גולן שקד / צילום: איל יצהר
אפליקציית המוזיקה דיזר (Deezer) הושקה בישראל, במסגרת אירוע שהתקיים בתל אביב. האפליקציה, שכוללת 43 מיליון שירים מרחבי העולם, תציע בין עשרות למאות אלפי שירים ישראליים - כשטווח האמנים נע מסטטיק ובן אל עד לאמני אינדי.
האפליקציה, שבשבועות האחרונים נערכה לה "השקה רכה" בארץ, מציעה שלושה מסלולים: שירות חינמי שכרוך בחשיפה לפרסומות ומציע איכות שמע בסיסית; שירות ב-20 שקל לחודש המציע גישה לכל התוכן ללא פרסומות באיכות MP3; ושירות פרימיום ב-40 שקל בחודש המאפשר האזנה באיכות CD. לקוחות שיירשמו למסלול הפרימיום יקבלו אותו בשלושת החודשים הראשונים במחיר של שקל אחד. לשם השוואה, אפל מיוזיק מוצעת בישראל ב-20 שקל בחודש למנוי יחיד, וב-30 שקל למספר מכשירים.
גולן שקד, סמנכ"ל הסחר הבין לאומי של דיזר שמרכזה בפריז, חשף באירוע פיצ'ר זיהוי שירים בשם Song Catcher, בדומה לזה של אפליקציית שזאם, שבימים האחרונים פורסם על כוונת אפל לרכוש אותה ב-400 מיליון דולר. פיצ'ר נוסף שמבקשים להדגיש בדיזר הוא "פלואו" (Flow), סדרה של אלגוריתמים הלומדת את טעמם של המשתמשים ומנגנת להם שירים מתאימים באופן אוטומטי, מבלי שהם נדרשים לבחור אותם ידנית. בנוסף הוצגה במסיבת העיתונאים האפשרות להפעיל את דיזר בדיבור, באמצעות גוגל הום.
לדיזר יש כיום 16 מיליון משתמשים ברחבי העולם, 6 מיליון מתוכם לקוחות משלמים. החברה השולטת כיום בשוק המוזיקה בסטרימינג היא ספוטיפיי שהוקמה בשבדיה, שדיווחה בספטמבר השנה על 60 מיליון לקוחות משלמים ו-140 מיליון משתמשים בסך הכל. השירות עדיין אינו זמין רשמית בישראל, אם כי לפי הערכות הוא יחל לפעול בארץ בשנה הבאה. למתחרה אפל מיוזיק יש כבר 27 מיליון לקוחות משלמים ועוד כמה מיליונים בתקופת ניסיון חינמית. שחקניות משמעותיות נוספות בתחום הן אמזון, גוגל, פנדורה, וטיידל (Tidal) של הראפר ג'יי זי, שזמינה גם היא בארץ.
בראיון ל"גלובס" אמר שקד שהתחרות מצד השחקניות החזקות האחרונות אינה מדאיגה את החברה. "עוד אין מנצחים בשוק הזה", הוא אומר. "כולם אומרים שאין סיכוי לנצח את ספוטיפיי, אבל צריך לזכור שהחדירה של הסטרימינג בעולם עדיין בחיתוליה. המדינות הכי מתקדמות בתחום הזה הן הסקנדינביות, שם 22%-23% מהאוכלוסייה משלמים על סטרימינג. בארה"ב מדובר בפחות מ-12%, ברוב אירופה בסביבות 6%. בישראל הנתון עומד על פחות מאחוז. כלומר, אנחנו עוד בתחילת הדרך ויש עוד הרבה לאן ללכת".
- ועדיין, השוק הישראלי יחסית קטן. למה להשיק פה?
"זה שוק פתוח מאוד לטכנולוגיה חדשות והישראלים שומעים מוזיקה. מכיוון שאנחנו חברה טכנולוגית שהחדשנות היא חלק מהבידול שלה, והיא הכרחית להתמודדות עם החברות האחרות, אנחנו רוצים להיות קרובים להייטק הישראלי, בעיקר סביב הביג דאטה והבינה המלאכותית. אני רואה את עצמנו בתחילת שנה הבאה באים לפה לסבב פגישות. לא נהסס לבצע רכישה אם נמצא ערך מוסף גבוה בשבילנו".
