תאגיד השידור כאן / צילום: שלומי יוסף
84 עובדים בתאגיד השידור "כאן" ביקשו היתר עבודה שיאפשר להם לעבוד בשוק הפרטי במקביל לעבודתם בגוף השידור הציבורי. 9 מהבקשות לא אושרו, ויתר 75 העובדים קיבלו היתר לעסוק בעבודה פרטית במקביל, בכפוף למגבלות שונות. בתאגיד מועסקים כ-850 עובדים, בכ-780 תקנים, כך שקרוב ל-10% מהעובדים בו פנו כדי לקבל אישור לעבודה גם במגזר הפרטי.
המידע הזה עולה מנתונים שמסר התאגיד בתשובה לבקשת חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה. הנתונים שנמסרו מהתאגיד כוללים 84 בקשות, אך שמות המבקשים הוסתרו, ובחלק מהמקרים הוסתר אף התפקיד שהם ממלאים בתאגיד ("כאשר מדובר בתפקיד יחיד שממנו ניתן להסיק מיהו אותו עובד").
בעמותה טוענים כי ההחלטה לא לחשוף את שמותיהם של העובדים שביקשו אישור לעסוק במקביל בעבודות פרטיות היא בעייתית, מה עוד שמדובר בנסיגה לעומת הנוהג שהיה מקובל בימי רשות השידור. לדברי עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של העמותה, "חשוב לחשוף את שמות מקבלי האישורים ומגישי הבקשות שנדחו, שכן יש עניין ציבורי רב בזהות העובדים האלה, במיוחד ככל שהם עוסקים בנושאים רגישים ומורכבים יותר, וככל שהם בתפקידים עיתונאיים".
ואכן, מהרשימה עולה כי לפחות בכמה מקרים אישור העבודה הפרטית עלול ליצור ניגוד עניינים בין העיתונאי ובין עבודתו הפרטית או לפחות מראית עין כזאת. כך, למשל, לעורך תוכן בתאגיד אושרה עבודה פרטית המוגדרת כ"כתיבת נאומים", ובתנאי ההיתר נכתב כי "הובהר לעובד שלא יוכל לעסוק בחומרים פוליטיים העלולים לגרום לניגוד עניינים". לאדם שמשמש כ"קריין" בתאגיד ניתן אישור לעבוד גם במשרדי פרסום ב"קריינות פרסומות".
עו"ד מן אמר היום (ה') ל"גלובס" כי בכוונתו לפנות שוב לתאגיד בדרישה לפרסם את שמות העובדים: "אנחנו מצפים שהתאגיד יפעיל שיקול-דעת מחודש ויחשוף את מלוא הפרטים הנוגעים לתחום זה". מהתאגיד לא נמסרה היום תגובה לטענות אלה.
עניין בעייתי נוסף נוגע לאי בהירות הקריטריונים שלפיהם מאושרת או לא מאושרת הבקשה. כך, למשל, בעוד שלמי שהוגדרה ברשימה כ"רכזת סושיאל" אושר לשמש "מרצה ומתרגלת במכללה לניו מדיה" בהיקף של עד 20 שעות בחודש, לעובדת אחרת, "כתבת", לא אושרה בקשה דומה. ייתכן כי במקרים הללו ובמקרים דומים העולים מהרשימה יש הסבר מניח את הדעת להבדלים, אך לפחות נכון לעכשיו אין שקיפות לגבי השיקולים הרלוונטיים.
ברוב המקרים עבודה בשוק הפרטי במקביל לעבודה במגזר הציבורי אינה מקובלת, והיא דורשת אישור מיוחד. בתקנון שירות המדינה (תקשי"ר) נכתב כי "עובד המדינה המקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן, אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו, אלא אם קיבל היתר לכך".
מהתאגיד נמסר בהקשר זה כי גם אצלם, על פי הסכם העבודה של העובדים, חל איסור לעבוד בעבודה פרטית ללא אישור מפורט בכתב.