גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשביל מי הם פועלים: הלקוחות הרדומים שמצילים את הבנקים

רווחי הבנקים מגיעים, כמובן, ישירות מהכיס שלנו ■ מה המגמות הבולטות בתחום - ובכמה ירדו העמלות בבנק הפועלים בשנים האחרונות?

בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי
בנק הפועלים. תשואת יתר על מדד הבנקים ועל ת"א 25 / צילום: תמר מצפי

בנקים זה עסק נהדר: יש ציבור, שדואג שהם יהיו רווחיים; יש מפקחת, שדואגת שהם יהיו יציבים; וכך מדי שנה הבנקים מדווחים על רווחים יציבים: הבנקים הגדולים בישראל מרוויחים בין 2 ל-3 מיליארד שקל בשנה, והקטנים מרוויחים פחות, בהתאם לגודלם.

הרווחים של הבנקים בהגדרה הם ההוצאות שלנו, הציבור. הציבור הזה בכובע אחד מזרים כספים לבנקים - משקיע בפיקדונות ("הר השקלים"), שמספקים לו ריבית אפסית; ובכובע אחר, לוקח הלוואות מהבנקים, בריבית של לרוב 6% ומעלה. הרווח לבנקים הוא כמובן ההפרש, אבל זה רק חלק מהרווחים של הבנקים.

בנקים מרוויחים גם מעמלות - דמי ניהול חשבון, עמלות כרטיסי אשראי, הפרשי המרה, פעילות סחר חוץ, עמלות ניירות ערך ועוד.

עמלות מפעילות ניירות ערך הן חלק מרכזי מהעמלות של המערכת הבנקאית, ואדגים מהדוחות הכספיים של בנק הפועלים. הבנק דיווח ברבעון השלישי של 2017 על הכנסות מריבית (נטו) בסך 2.13 מיליארד שקל, ועל הכנסות מעמלות בסך 1.28 מיליארד שקל. בתוך ההכנסות מעמלות, בולטות עמלות כרטיסי אשראי בסך 493 מיליון שקל, עמלות מדמי ניהול חשבון בסך 235 מיליון שקל, ועמלות מפעילות ניירות ערך בסך 189 מיליון שקל.

הכנסות של 189 מיליון שקל מפעילות ני"ע

עמלות אלה, לצד ההכנסות מריבית, הן כמעט כל ההכנסות, כשהוצאות הבנקים מיוחסות בעיקר למשכורות, מחשוב, הנהלה וכלליות ושיווק ומכירות. ההכנסות לאחר הפחתת ההוצאות של בנק הפועלים השאירו, בשורה התחתונה, רווח של 470 מיליון שקל. כשמבינים את היחס בין הרווח בשורה התחתונה לשורות ההכנסות (ובאופן עקיף, היחס בין ההוצאות להכנסות), מבינים שני דברים עיקריים: ראשית, ההוצאות מהוות חלק גדול מההכנסות. אז נכון שהכל יחסי, וכל בנק מקומי ביחס לסביבה שלו הוא איכשהו במצב סביר - לא יעיל מאוד וגם לא ההפך, בזבזן מאוד. אבל ביחס לעולם, הבנקים שלנו, וזה לא מפתיע, אינם יעילים.

הנקודה השנייה שעולה מהנתונים, היא שהרווח רגיש מאוד לסעיף ההכנסה. שינוי בהכנסות מתגלגל באופן משמעותי למטה, עד לשורה התחתונה, ולדוגמה, אם עמלות ניירות ערך יירדו, אז אולי יהיה ניתן לחסוך בהוצאות (פיטורי יועצי השקעות ועוד), אבל נראה שרוב איבוד ההכנסות יזלוג עד לשורה התחתונה.

בבנק הפועלים העמלות מפעילות בני"ע הסתכמו ל-189 מיליון שקל, ובואו נשחק לרגע באילו - אילו העמלות האלה היו נחתכות ל-100 מיליון שקל, מה היה קורה? אז מדובר באיבוד הכנסה של 89 מיליון שקל, אבל למעשה, היקף הוראות הקנייה והמכירה של הציבור היה נשאר כפי שהוא, בעוד הבנק היה מכניס מהן פחות כסף. איך זה יכול להיות? ובכן, תיאורטית, וכבר נעבור למצב בפועל, ההפחתה של העמלות היא למעשה, הפחתה של כמעט 50% (47% לפני הנתונים, ירידה מ-189 מיליון שקל ל-100 מיליון שקל). אז אם זה קורה, האמת שאין הרבה מקום לחיסכון. יועצי ההשקעות מטפלים באותו היקף פעילות. זה לא שהפעילות ירדה, והם יושבים רגל על רגל ומתבטלים. ומכאן שבמקרה כזה, גם אם יהיה חיסכון, הוא יהיה קטן - כך שרוב איבוד ההכנסה, מתורגם לאיבוד רווח.

נראה כי זה מה שקרה בבנק הפועלים ובבנקים אחרים בשנים האחרונות: עמלות ני"ע בירידה (ראו טבלה). בבנק הפועלים, למשל, ההכנסה הרבעונית מפעילות בני"ע ירדה מ-280 מיליון שקל לכיוון 190 מיליון שקל - והמגמה עדיין שלילית. אולי הירידה נובעת גם מירידה בהיקפי הפעילות, אבל נראה שזה מגיע בעיקר מהתפכחות מסוימת של הציבור. הציבור מבין שניתן להפחית את העמלות באופן משמעותי, שיש אפשרויות "בחוץ" לחסוך 30%, 50% ואפילו יותר.