רוצים לדעת מתי המאזינים רצים
בגלל הנחיתות המספרית מול המתחרים, דיזר מנסה לבסס את עצמה על חדשנות טכנולוגית ועל כמה פיצ'רים מרכזיים. "אחרי שאתה משתמש הרבה באפליקציה היא לומדת אותך. אתה מכיר את הרגע שאתה עומד בבית מול המקרר ולא יודע מה לאכול? בשביל זה הקמנו את Flow. יש לנו פלייליסטים וקטלוג לפי קטגוריות, כמו לכולם, אבל כשאני לא יודע מה מתחשק לי אני בוחר פלואו, שמזהה את הטעם המוזיקלי שלי באמצעות 14 אלגוריתמים, משווה אותו לטעם של 12 מיליון משתמשים נוספים, ומזהה אנשים בעלי טעם מוזיקלי דומה.
"החזון שלנו הוא שכאשר משתמש ילחץ פלואו, אנחנו נדע איפה הוא נמצא בעולם, מה השעה, מה הוא אוהב בשעה הזאת, האם הוא הולך, האם הוא רץ, אם הוא ברכבת או ברחוב, ונשמיע לו את מה שהוא אוהב באותו רגע. נגיד שאתה אוהב לרוץ. בעתיד נרצה שהטלפון יזהה את הריצה, יעלה את הביט באופן טבעי, וכשתסיים ה-GPS יידע שחזרת הביתה ויוריד את הקצב למנוחה. לשם אנחנו מכוונים.
"דבר נוסף שמבדל אותנו הוא איכות השמע. דיזר מציעה מנוי 'היי פידליטי', שבו הקבצים מגיעים באיכות של CD. כמובן שהשימוש בזה מורגש כשעושים שימוש ברמקולים באיכות טובה. נכון להיום, ספוטיפיי ודיזר הן שתי החברות היחידות בשוק שבאמת לוקחות את המוזיקה מבחינה טכנולוגית קדימה. שאר החברות הגדולות, שאני קורא להן גאפא - גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון - מבחינתן מוזיקה היא ערך מוסף למשתמש, דרך לעשות עוד כסף מהמותג, אבל הן נותנות שירות סביר בלבד".
- ההשקעה באיכות משתלמת לכם? הרבה אנשים שומעים מוזיקה באוזניות זולות בדרך למשרד.
"ההשקעה הזאת נעשית לא רק במחשבה על ההחזר המיידי. ברור לנו שהעתיד הוא מכשירים באיכות שמע גבוהה יותר ומוזיקאים שיוצרים מוזיקה שמותאמת לזה. בנוסף, אנחנו מאמינים שהמכשירים יהפכו למכשירים שאיתם מדברים, לכן אנחנו משקיעים הרבה בפקודות קוליות. הדברים הולכים לאזורי הבית החכם שבו אתה מדבר עם המכשירים שלך, וגם המוזיקה היא חלק מזה.
"אזור אחר שאנחנו הולכים אליו הוא של ביגוד חכם. אני עונד שעון איוניק של Fitbit, שהם השיקו ממש לפני כמה שבועות, ואנחנו הולכים להיות בלעדיים על השעון הזה מהרבעון הראשון ב-2018 למשך חצי שנה. המוזיקה מהטלפון תתממשק עם השעון ותוכל לצאת לריצה בלי הטלפון אבל עם כל המוזיקה שלך באוזניות אלחוטיות. לשם הולכת הטכנולוגיה: מכשירים קטנים יותר, דחיסה טובה יותר של מוזיקה, תפעול על ידי פקודות קוליות וקטלוג חכם. לכן הסיפור של פלואו קריטי מבחינתנו. פעם היינו יושבים מול הפטיפון או ה-CD, אבל עכשיו אנחנו הולכים לעולם של מוזיקת רקע".
לדברי שקד, הלקוחות המשלמים של החברה והתגמולים מפרסום יניבו לה השנה הכנסות של יותר מ-200 מיליון יורו. ההתרחבות הבין-לאומית שלה, שההגעה לישראל היא חלק ממנה, נשענת על השקעה בהיקף 100 מיליון יורו שביצעה קרן אקסס של לן בלווטניק בחברה לפני שנתיים. אחד המהלכים המסקרנים שעשתה הוא חתימת הסכמי חסות עם קבוצות הכדורגל ברצלונה ומנצ'סטר יונייטד, הכולל שילוב רשימות השמעה של שחקנים בדיזר באפליקציות של הקבוצות, והעלאת קובצי שמע ממסיבות העיתונאים שלהן.
