דוד תדמור / צילום: איל יצהר
"אני מאוד מקווה שהצעת החוק בנושא אישור מיזוג בנקים לא תתקבל. כולנו צריכים לקוות לכך. אם היא תתקבל - צריך לעתור נגדה לבית המשפט העליון", כך אומר בראיון ל"גלובס" ד"ר דודי תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וכיום שותף מנהל במשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.
בשבוע שעבר חשף "גלובס" כי שר הכלכלה, אלי כהן, וח"כ רועי פולקמן ממפלגת "כולנו", הגישו הצעת חוק לפיה בנקים בעלי נתח שוק מצטבר של מעל ל-10% יוכלו להתמזג רק באישור שר האוצר ושר הכלכלה. הצעת החוק נועדה למעשה להפיל את עסקת המיזוג הנרקמת בין בנק אגוד למזרחי-טפחות. בנק ישראל הודיע כי יתמוך בעסקה, ואילו במערכת הפוליטית מתנגדים לה בטענה שהדבר יגביר את הריכוזיות במערכת הבנקאית בעקבות היעלמותו של שחקן מהמפה.
תדמור מתנגד בחריפות להצעת החוק הזו. הוא אמנם מרבה לעבוד עם בנקים שונים, אך מדגיש כי אין לו עניין ישיר בעסקה. "לפני שאענה על השאלות, גילוי נאות: אני ומשרדי לא מעורבים במיזוג מזרחי-איגוד, ומה שאגיד הוא עמדתי האישית כמי שהיה ממונה על הגבלים עסקיים. אבל צריך לדעת שאנחנו מייצגים הרבה מאוד גופים בעולם הבנקאי והעסקי, כולל גופים שיש להם עניין ישיר, לכאן או לכאן, בעסקה הזו. מי שחושב שלכן אין משמעות לדבריי, עדיף שידלג על הראיון הזה", הוא אומר.
- מה בעצם רע בהצעת החוק הזו?
"מדובר בפגיעה חמורה מאוד בשומרי הסף. קבלת החוק תפגע קשות בעצמאות הממונה על ההגבלים העסקיים. גם אם היא לא תתקבל, היא כבר מפעילה לחץ פוליטי פסול לחלוטין. שר הכלכלה, שהוא השר הממונה על רשות ההגבלים, היה חייב להגן על הרשות ולהתייצב בראש המתנגדים להצעת החוק. אז דווקא הוא יוזם ותומך? אי-אפשר להבין את זה".
- אבל להרבה דברים צריך אישור של שרים.
"לא לכאלה דברים. המחוקק קבע שעובדי מדינה מקצועיים - הממונה על ההגבלים, ומעליו שופטי המחוזי והעליון - יחליטו אם לאשר עסקאות במשק או להתנגד להן. יש לכך סיבות טובות מאוד. החלטות על עסקאות משפיעות במישרין על כיסם של אנשים ספציפיים, לפעמים בסכומים אדירים. לא טוב שפוליטיקאים יהיו מעורבים באישורן".
- הכנסת הנוכחית סימנה את מגזר הבנקאות כריכוזי והעסקה הנוכחית מגדילה את הריכוזיות ומקטינה את כמות השחקנים. זו לא זכותה של הכנסת לקדם הצעת חוק כדי למנוע ריכוזיות ופגיעה בתחרות?
"זה לא עניין של זכות, אלא של תבונה ותקינות. על תחרות וריכוזיות כבר מפקחים. כל מיזוג משמעותי, גם בין בנקים, חייב כבר היום לקבל את אישור הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין. יש לה כלכלנים, עורכי דין, עצמאות ומומחיות מקצועית. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים בודק את ההחלטות שלה. שופטי בית המשפט העליון בודקים את ההחלטות שלה. גם אישור בנק ישראל, שהוא גוף מקצועי, נדרש למיזוגי בנקים. אין שום חסר, שיצריך או יצדיק, הענקת סמכויות פיקוח לגורמים נוספים - בוודאי שלא לגורמים פוליטיים.
"ולגבי האמירה שהעסקה הנוכחית מקטינה את כמות השחקנים ולכן צריך להתערב בה - לא כך בודקים מיזוגים. בהגדרה, כל מיזוג מעלים שחקן מהשוק, ובכל זאת יש מיזוגים שטובים לתחרות ואחרים שפוגעים בתחרות. ניתוח תחרותי הוא ממש לא ספירה אריתמטית של מספר המתחרים. אם המבחן היה אריתמטי, שום מיזוג לעולם לא היה מאושר".
