חישוב מחדש של העוני באוכלוסייה הבדואית בישראל הביא לגידול של 10.2% במספר הילדים העניים במדינה - כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי שהוצגו היום (ד') במסגרת דוח העוני. הדוח מעיד על שיפור ממשי בהיקף תופעת העוני בישראל במרבית הפרמטרים, על רקע העלאת שכר המינימום, קצבאות הילדים וצעדים נוספים של שר האוצר והממשלה בנושא. יחד עם זאת, הדוח מציין כי ישראל נמצאת עדיין במקום הראשון בשיעור העוני בין מדינות ה-OECD, וכי משפחה ישראלית עם 3 ילדים ומעלה תישאר מתחת לקו העוני גם אם שני ההורים בה מועסקים במשרה מלאה בשכר מינימום.
"אני שמח שהמגמה היא של ירידת מספר העניים", אמר שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, "אבל יחד עם זה יש לנו עוד 1.8 מיליון עניים שצריך להוציא. שתי המגמות הבולטות הן ירידת מספר העניים הקשישים והערבים".
כץ הוסיף כי "המשרד יעשה כמיטב יכולתו להעלות את קצבאות הבטחת הכנסה ב-705 מיליון שקלים לשנה, להצמיד את קצבת הבטחת הכנסה לשכר הממוצע במשק ולדאוג שלא יהיו בישראל אזרחים ותיקים מתחת לקו העוני. מדינת ישראל בקצבאות שלה מורידה את ישראל למקום האחרון במצב העוני ב- OECD".
על-פי הדוח, ב-2016 חיו בישראל כ-463,300 משפחות בעוני. מדובר במיליון ו-809 אלף נפש, מתוכם 842,300 ילדים. מספר הילדים העניים גדל בכמעט 80 אלף אך בביטוח הלאומי מייחסים זאת לנתונים חדשים שנאספו מהאוכלוסייה הבדואית, זאת לאחר שלראשונה מזה חמש שנים הצליחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לדגום את האוכלוסייה הבדואית בדרום הארץ. ללא האוכלוסייה הבדואית גדל מספר הילדים העניים בישראל ב-1% בלבד: ל-773 אלף. מעיון בנתוני הדוח עולה על פניו כי הילדים הבדואים לא נספרו ב-2015 כלל במניין הילדים העניים בישראל: לפי הנתונים שפורסמו היום מספר הילדים העניים בישראל ב-2015 עמד על 764,200 עם האוכלוסייה הבדואית ו-763,00 ללא הבדואים.
במרבית הפרמטרים למדידת העוני נרשם ב-2016 שיפור בהשוואה ל-2015 ובהמשך למגמת צמצום פערים בהכנסות בחברה הישראלית בשנים האחרונות. בביטוח הלאומי מייחסים זאת לעלייה ברמת החיים של 3.8% במונחים ריאליים שנרשמה ב-2016. בעקבות העלייה בשכר המינימום והשכר החציוני במשק עלה גם קו העוני (המחושב לפי 50% מהשכר החציוני), והוא עומד כיום על הכנסה של 3,260 שקל לחודש ליחיד, 5,216 שקל לחודש לזוג, ו-9,779 שקל למשפחה בעלת חמש נפשות.
תחולת העוני הכללית בחברה הישראלית ירדה ב-2016 ל-18.6% לעומת 19.1% ב-2015. ואולם, גם לאחר הירידה, ישראל ממוקמת במקום הראשון בין מדינות ה-OECD בתחולת העוני, לפני טורקיה, ארה"ב ומקסיקו. המדד לעומק העוני רשם ב-2016 ירידה של 4% והמדד לחומרת העוני ירד ב-3%.
כמו כן נרשמה ירידה של 1.8% במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה והמדד לאי-שוויון בהכנסה הכללית ירד ב-1.3%. בביטוח הלאומי מציינים כי מאז תחילת המילניום נרשמה ירידה מצטברת של 10% במדד ג'יני המודד אי-שוויון לפי פערים בהכנסה הכלכלית.
בביטוח הלאומי מייחסים את השיפורים בממדי האי-שוויון ובתחולת העוני לצעדי שר האוצר משה כחלון והממשלה שנועדו להגדיל את ההכנסה הפנויה של משפחות מעוטות הכנסה: העלאת שכר המינימום בשיעור של 6.8% ב-2016, העלאת קצבאות הילדים וקצבאות הקשישים. תרומה נוספת הגיעה משוק התעסוקה שבו המשיכה האבטלה לרדת למרות האזהרות שהושמעו כאילו העלאת שכר המינימום תביא לגידול באבטלה שיפגע בעניים.