באים אלינו לפני שהולכים לרדיו
שקד (46), נולד וגדל בכפר סבא. לאחר שירות צבאי כקצין בצנחנים נסע ללמוד פרסום ותקשורת במכון הטכנולוגי של ניו יורק, שבו השלים בהמשך תואר שני במינהל עסקים. הוא היה ממקימי הערוץ הישראלי בניו יורק, ועבד בו כסמנכ"ל שיווק; אחר כך הוא עבר לאותו תפקיד בסלטיק (Celltick), שעסקה בהעברת מדיה דיגיטלית על גבי טלפונים ניידים; משם הוא המשיך לתפקידים בכירים בתחומי השיווק והפיתוח העסקי בחברת הגיימינג וההימורים המקוונים Bwin, עד שהגיע לדיזר בתחילת השנה שעברה.
"תעשיית הסטרימינג בעצם הצילה את תעשיית המוזיקה, שבגלל האתרים הפיראטיים היתה בקריסה", הוא אומר. "אמנים הפסיקו לקבל כסף, גנבו מהם את זכויות היוצרים. אגב, גם דיזר וגם ספוטיפיי הקימו בהתחלה אתרים לא חוקיים. דניאל מראלי, הבחור היהודי שהקים את דיזר, הקים בהתחלה רשת שיתוף קבצים. מהר מאוד תעשיית המוזיקה הבינה שהיא צריכה לעבוד עם המוכשרים האלה, ונוצרה מערכת יחסים עסקית. אנחנו קונים מתעשיית המוזיקה את הזכויות ומציעים את השירות במודל Freemium, כדי לגרום לאנשים לעזוב את האתרים הלא חוקיים, לחוות מוזיקה באיכות הרבה יותר טובה ובחוויית משתמש הרבה יותר טובה".
"גם הצורה שבה יוצרים מוזיקה משתנה. היום אנשים מאזינים לאלף שירים בחודש בממוצע בשירותי הסטרימינג, ואמנים יוצרים שירים שעובדים טוב ב-10-15 שניות הראשונות, כי הם יודעים שכל ילד ששומע שיר בהינף אצבע זורק אותם מהמערכת. זה יוצר אתגרים גם לאמנים וגם לחברות המוזיקה".
- איך זה עובד ברמת הקשר בין האמנים לחברות?
"יש לנו הסכמים עם כל חברות המוזיקה הגדולות בעולם, הן לוקחות את חלק הארי של התשלום שאתה משלם. המרווחים שנשארים לחברות הסטרימינג מאוד נמוכים, כי המטרה המרכזית של חברות המוזיקה היתה להציל את עצמן. מדי פעם אנחנו שומעים אמנים שטוענים שלא מספיק כסף עובר מחברות הסטרימינג אליהם, אבל הסיפור הזה הוא בינם לבין חברות המוזיקה".
- אז נראה יותר אמנים עובדים ישירות מול חברות הסטרימינג?
"אני חושב שלא, כי גם בעולם הזה אתה צריך גוף מייעץ שיעזור לך. תזכור, אתה נכנס לעולם שיש בו יותר מ-40 מיליון שירים (בדיזר), גם בעולם הזה צריך ללמוד איך לנווט ואיך לקדם את המוזיקה שלך. אתה רואה יותר ויותר אמנים היום, שבמקום להוציא סינגל רק לרדיו באים אלינו, יושבים אצלנו במשרדים, מדברים בווידאו, עם הקהל, כדי שיוריד אותם. היום שירותי הסטרימינג הפכו להיות לא פעם תחנה ראשונה לפני הרדיו".
פרשנות: השירים נשמעים מעולה, אבל דרוש עוד מגע אישי / דור צח
רק בדבר אחד ההשקה הישראלית של דיזר פספסה: כשנכנסים ל אפליקציה ומסתכלים על פלייליסט השירים החדשים בעברית, התמונה המייצגת לקוחה מהשיר "טודו בום" של סטטיק ובן אל. טודו בום יצא כבר לפני חצי שנה, כך שהוא לא בדיוק שיר חדש, ומאז הצמד הסופר-מצליח הוציא את "הכל לטובה". מצד שני, הכל לטובה היה שיר חלש, אז אולי עשו בשכל.