- אז למה להערכתך במפלגת כולנו התגייסו להציע את הצעת החוק הזו?
"אין לי מושג, אבל את צודקת. זו באמת הצעת חוק מפלגתית מובהקת. שר האוצר הוא יו*ר מפלגת כולנו. שר הכלכלה הוא ממפלגת כולנו. את ההצעה הגיש יו*ר סיעת מפלגת כולנו בכנסת. מפלגה אחת מתגייסת לעצור עסקה שרגולטורים מקצועיים בוחנים? באמצע העבודה שלהם? זה חסר תקדים ומאוד משונה".
- מה הבעיה ששר הכלכלה יהיה מעורב? הוא הרי השר האחראי על רשות ההגבלים.
"הסמכות לאשר או לדחות עסקאות ספציפיות לא ניתנה בשום אופן לשר הכלכלה. היא ניתנה לממונה על ההגבלים, לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. לתת סמכות לשרים לאשר מיזוגים? זה כמו לתת לשר האוצר סמכות לקבוע בעצמו שומה של אזרח ספציפי מעל ראשו של נגיד מס הכנסה.
"נניח לרגע ששר הכלכלה היה מקבל את הסמכות שמציעים כאן. איך בדיוק הוא יחליט? הוא יעשה ניתוח הגבלי כדי לראות אם המיזוג פוגע בתחרות? הוא יבדוק האם הפגיעה בתחרות כתוצאה מהיעלמות בנק קטן ודי זניח מבחינה תחרותית גדולה או קטנה ביחס להשפעה על התחרות, לטוב או לרע, שתהיה לחיזוקו של בנק בינוני בשוק שיש בו שני בנקים גדולים ועוד שלושה בינוניים? הוא יבחן את בסיסי הלקוחות של הבנקים המתמזגים במגזרי פעילותם השונים ויעריך את ההשלכות התחרותיות הנובעות משילובם? הוא יקבע את הגדרת השוק? הוא יאסוף מידע משפטי, פיננסי וחשבונאי מורכב ביותר וינתח אותו? ברור שלא.
"אז מה יעשה שר הכלכלה? ישכור מומחים פרטיים? יתייעץ עם חברים? אני מקווה שאת מבינה את גודל התקלה. במקרה הטוב, השר יחליט לפי תחושת הבטן שלו. עם כל הכבוד לבטן המיניסטריאלית, לא כך נוהגים במדינה מתוקנת".
- מתווה הגז אושר בהחלטה של שר הכלכלה. למה הפעם זה לא בסדר?
"בחוק ההגבלים יש שני מסלולים: מסלול מקצועי ומסלול פוליטי. המסלול המקצועי עוסק בשיקולי תחרות. מופקדים עליו צוות רשות ההגבלים, הממונה, בית הדין להגבלים ובית המשפט העליון. מיזוגי בנקים נבחנים רק במסלול המקצועי. בחוק ההגבלים יש גם מסלול פוליטי שבו מחליט שר הכלכלה, אבל המסלול הזה מוגבל לשיקולי חוץ וביטחון שאין להם שום קשר למיזוגי בנקים. במתווה הגז עשו שימוש במסלול הפוליטי. כאן באים לבטל את המסלול המקצועי של חוק ההגבלים לגבי מיזוגי בנקים. מבחינת הפגיעה ברשות ההגבלים זה הרבה יותר חמור".
- כל הביקורת שלך היא לא בעצם חלק מהוויכוח על "משילות" שמובילה שרת המשפטים, איילת שקד?
"יש בארץ ויכוח על משילות, אבל הוא לא קשור להצעת החוק הזו. אפילו שרת המשפטים לא חלמה לבקש לעצמה את הסמכות להחליט בתיקים ספציפיים של הפרקליטות מעל ראשו של היועץ המשפטי לממשלה ומעל ראשם של בתי המשפט. אבל זו בדיוק המשמעות של הצעת החוק: היא באה להסמיך שרים לאשר או לפסול עסקאות ספציפיות, מעל ראשם של הממונה על הגבלים עסקיים, בית הדין להגבלים עסקיים ובית המשפט העליון. אז לא, אנחנו ממש לא בדיון על משילות".