גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קסמים של בנקים איטלקיים; הכלכלה באמת חזרה לתפקד?

בתוך שנה בלבד הצליחה מערכת הבנקאות באיטליה להקטין את שיעור ההלוואות הלא מתפקדות מרמה של יותר מ-16% ל-10.2% בלבד ■ הקצב המטאורי הזה מעלה תהיות: האם מדובר במשחקים חשבונאיים שרק דוחים את הקץ?

הבנקאות באיטליה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הבנקאות באיטליה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המקרא מספר על יעקב, שעובד שבע שנים בשביל רחל, ולאחר התקופה הקשה הוא מגלה שרימו אותו. מה עושה יעקב? עובד עוד שבע שנים קשות. למרות המחשבה שיש פתרונות קסם, אין תחליף לעבודה קשה. החיים לא תמיד הוגנים ולא תמיד אירועים מתרחשים באשמתנו - אבל הפתרון היה ונותר עוד עבודה קשה. מסתמן שבמערכת הבנקאות האיטלקית לא הפנימו את המסר שעולה מסיפור רחל ולאה, ומחפשים קיצורי דרך.

ענף הבנקאות באיטליה הוא אחד הבעייתיים ביבשת, ושני רק לזה של יוון מבחינת שיעור האשראי הבעייתי. בניסיון לחזק את יציבות המערכת הפיננסית, מאז 2015 פועלים הבנקים באיטליה במגוון דרכים כדי להקטין את שיעור ההלוואות הלא מתפקדות (NPL - Non-Performing Loans).

הלוואה לא מתפקדת היא כל הלוואה שלוח הסילוקין שלה לא נפרע כסדרו למעלה מ-90 ימים. כך לדוגמה, אם נטלתי הלוואה לתקופה של חמש שנים לצורך רכישת רכב, ואחרי שנתיים אני מתחיל לפגר בתשלומים הסדירים, אז לאחר 90 יום שבהם ההלוואה לא משולמת כסדרה, היא תוגדר כהלוואה לא מתפקדת.

מבחינת ההצגה הנאותה של הנתון בדוחות הבנקים, בגין הלוואות שאינן מתפקדות יש לבצע הפרשות בהתאם למידת יכולת הגבייה של החוב. אם בהלוואה המקורית לרכישת הרכב הבנק ציפה לקבל 10,000 אירו, הרי שכעת ייתכן שהוא יקבל רק 7,000 אירו, ואז עליו להפריש 3,000 אירו כנגד חובות שלא בהכרח ישולמו.

שיפור מהותי או קוסמטי?

בשנה החולפת הצליחה מערכת הבנקאות באיטליה להקטין את שיעור ההלוואות הלא מתפקדות מרמה של מעל ל-16% ל-10.2% בלבד, כלומר הפחתת ההתחייבויות הבעייתיות ממאזני הבנקים האיטלקיים בהיקף של כ-80 מיליארד אירו. מדובר בשיפור משמעותי בפרק זמן קצר, מה שמעלה תהיות. אם ההלוואות חזרו להיות משולמות כסדרן, בגלל שהכלכלה חזרה לתפקד והחברות צומחות - אשרינו ואשרי האיטלקים.

אבל אם מדובר במשחקים חשבונאיים, זוהי רק דחיית הקץ.

היקף המאזן של כלל הבנקים באיטליה עומד על קרוב ל-3.9 טריליון אירו, לעומת כ-4.25 טריליון אירו בנובמבר 2012. בחינה ארוכת-טווח מצביעה על עלייה בהיקף מאזני הבנקים באיטליה מאז 1996, אז עמד הנתון על 1.39 טריליון אירו בלבד, כלומר - שילש את עצמו בין השנים 1996 ל-2012, וכעת ישנו ניסיון לרסן את מפלצת האשראי.

נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2017, שלושת הבנקים הגדולים באיטליה הם Unicredit, עם מאזן בהיקף של כ-829 מיליארד אירו, Intesa Sanpaolo, עם מאזן בהיקף של כ-785 מיליארד אירו, והבנק באחזקה ממשלתית Cassa Depositi, עם מאזן בהיקף של כ-415 מיליארד אירו. מדובר על שלושה בנקים שמהווים כ-60% משוק הבנקאות באיטליה. בזמן שבנקים מסחריים ציבוריים פעלו להקטנת המאזן, היקף המאזן של Cassa Depositi עלה מרמה של כ-340 מיליארד אירו בשנת 2013, לכ-415 מיליארד אירו. בזמן שבנקים בהחזקה ציבורית מוכרים נכסים, הבנק הממשלתי, שממומן על-ידי משלמי המסים, רוכש נכסים.

אחת הבעיות שמקשות על ניתוח המצב באיטליה לאשורו, היא סוגיית סיווג ההלוואות. מכיוון שההגדרה להלוואה לא מתפקדת היא אי-עמידה בתנאי ההלוואה במשך למעלה מ-90 יום, יכול הבנק לבצע שינוי בתנאי ההלוואה, כך שתתאים יותר למצב הלווה, ואז ההלוואה הופכת מהלוואה לא מתפקדת להלוואה מתפקדת.

התחום של הלוואות לסטודנטים באיטליה הוא הבולט ביותר בכל הנוגע לסוגיית הלוואות מחדש. סטודנטים רבים נוטלים הלוואות מהבנקים כדי לממן את לימודיהם. פעמים רבות הסטודנטים אינם מצליחים להשיב את ההלוואה שנטלו.

הבנקים מצדם ממחזרים את ההלוואה שהסטודנט לא יכול לעמוד בה להלוואת בלון, עם ריבית וקרן מופחתים, שישולמו בעתיד. כך לדוגמה, הופכים הלוואה של 10,000 אירו, שבה ההחזר החודשי (כולל ריבית) אמור לעמוד על כ-200 אירו ל-60 חודשים (סך החזר של 12 אלף אירו כולל ריבית) להלוואה של 10,000 אירו, שבה ההחזר יעמוד על 50 אירו למשך 60 חודשים, ותשלום חד-פעמי של כ-9,000 אירו ישולם בסוף התקופה. בחמש השנים הקרובות ההלוואה תתפקד, משום שהסטודנט מסוגל להחזיר 50 אירו בחודש, אבל מדובר על דחיית הקץ, בתקווה שימצא פתרון עד למועד הפירעון.

מגרמניה תבוא הישועה?

המחוקק פיטר סימון הגרמני, המכהן כחבר בפרלמנט האירופי, הציע לאחרונה כי בנקים שימכרו נכסים בעייתיים בפחות מהשווי המאזני, לא יצטרכו בשל כך לעדכן את המודלים שלהם לשערוך אותם נכסים. כך לדוגמה, אם בנק נתן הלוואות לסטודנטים בהיקף של מיליארד אירו, וכעת הם שווים רק חצי מיליארד אירו, הבנק יכיר בהפסד של חצי מיליארד אירו - אך מנגד לא יצטרך לשערך את שאר ההלוואות שלו, שכנראה גם שוות פחות בשוק האמיתי, אך משוערכות במחיר גבוה בגלל שימוש במודלים "מקלים".

מחקר של הבנק המרכזי של איטליה הגיע למסקנה שאם הבנקים האיטלקיים יעדכנו את המודלים שלהם, לשערוך הלוואות ונכסים אחרים בהתאם לשווי השוק האמיתי של הנכסים, עלול הדבר לפגוע עד כדי 2% ביחסי ההון של הבנקים. מדובר על פגיעה משמעותית בחוסן הפיננסי של הבנקים האיטלקיים.

המצב של מערכת הבנקאות האיטלקית עדיין לא ברור, וצריך לראות שההתאוששות היא מהותית ולא קוסמטית. אחת הבעיות בניסיון לייפות את הנתונים היא שיש לנתוני האמת נטייה לצוץ במלוא עוזם כאשר חלה הרעה במצב הכלכלי.

וורן באפט הגדיר זאת באמירה: "כשיש גאות כולם שוחים בים, רק כשמגיע השפל, רואים מי שחה בלי גד ים". לפני שמחליטים להיכנס להשקעה מהותית בבנקים באיטליה, כדאי לראות שהבנקאים באיטליה אכן מוכנים לעבודה קשה וסיזיפית, ושהם מצליחים לעבור גם תקופה כלכלית בעייתית כשבגד הים עדיין עליהם.

*** הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

שיעור ההלוואות הלא מתפקדות במערכת

עוד כתבות

מולי אדן  / צילום : ניב קנטור

מולי אדן: "אני מאחל למדינה להפסיק את ההשתלחות המטורפת הזו של כל אחד בכל אחד"

קרוב ל-10,000 עובדים מעסיקה אינטל בישראל, אבל לעצם הגעתה לכאן אחראי אדם אחד: פרופ' דב פרוהמן ● "לא מבינים שהיום אנחנו קוטפים פירות של עצים שנטעו פה לפני 20 שנה ושאסור לנוח, כי אז הילדים שלנו יקראו את זה כספר היסטוריה", אומר מולי אדן, לשעבר מבכיריה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

בורסה אסיה / קרדיט: שאטרסטוק

מגמה מעורבת באירופה; הנפט מתקרב ל-70 דולר

אמש פורסם ספר הבז' שסוקר את הכלכלה האמריקאית ● 80% מחברות ה-S&P 500 שפרסמו דוחות - הציגו ביצועים טובים

איילת שקד / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מתווה חנינות ה-70: שקד חתמה על ההמלצות הראשונות לנשיא

השרה איילת שקד: "אין יום מתאים מהיום, לקראת סיום יום הזכרון וכניסת יום העצמאות, מלהעביר מסר של עידוד השיקום וחיזוק למי שנלחם במלחמות ישראל ובמשך שנים סובל מהלם והסתבך בפלילים בשל צריכת סמים"

לאון אדרי / צילום: תמר מצפי

מפיק ומפיץ הקולנוע לאון אדרי, מבעלי יונייטד קינג, הלך לעולמו

משפחת אדרי בישרה הבוקר על מותו של לאון אדרי, אחד מאנשי המפתח של תעשיית הקולנוע הישראלית ● אדרי ואחיו הצעיר משה הם העומדים בראש מתחמי הקולנוע סינמה סיטי ששינו את צריכת הקולנוע של הקהל בארץ

מוטי בן משה / צילום: שלומי יוסף

ביום ב': מחזיקי האג"ח של אפריקה יצביעו על התיקון להסדר החוב

בתום דיון שנערך אתמול בבית המשפט המחוזי בת"א, החליט הנשיא איתן אורנשטיין כי הדיון הסופי באישור ההסדר יתקיים ב-9 במאי

ארנה ברי / צילום: איל יצהר

"כדי להתחיל את האקוסיסטם היה צריך כמה נועזים, פסיכים"

קטר ההייטק לא היה יוצא מן התחנה ללא סביבת הון ומשקיעים נועזים שמוכנים היו לקחת את הסיכון: מארנה ברי וקרנות ההון סיכון ועד ליוסי ורדי והאנג'לים הפרטיים ● "זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

קרן המטבע העולמית / צילום: שאטרסטוק

קרן המטבע מזהירה: גדלים הסיכונים למערכת הפיננסית

כלכלני ה-IMF: המשקיעים צריכים להיות מוכנים לכך שהחרפה פתאומית בתנאי הנזילות עלולה להוביל לתמחור מחדש של נכסים מסוכנים

מדינת הלכה  /איור:  ליאב צברי

הפסיקות הגדולות שעיצבו במשך 7 עשורים את הנדל"ן בישראל

ב–70 שנות מדינה עיצבו ושינו בתי המשפט גם את ענף הנדל"ן הישראלי ● מדיון במעמדו של חוט טלוויזיה מעל הבניין ועד טיפול בעסקאות נוגדות במקרקעין - סקירת הפסיקות המכוננות בין תש"ח לתשע"ח

חיליק שריר / צילום: יוסי אלוני

"גוגל ופייסבוק מטרידים אותי יותר ממה שרשת מטרידה אותי"

חצי שנה אחרי פיצול ערוץ 2, חיליק שריר, סמנכ"ל התוכניות של קשת, חושש מענקיות האינטרנט הבינלאומיות, אבל ממשיך לשים עין על הערוצים המתחרים ונערך לקרב רייטינג בקיץ ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על ההתמודדות עם התחרות החדשה, על ההובלה ברייטינג ועל המעבר שעשה מעולם החדשות לעולם הבידור