יחד עם זאת מציינים בביטוח הלאומי כי "על אף השיפורים הניכרים בממדי העוני והאי-שוויון ב-2016 מצבה היחסי של ישראל בהשוואה בינלאומית מוסיף להיות קשה במדרג מדינות ה-OECD. ישראל ממשיכה להיות מוצבת בראש סולם העוני, זאת מאחר ומיקומה היחסי תלוי גם בהתפתחויות במדינות האחרות. ואכן מדוח העוני עולה כי אם חד הורית על ילד אחד בלבד תחיה בעוני גם אם תעבוד במשרה מלאה בשכר מינימום ותקבל קצבאות מהביטוח הלאומי. בנוסף בני זוג בעלי 3 ילדים ויותר לא יצליחו להיחלץ מקו העוני, גם אם שניהם עובדים במשרה מלאה ובשכר מינימום.
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, מסר בתגובה לנתוני דוח המוסד לביטוח לאומי: "האם איבדנו את הבושה שהיינו צריכים לחוש נוכח שיעורי העוני הגבוהים עקב ירידה מינורית בחצי אחוז?! העובדה שישראל עדיין עומדת בראש סולם העוני ואי-השוויון מבין מדינות ה-OECD ושהיקף הבעיה מפושט בחברה הישראלית ומשפיע על חלקים נרחבים באוכלוסייה, לא מצדיקים את האופטימיות המשתקפת בדברי שר הרווחה, חיים כץ. העלייה בשיעור הנפשות העניות והילדים העניים, לצד העלייה הדרמטית בשיעור המשפחות העניות החד הוריות, כמו גם העובדה ששכר המינימום עדיין לא מצליח לחלץ מעוני משפחות עובדות, שגם שיעורן עלה באופן משמעותי, ממחישים שהצעדים החלקיים שנעשו על-ידי הממשלה בתחומי התעסוקה, הקצבאות והשלמת ההכנסה, גם אם הם בכיוון הנכון, עדיין אינם מחלחלים לאוכלוסיות העניות ביותר.
"שינוי מגמה יוכל להתרחש רק אם ממשלת ישראל תאמץ ותיישם את מלוא המלצות הוועדה למלחמה בעוני, תקצה את המשאבים המתאימים, תקבע יעד לצמצום העוני ותמנה גורם מתכלל לטיפול בנושא. בשבוע הבא יפורסם מדד העוני הרב-ממדי, אשר בודק את מידת המחסור ביחס לצרכים החיוניים הדרושים לקיום בסיסי בכבוד בממדי הדיור, הבריאות, ההשכלה, אי-ביטחון התזונתי והעמידה ביוקר המחיה. המדד הרב ממדי יצביע על שיעורי עוני בהיקף נרחב הרבה יותר מאלה המוצגים על-ידי המוסד לביטוח לאומי, וימחיש מעל לכל ספק, שלא ניתן להסתפק בפרמטר ההכנסה בלבד על-מנת לקבוע האם אדם חי בעוני ובמחסור בחברה הישראלית".
ניסים ציוני, מייסד ארגון "פתחון לב", על הדוח: "העובדה שבכל שנה עם פרסום דוח העוני דנים בכמה משפחות נוספו למעגל העוני או יצאו ממנו, היא צינית במיוחד או אטומה במיוחד, כי זה לא הסיפור החשוב. סיפור העוני האמיתי מחבר בשטח מספר עובדות כואבות :37% מהישראלים משתכרים פחות מ-5,000 שקל בחודש. (לפי דוח מרכז אדוה לשנת 2016). לפי דוח העוני של שנת 2016 , משפחה בת 4 נפשות נחשבת עניה אם היא משתכרת פחות מ-8,345 שקל בחודש. הוצאה ריאלית מינימלית למשפחה שכזו עומדת על 12,256 של (לפי הערכות ארגון פתחון-לב על סמך 19 שנות נסיון מעשי בשטח).
"הכל חוזר לאותה נקודה, אף אחד לא מתעסק בלהוציא משפחות מהעוני ולשבור את מעגל העוני הבין דורי. מתעסקים בסטטיסטיקות ולא בטיפול אמיתי בבעיה ובמניעתה. כי עוני זה לא רק מספרים, עוני זה בני אדם, עיניים עצובות של אמא דואגת, בטן ריקה של ילדים רעבים ועליבות של קשישים. פשוט אוזלת יד מתמשכת של כל ממשלות ישראל זה האיום הממשי על המדינה".