דולרים / איור: shutterstock
למרות מספרי הצמיחה הנמוכים, השייכים למה שקוראים הכלכלנים היום "הנורמאל החדש", דהיינו כאלו הסובבים סביב ה-2-3%, אנו יכולים להבחין בשני פרמטרי מאקרו-כלכלה אמריקאיים המעוררים פליאה, והערכה גדולה, בין מי שעוקב אחרי ניהול סיום המשבר של 2008-9.
עבור הנתון הראשון, ניתן לומר שהכול משחק כנגדו, כאשר ההיגיון המבוסס על מודלים של הכלכלה המסורתית היו צריכים לייצר נתון רע, ומתדרדר. זהו נתון הייצור הריאלי במשק. לכאורה, הגלובליזציה התחרותית, אשר כללה יציאת מדינות כמו סין, הודו, ועוד כהנה כלכלות רוויות כוח אדם זול מתרדמתן, ובכן אותה גלובליזציה של העבודה הייתה צריכה לגרום לנתון הזה להתאושש בקושי מן הרצפה של 2008.
לא רק זאת, אלא שמאז 2011 והלאה, אנו יכולים לציין את קיום הגלובליזציה של השלב השני, זו של ה"מוח", ולא רק זו של הכוח. אותן מדינות, אשר היו תחילה לבית חרושת זול, הפכו זה מכבר למקור של פרויקטים מתוחכמים, ואספקה של מוצרים בעלי איכות ביצוע. כמו כן, היינו מצפים מן הצמיחה הנמוכה בכלכלות המפותחות, ומן המטבעות הזולים מול הדולר (יורו, יין) לבנות קושי נוסף בחזית הייצוא, וכך בצורך בייצור.
והנה, מול כל ההיגיון הזה מגיע הגרף הבא:
מכת המוות של 2008 ניכרת היטב, אבל שימו לב שמאז 2012 הנתון הצליח לחזור לאזורים הגבוהים של מה שהיה לפני כן - דהיינו לאזורי הייצור הריאלי של 2006-7. כולנו מודעים לכך שחלק גדול מן ההתאוששות בשוקי המניות נבע מצעדי ההרחבה המוניטאריים של הפד, אבל אי אפשר לומר שהשיקום בפאה המוצגת של הכלכלה האמיתית דומה במהותו! זוהי תמונה של יכולת לחזור, ולייצר ריאלית, דברים אמיתיים - וזה דורש יוזמה, תכנון, ביצוע, שיווק, ומכירות של כל אחד ואחד מאותם מוצרים, ולא רק מניפולציה פיננסית.
גם הנתון המאקרו-כלכלי הבא מפתיע למדי. מדובר בהכנסה החודשית הממוצעת הריאלית בארה"ב. והנה הגרף המתאים לאותו נתון (אגב, שני הגרפים נלקחו מאתר המחקר של הפד מסנט-לואיס):
השפעת פיצוץ בועת הסאב-פריים של 2008 ניכרת היטב גם כאן. והנה מאז 2012 לפנינו שיקום מהיר של המספרים, וכעת הנתון סובב סביב ה-59 אלף דולר לחודש כאשר זהו מספר העולה במקצת על הגבוה ביותר שנרשם בסדרה המוצגת, דהיינו זה של 1999.
יש אכן הגיון בשיקום מסוים של אותה הכנסה ריאלית, ולו בגלל מספרי האינפלציה האפסית שהיו עד לאחרונה אבל מה שקרה מאז 2012 מפתיע בגלל שכפי שראינו בשבוע שעבר נתוני האינפלציה הבסיסית (Core) לא הראו שינוי המגיע מחוסר איזון במאזן הכוחות של עולם העבודה.
אז מה יכולה להיות הסיבה לזינוק האחרון? ההגיוני ביותר מצביע על מעבר יותר ויותר של האוכלוסייה לעבודה עצמאית, ברובה זמנית, ולא שכירה, ומסורתית, כזו המסתמכת על עבודה במקום אחד, לאורך זמן, עד הפנסיה. למה יש לזה השפעה על ההכנסה הממוצעת?
זה קצת מורכב: כמות העובדים ה"מסורתיים" יורדת, ולכן הכמות היחסית של השכר העולה בקצב נמוך יורד. לעומת זאת, גדל חלקם של המצליחים לקיים הכנסה טובה כעצמאיים בודדים ("הובריזציה") וזה משפיע על הסטטיסטיקה הכללית. אגב, בסה"כ כמות העובדים הכוללת קטנה, וזה ניתן לראות על ידי אחוז ההשתתפות של כוח העבודה במשק.
ומה כל זה אומר לנו? כמשקיעים? צמיחה נמוכה עם חוב, וגרעון גדלים, לא יספיקו להיות טריגר לשינוי באווירה החיובית כלפי המשק האמריקאי. כל עוד ההכנסה הריאלית, וגם נתוני הייצור הריאליים, יצביעו על מומנטום חיובי יהיו תמיד מי שיהמרו על המשך המגמה החיובית הפיננסית, וזאת למרות רמות המחיר הגבוהות יחסית בשוק הנכסים הנסחרים.
■ הכותב הוא מנתח שווקים פיננסים.
*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.