עמלות ני"ע בהפועלים, ובכלל במערכת הבנקאית, הן עמלות מנופחות. אז נכון, אנחנו אוהבים להאשים את הבנקים בעמלות מופרזות ובריביות מופרזות, אבל אנחנו צריכים להאשים גם את עצמנו. הבנקים פועלים בשיטת מצליח. הם קובעים את הריבית או את עמלת ני"ע, ואנחנו מתחילים לפעול בחשבון. אם לא חזרנו לבנק והתמקחנו על העלות, אז סבבה, הצליח להם. אם התמקחנו, גם סבבה - ייתנו לנו הנחה, ואנחנו שוב מרוצים - והכי חשוב, מבחינת הבנקים, אנחנו רדומים.

לקוח רדום הוא מכרה זהב עבור הבנקים. הוא משלם דמי ניהול גבוהים בחשבון (כי הוא שכח לעדכן את המסלול הכלכלי בשבילו). הוא מוציא הרבה יותר מדי על עמלות ני"ע (כי הוא חושב שיוסי, היועץ בבנק, מספק לו תנאים טובים). ובכלל, הוא "תורם" מדי חודש כמה מאות שקלים לבנקים.

אם כל "הרדומים" היו מתעוררים בפתאומיות, ולוחצים את הבנק בעניין עמלות ני"ע, אז העלות שלהם היתה כנראה קרובה באמת ל-100 מיליון שקל, במקום 189 מיליון שקל. אז למה הם לא עושים את זה? הם מפחדים. גדלנו בתחושה שבנק זה הכי טוב, הכי בטוח, הכי אחראי. נכון, הבנקים נפלו מתישהו בשנים 1982-1983, ונכון שלפני 15 שנה נפל הבנק למסחר; ועדיין, אצל רוב הציבור, בנק זה "בטון". אבל מתברר שיש אלטרנטיבה טובה. בפועל, בכל תחום צריך לעשות מחקר שווקים ולבדוק את העלויות, גם בהלוואות, גם בדמי ניהול וגם בעמלות ני"ע בבנקים.

עמלות הבנקים טובות עבורכם?

שילוב של כמה גורמים מאפשר לכולנו, הציבור, לבדוק את עמלות ני"ע שלנו, ולהבין אם אנו משלמים עמלות סבירות או לא סבירות (שזו האפשרות השכיחה).

זה התחיל עוד בימים של דודו זקן כמפקח על הביטוח. זקן חייב את הבנקים לספק דוח חצי-שנתי ובו עמלות ני"ע של לקוחות הבנק לפי גודל תיק ההשקעות שלהם. הבנקים מפרסמים מדי חצי שנה את הנתונים באתרים שלהם, ואחרי שנאספו ורוכזו הדוחות האלה, יש לנו כמה תובנות בשבילכם: הבנקים הקטנים מציעים עמלות נמוכות יותר מהבנקים הגדולים, ובכלל, יש פערים בעמלות בין הבנקים.

מי שרוצה בכך, צריך רק לדרוש עמלה נמוכה. ברוב המקרים, כבר בשלב הזה, ובמיוחד אם תבואו לבנק עם הצעה מבנק אחר או טבלת השוואה, היועץ שלכם יתקפל. אם לא, תוכלו לקבל הצעה מבנקים אחרים. סביר להניח שאם אתם לא מאלה שכל חצי שנה דואגים לשפר את תנאיהם, תקבלו הצעה מפתה.

ויש לכם אפשרות נוספת, זולה יותר: העמלות בבנקים יותר מכפולות מהעמלות אצל ברוקרים פרטיים, ובכל זאת, הציבור נמנע מהברוקרים, אף שהם בעצמם כבר "גורילות" (בתי השקעות כמו מיטב דש, פסגות, הראל, מנורה ואחרים), ואף שהכסף אצלם בטוח לא פחות מאצל הבנקים. הגופים האלה הם כבר ענקים פיננסיים, וסביר להניח שהשירות, מערכות המחשוב שהם מספקים והתמיכה השוטפת, לא נופלים מאלה של הבנקים.

אז פתחנו את נתוני העבר של הפועלים (האחרונים שפורסמו למחצית הראשונה של 2017), וגילינו שממוצע העמלה בכל היקף כספי (היקף תיק השקעות מנוהל) היא לפחות פי שניים מאשר העמלה בגוף המוסדי או ברוקר פרטי. העמלה הממוצעת בבנק היא בין 0.21% לבין 0.38%. אצל הברוקרים הפרטיים זה קרוב ל-0.1%. חוץ מזה, בבנקים יש עמלות היסטוריות (מיותרות ולא מובנות) כמו עמלת משמרת, שהחליפה את שמה לעמלת ניהול. אין כאן בעצם על מי לשמור ואת מה לנהל. אז למה אנחנו זורקים כסף לפח? אולי זה עניין של הרגל. אולי מדובר בחברות ארוכת שנים עם יוסי, יועץ ההשקעות. אבל עם כל הכבוד ליועץ בבנק, זה הכסף שלכם.

חוץ מזה, מצאנו שעמלות ניירות הערך של בנק הפועלים (וכנראה של רוב הבנקים בישראל) נמצאות בשחיקה מדהימה (ראו טבלה). המסקנה היא שבנק הפועלים נפגע מהתחרות עם הברוקרים הפרטיים, ולכן הירידה המשמעותית בתחום מאז 2015. זה עשוי להימשך. ברגע שציבור גדול יפנים זאת, הוא יעבור לברוקרים ויוזיל משמעותית את העלויות - ואז הדוגמה שהבאנו כאן, יכולה להתברר אפילו כאופטימית.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

השחיקה של עמלות ניע הפועלים

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"