"עשו בשכל" זה מוטיב חוזר באפליקציית דיזר. מדובר באנדרדוג של עולם הסטרימינג - הרחק מאחורי ספוטיפיי ואפל מיוזיק, שלא לדבר על אופציות חינמיות כמו יוטיוב. הם יודעים את זה, ועושים מאמץ ניכר לאוזן להראות שהם לא עוד שירות מוזיקה. קחו לדוגמה את הפנייה לקהל הישראלי: אם לאפל מיוזיק לקח זמן לאפשר חיפוש סביר בעברית, בדיזר הוא עובד מצוין מהיום הראשון. ההיצע בה מרשים לא רק בעולמות המיינסטרים, אלא גם באזורי ההיפ הופ והאינדי הישראלי, שלא לדבר על העולמי.
אבל רגע, נתחיל מהתחלה. כשנרשמים לדיזר, האפליקציה ביקשה שאגדיר עד חמישה סגנונות מוזיקה אהובים, מפופ ועד הבי מטאל. אחר כך היא שאלה אותי אם אני אוהב אמנים מסוימים, גם הפעם עם דגש ישראלי (היהודים, דודו טסה). כך הרכיבה האפליקציה את ה-Flow, הפלייליסט האישי שאמור לקלוע לטעמי. בהתחלה הוא היה גנרי מאוד - כשהציעו לי את "הללויה" בגרסת ג'ף באקלי גיחכתי - אבל בהדרגה אפשר היה לראות סימני שיפור ודיוק.
הבשורה האמיתית של דיזר, שמצדיקה בעיני תשלום של 40 שקל בחודש, היא במסלול הפרימיום: האפליקציה מבטיחה איכות קול של CD, ושומעים את זה היטב - אולי לא באוזניות מצ'וקמקות, אבל כן בכאלה שעולות 200 שקל. בשילוב עם הממשק הנוח של האפליקציה והניווט הקל בין התפריטים, בטח ביחס לממשק האנדרואיד המעצבן של אפל מיוזיק, מתקבלת חוויית משתמש מהנה מאוד. הסליחה והמחילה עם קנדריק לאמאר שגרם לי לרקוד בדרכי המגושמת, ועם העוברים והשבים ברחוב מלצ'ט.
נקודה אחת שדיזר צריכה לשפר היא הפלייליסטים. אולי זה משתנה עם השימוש באפליקציה, אבל בתחילת הדרך הם גנריים למדי - רוק חדש באנגלית, ים תיכוני בעברית וכן הלאה. הפלייליסטים האלה עמוסים מדי, 70 ואפילו 90 שירים, מה שיוצר תחושה שהם נוצרו אוטומטית, בלי שמישהו הרכיב אותם בקפידה והשקיע בי מחשבה. איפה זה ואיפה הפלייליסטים של אפל מיוזיק, שמגיעים עם כותרות כמו "להיטי פאנק רוק מ-97' שעוסקים בגידול ירקות". דיזר אמנם צרפתים, אבל יש להם על מה לעבוד בתחום הצילחות. ובכל זאת, לפחות עד שספוטיפיי ינחתו כאן רשמית, מדובר באופציית סטרימינג ראויה פלוס.
גולן שקד
אישי: בן 46, יליד כפר סבא
השכלה: לימודי פרסום ותקשורת ותואר שני במינהל עסקים במכון הטכנולוגי של ניו יורק
רזומה: סמנכ"ל שיווק בערוץ הישראלי בניו יורק, תפקידי ניהול בחברת הגיימינג וההימורים המקוונים Bwin
תפקיד: סמנכ"ל הסחר הבין לאומי של דיזר
מצב משפחתי: נשוי ואב לשניים
Deezer
פעילות: אפליקציית מוזיקה
מייסדים: דניאל מארלי, יונתן בן אסיה
מנכ"ל: הנס הולגר אלברכט
שנת הקמה: 2007
מספר עובדים: 450 עובדים, בהם 350 בפריז
גיוסי הון: 345.5 מיליון דולר
משקיעים: לן בלווטניק ואחרים