דירות / צילום: איל יצהר
ביום שבו פרסם הביטוח הלאומי את דוח העוני, שגילה בין השאר כי 14,400 משפחות עלו בשנה אחרונה מעל קו העוני (תחתיו נותרו עוד 463,300 משפחות) ושאי השוויון בישראל ירד בשיעור של חצי אחוז, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את דוח "הדיור בישראל", שהזכיר לנו עד כמה בעייתית ומסוכנת הגדרת עוני המבוססת על רמת הכנסות משקי-הבית.
כידוע, קו העוני בישראל מוגדל על פי רמת ההכנסות של היחיד או של משק-הבית (משכר, מקצבאות ומהון). מי שהכנסתו הפנויה נמוכה ממחצית ההכנסה הפנויה החציונית למשפחה במדינת ישראל, מוגדר כאן עני (הגדרה יחסית, שכמובן גם אומרת שלעני במדינה אחת יכולה להיות הכנסה גבוהה עשרות מונים מעשיר במדינה אחרת). מדובר בשיטת חישוב נוחה למדי, מאחר שהמדינה יודעת לעקוב די בקלות אחר הכנסות אזרחיה (אבל היא לא ממש יודעת מה היקף נכסיהם). עם זאת, האבסורד כמעט זועק לשמיים.
רק כדי לסבר את האוזן: האם זוג שמרוויח 15 אלף שקל בכל חודש, אבל מתקשה לאסוף שקל לשקל כדי לחסוך הון עצמי שיאפשר לו להשתתף בהגרלת מחיר למשתכן באזור המרכז, באמת נמצא גבוה יותר במדד העושר בהשוואה לזוג שלא מצליח לגרד משכורת בגובה שכר מינימום, אבל התמזל מזלו (או מזלם של הוריו) לפני כמה עשורים, והוא חוזר כיום בכל ערב לדירתו הפרטית בצפון תל-אביב? האם זה נשמע למישהו סביר שאותה רמת הכנסה מגדירה עני שיש בבעלותו דירה ועני שלא זכה להגיע לכך?
בעידן שבו הכנסה ממשכורת חודשית, מכובדת ככל שתהיה, מאפשרת למרבית הישראלית בקושי לצוף על פני המים, בעידן שבו ההבדל המרכזי בין ישראלי אחד למשנהו (ודאי בכל הקשור לעושר ועוני) נובע בעיקר מהנכסים וההון המשפחתי הנמצאים ברשותו, האם הפספוס אינו גדול מדי כשאנו מגדירים עני ועשיר לפי הכנסה חודשית? האם לא הייתם מתחלפים עם העני מתל-אביב באסיפת הדיירים אליה הוזמן לאחרונה, במו"מ המתקדם להגדיל את דירתו הצנועה במסגרת פינוי-בינוי או תמ"א 38 (רווח הון של עוד כמה מאות אלפי שקלים)?
נכון שיש מתאם בין בעלות על דירה לרמת ההכנסה. לפי נתוני הלמ"ס, שיעור משקי-הבית שאין בבעלותם דירה גבוה פי חמישה בחמישון ההכנסה התחתון (46%) לעומת החמישון העליון (9%). בנוסף, שיעור משקי-הבית שבבעלותם שתי דירות ויותר גבוה פי 18 בחמישון העליון (29%) בהשוואה לחמישון התחתון (1.6%).
אבל עכשיו תעזבו רגע את הפערים שצוינו לעיל, ותחשבו על האבסורד: במדינת ישראל מוגדרות 8,000 משפחות עניות (1.6% מאותם שני עשירונים תחתונים), בשעה שיש בבעלותן שתי דירות או יותר.