הספה בסלון / איור: עירית דגני

עצמאות? זה תלוי - כולנו עבדים להתמכרויות הקטנות

דור צח על ההתמכרות לספה בסלון, רעות מרים כהן על הצפייה במופעי דראג, חגית מהלא בן-משה על קבוצות הוואטסאפ ● על שוללי החירות הקטנים שאנחנו מתירים לעצמינו

אפליקציית prospera

החדשנות תמשיך להוביל: 7 הענפים המבטיחים הבאים שההייטק הישראלי יכול לכבוש

רפואה מבוססת מידע, ראייה ממוחשבת בנדל"ן ובחקלאות, טעינה אלחוטית לסמארטפון ולמכונית ● לכבוד יום העצמאות ה-70, כתבי "גלובס טק" בוחרים את התחומים שבהם תעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיקח את העולם צעד קדימה

תל אביב / צילום: shutterstock

תוכנית ההתנתקות של ישראל מתל אביב

עבודת מחקר של תנועת אור וחברת הייעוץ טאסק בחנה שלושה תרחישים עתידיים  ● המסקנה המרכזית: ישראל חייבת לקדם מטרופולינים בחיפה ובבאר שבע, כדי להימנע ממחירי דיור מופקעים ומפקקים בלתי-אפשריים ● המסקנה המשנית: ישראל הפכה למדינה שמגיבה ומכבה שריפות ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

2048 במספרים

ישראל במספרים: איך היא נראתה ואיך היא תראה בעוד 30 שנה?

כמה תושבים ומשקי בית יהיו פה בעתיד, איך תתחלק הדמוגרפיה, מה תהיה תוחלת החיים, כמה משרות יתווספו למשק והאם נחזיק ברכב או שנסע ברכבת?  ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

מגמה מעורבת בסיום בוול סטריט; מניית IBM צנחה ב-7.6%

בגזרת המאקרו: פורסם ספר הבז' ● אמריקן אקספרס פרסמה דוחות טובים ונסחרה בעלייה

גיא אליאש זל / צילום: באדיבות הכותב

יום הזיכרון: אנשי השוק מספרים על רגעים שאי-אפשר לשכוח

לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - רו"ח איריס שטרק, ישראל קורט, צבי נטע, אהוד בן ש"ך, גיורא ירון, עידו ארליכמן, ישראל דנציגר ושי אליאש מעלים זיכרונות

“ארץ פראית מאוד” / צילום: באדיבות נטפליקס

הסדרה על אושו מגדירה מחדש את המילים "מעבר לכל דמיון"

סדרת הדוקו "ארץ פראית מאוד" בנטפליקס על אושו ומאמיניו, מתארת את המציאות המשוגעת כמו ביצירה ספרותית ● ביקורת

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

ועדת הבחירות: חגיגות יום העצמאות הן לא של משרד התרבות

השופט חנן מלצר: "מכאן ולהבא אין לבצע עוד תשדירים בהשתתפות נבחרי ציבור, אלא במקרים חריגים שבחריגים"

הנסיגה הישראלית מלבנון / צילום: רויטרס

איפה הם המנהיגים ההם? תזכורת ל-10 החלטות אמיצות

גם אם רוב הזמן אנו חיים בתחושה שאי אפשר להזיז כלום במדינה הזאת, לפעמים דברים קורים ● הנה כמה מאותם רגעים נדירים ב-30 השנים האחרונות שבהם הפוליטיקאים, המדינה והציבור הצליחו לשנות את המציאות הישראלית ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הפגנה מחוץ לסניף סטארבאקס בפילדלפיה / צילום: מארק מקלה

סטארבאקס תסגור 8,000 סניפים למען העלאת מודעות לגזענות

ההודעה מגיעה בעקבות מעצר בעייתי של שני אפרו-אמריקאים באחד מסניפי הרשת וההפגנות שבאו לאחר מכן

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

דן אריאלי: אלו הסיבות לקיפאון המדיני - וכך ניתן להפשיר אותו

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד