פרסום הדוחות לרבעון השלישי ליום שלישי הבא. הבנק לא סיפק הסבר לדחייה, ובשוק ההון העריכו כי מדובר בהתפתחות כלשהי שקשורה לחקירה בארה"ב - והיום התברר שזו אכן הסיבה. ההפרשה הנוכחית צפויה לפגוע בתוצאות הבנק לרבעון השלישי. בנוסף, ברבעון זה תתבצע גם הפרשה של כ-110 מיליון שקל בגין סגירת פועלים שווייץ - החלטה שהתקבלה גם כן על רקע העמקת חקירת הרשויות האמריקאיות. כך שלפי התחזיות, הבנק צפוי להציג רווח רבעוני של כ-450-500 מיליון שקל, לעומת רווח של 700-800 מיליון שקל ברבעון סטנדרטי.
נציין, כי הבנק מבצע הפרשות בגין החקירה בארה"ב למרות שעדיין לא החל בדיונים באשר לגובה הקנס שישלם. ההפרשות מתבצעות לפי אינדיקציות פנימיות על הנתונים שנמצאו ונמסרו לרשויות בארה"ב. עוד נציין, כי החקירה בארה"ב מתבצעת מול שני רגולטורים: הרגולטור המרכזי הוא משרד המשפטים האמריקאי שמולו מתקיימים המגעים (DOJ), והשני הוא הרגולטור הפיננסי של מדינת ניו-יורק (DFS) מולו טרם החלו המגעים. עם זאת, בנק ישראל הורה לבנק הפועלים לבצע הפרשה גם בגין החשיפה לרגולטור במדינת ניו יורק בהיקף של לפחות 30% מההפרשה בגין החשיפה למשרד המשפטים. כך שבשורה התחתונה, ההפרשה לרשויות בארה"ב נחלקת לכ-207 מיליון דולר למשרד המשפטים ו-61 מיליון דולר לרגולטור במדינת ניו יורק.
חקירה דומה של הרשויות בארה"ב מתנהלת נגד מזרחי טפחות, אבל נראה ששם חשיפת הבנק נמוכה יותר ועד כה הוא הפריש בגינה כ-45 מיליון דולר. מי שסיים את הפרשה הזו הוא בנק לאומי, שחתם לפני קרוב ל-3 שנים על הסדר עם הרשויות בארה"ב. לאומי שילם בגין החקירה קנס עתק של כ-400 מיליון דולר: 270 מיליון דולר למשרד המשפטים האמריקאי ו-130 מיליון דולר לרגולטור הפיננסי במדינת ניו-יורק. לאורך השנים שידרו בבנק הפועלים כי חשיפתם לרשויות האמריקאיות נמוכה יותר משמעותית, מכיוון שהפעילות של בנק הפועלים מול הלקוחות האמריקאים הייתה נמוכה לאורך השנים מזו של לאומי.
אלא שככל שחולף הזמן נראה כי בנק הפועלים "מצמצם פערים" מול לאומי. היקף ההפרשות שביצע עד כה כבר מהוות כשני שלישים מההפרשה של לאומי, ועדיין כאמור, לא נאמרה המילה האחרונה בנושא. לא נתפלא אם בסופו של דבר יסיים הבנק את הפרשה עם פגיעה דומה לזו של לאומי - ואולי אף גדולה יותר.
חקירת הרשויות בארה"ב מהווה משקולת על בנק הפועלים מזה זמן רב. הבנק נמצא בשיחות עם הרשויות האמריקאיות מזה כמה שנים. בניגוד לבנק לאומי ומזרחי טפחות ששכרו משרדי רואי חשבון לטפל בהעברת המידע, בנק הפועלים שכר את שירותיו של עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי, ועורכי דין אמריקאים, לטיפול במסה האדירה של הנתונים. האמריקאים לא מסתפקים רק ברשימה של לקוחות רלוונטיים ודורשים לקבל לידם גם תנועות בחשבון ונתונים עד מסוף שנות ה-90. לפני כמה חודשים צורף גם משרד רואה החשבון דלויט במטרה לעבור על המתודולוגיה שבוצעה בהעברת הנתונים ולבצע בדיקה נוספת של חלק מהם.
כלומר, הבנק נמצא עדיין בשלב העברת המידע הרב שדורשות הרשויות וכלל לא החל לדון על גובה הקנס שישולם. ככל שהזמן עובר מתברר כי החקירה הולכת ומעמיקה, ועל רקע זה גם צמצם הבנק את הפעילות הבינלאומית שלו והחליט על סגירת פועלים שווייץ. בבנק קיוו בתחילת השנה כי בשנת 2017 תיגמר החקירה בארה"ב, אך נראה כי הסיכוי לכך קלוש והם יצטרכו לעסוק בכך גם בשנה הבאה.
חקירת הרשויות בנושא הסיוע ללקוחות האמריקאים להעלים מס היא אמנם המוקש המרכזי עמו מתמודד הבנק, אך הוא לא היחיד. מול הבנק עומדת גם חקירה של הרשויות בארה"ב בגין פרשת פיפ"א - פרשה בגינה בכירים בארגון הכדורגל הבינלאומי נחשדו בשוחד ובתרמית. במסגרת פרשה זו נחקרים שורה של בנקים בעולם שבהם ניהלו אותם בכירים את חשבונות הבנק שלהם, ובנק הפועלים נמצא ברשימה זו.
הבנק מבצע בעצמו חקירה פנימית של האירועים בעזרת עורכי דין חיצוניים, ועד כה העביר לרשויות מידע הקשור לחקירה. במקביל, עובדים של הבנק תושאלו בנושא ע"י הרשויות. עם זאת, הוא לא ביצע עד כה הפרשה בדוחותיו הכספיים בגין הפרשה.
כמו כן, החודש נודע כי ייתכן שצפויה לו חזית נוספת, הפעם בקנדה. פרסום בתקשורת הקנדית העלה כי הרשויות בקנדה בודקות חשד לפיו אזרחים קנדים העלימו מס באמצעות בנק הפועלים.
הידיעה התבססה על מסמכים שהוצגו לבית המשפט, מהם עולה כי רשות המסים של קנדה (CRA) מבקשת משלושה בנקים קנדיים רישומי חשבונות שקשורים לבנק הפועלים ולפעולות שביצעו לקוחות הכוללים העברות כספים לבנק הישראלי. הרשות מבקשת לקבל את כל הפעולות שנעשו ב-6 השנים האחרונות.