יעקב ליצמן / צילום: אוריה תדמור
המטרה המוצהרת של רפורמת סימון מוצרי המזון היא אמנם להזהיר את הציבור מפני מזון מזיק, אך המשמעות שלה בפועל היא שינוי דרמטי בתעשיית המזון המקומית, הגורם לחברות המזון לשנות את הרכבי המוצרים שלהן, ולהפחית מתוכם סוכר, מלח ושומן רווי.
השינוי האמיתי הוא דווקא זה המתחיל להתחולל בתעשייה. אסם, החברה המרכזית, תנובה, שטראוס, ויוניליוור נמצאות בחודשים האחרונים ברצף של השקות של מוצרים בריאים יותר. באחרונה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בראיון ל"גלובס" כי הרפורמה תצא לפועל ב-2018 ויהי מה.
ההפחתות הללו הן ניצחון עבור יעקב ליצמן ועבור מנכ"ל משרד הבריאות, גם אם המוצרים יסומנו בעוד חודשיים-שלושה או בעוד שנה, וגם אם לא יסומנו כלל. ייתכן שדווקא כל יום שבו הרפורמה מתעכבת, ופקיד כזה או אחר מצוטט בתקשורת באיום כלשהו, מאפשר לחברות עוד זמן לשנות את הרכבי המוצרים שלהם ולבצע את ההפחתות הנדרשות.
במהלך זה מבקשים במשרד הבריאות לשנות גם את תמהיל המוצרים המיובאים ולגרום להם לשקול להביא מוצרים בריאים יותר. במדינות אחרות בעולם אנחנו כבר ערים להשפעות של שינויי חקיקה כאלה. בספרד, למשל, נכנס במאי לתוקפו מס סוכר בקטלוניה. דנונה הודיעה כי תפחית את רמת הסוכר במוצריה ב-22% עד 2020, וקוקה-קולה מכוונת להפחתה של 12% עד אותו מועד.
השינויים וההפחתות הללו שמתרחשים בעקבות שינויי החקיקה והרגולציה דרמטיים דווקא כי הם משפיעים על התעשייה, יותר מאשר על הצרכן. בין אם הרפורמה לא תצא לפועל, ובין אם הצרכנים יתרגלו למדבקות האדומות כעבור שנה, בעיקר במוצרים שנחשבים גם ככה ללא בריאים - חטיפים, ממתקים, וגלידות - ההפחתות כבר נעשו, ויש להניח כי החברות לא יחזרו בהן מצעדים שכבר התרחשו, ככה שליצמן כבר עשה את שלו, לפחות בהיבט הזה.