גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר: הפוליטיקאים לא באמת מנסים להוריד את מחירי הדיור

מחקר של אוניברסיטת אריאל: הפוליטיקאים בוחרים במכוון "צעדי רגולציה חסרי תוחלת, שיאפשרו 'לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה' - גם לא לפגוע בבעלי הדירות וגם להשביע את רצון חסרי הדירות"

פופוליזם קצר טווח  / איור: יזהר כהן
פופוליזם קצר טווח / איור: יזהר כהן

"מבנה שלטוני דמוקרטי אך רעוע ולא יציב מעודד גיבוש ויישום של מדיניות פוזיטיביסטית, כזו המשקפת את האינטרס הצר של הפוליטיקאי בהגדלת סיכויי היבחרותו מחדש". המשפט הזה לא מחדש הרבה למי שחי כאן, אבל לפי מחקר חדש שמפרסמת כעת אוניברסיטת אריאל, אותו "מבנה שלטוני דמוקרטי רעוע ולא יציב" הוא הסיבה המרכזית למשבר הדיור ולניסיונות הממשלה העקרים לטפל בו.

ד"ר ארז כהן, חבר סגל בכיר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון-מדע המדינה, בחן במסגרת המחקר את יעילותם של צעדי המדיניות שגובשו בישראל במרוצת השנים ומצא הלימה בין מאפייניהם לבין מבנה השלטון הקיים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהמניע המרכזי מאחורי המדיניות הציבורית להורדת מחירי הדירות אינו כלכלי-חברתי, אלא השאיפה להשגת רווח פוליטי סקטוריאלי ואישי עבור הפוליטיקאים הקשורים לגיבושה וליישומה של המדיניות.

"אין תמריץ כלכלי"

כהן מציין כי צעדי הרגולציה של ממשלת ישראל משקפים מדיניות ציבורית מוצהרת המנסה להשפיע, אם במישרין ואם בעקיפין, על תוצאותיו של השוק החופשי בתחום הנדל"ן. הוא גם מעלה את השאלה המתבקשת, האם מדיניות זו משקפת את תפיסת העולם הכלכלית הנהוגה פה, "תפיסה נאו-ליברלית המשלבת את עקרונות השוק החופשי, היזמות הפרטית, הליברליזציה והגלובליזציה לצד שמירה על מדינת רווחה והנתמכת ברגולציה הנדרשת להשגתה".

כהן מדגיש כי עליית המחירים תורמת דווקא לעיקרון ישראלי אחר - פיזור האוכלוסייה. "מאז הקמתה וללא קשר לתפיסת העולם הכלכלית של השלטון בתקופות השונות, שמרה ישראל על עיקרון מוצהר הדוגל בפיזור האוכלוסייה מתוך אידיאולוגיה ציונית שתמכה ביישוב חבלי הארץ ללא התחשבות ביעילות או בצידוק כלכלי. שאיפתה של המדינה יכולה היתה לבוא לידי מימוש דווקא כיום, וזאת בזכות כוחות השוק החופשי הבלתי מרוסנים הגורמים לעליית מחירי הדירות בישראל ובמיוחד באזורי הביקוש במרכז הארץ. שהרי סביר להניח כי מתן חופש פעולה לכוחות בלתי מרוסנים אלו, יגביר עוד את עליית מחירי הדירות במרכז הארץ ויאלץ את האזרחים החפצים בקורת גג לנדוד אל חבלי ארץ פחות מפותחים וליישבם, זאת ללא כל התערבות ממשלתית... לפיכך, תמוהה לכאורה פעילותם של ראשי השלטון בישראל לפעול להורדת מחירי הדירות ובכלל זה באזור המרכז".

בנוסף, הוא מציין, גם נתוני גביית המסים בתחום הנדל"ן מעידים על הכנסה משמעותית לקופת המדינה בשנות הגאות, מה גם ששינוי מגמה עלול כמובן להשפיע לרעה על הקבלנים, על הבנקים ועל "68% מממשקי הבית בישראל שהם בעלי דירות, וירידת מחירים בענף זה תגרום להם להפסד כלכלי כבד".

המסקנה שאליה מגיע כהן היא שלמדינה אין תמריץ כלכלי בהורדת מחירי הדירות, ולכן "ניתן להסיק כי המדיניות הציבורית הישראלית להורדת מחירי הדירות אינה יכולה להיבחן במושגים נורמטיביים, קרי לאור צידוקים הקשורים לאינטרס הציבורי ובהתאם לערכיה האובייקטיביים של המדינה, אלא נכון יותר לבחון ולהעריך מדיניות זו על פי הגישה הפוזיטיביסטית הקשורה לאינטרסים צרים ואישיים של ראשי השלטון".

ובמילים מפורשות יותר: "הדבר העומד מאחורי המדיניות הציבורית להורדת מחירי הדירות היא השאיפה להשגת רווח פוליטי ואישי עבור הפוליטיקאים הקשורים לגיבושה וליישומה של המדיניות. ייתכן שבשונה מהעבר, בו תפיסת העולם הכלכלית שיושמה בישראל היתה ברורה ומוגדרת ופעלה באופן ברור לטובת כלל הציבור ולטובת המדינה, מגובשת כיום המדיניות הציבורית הכלכלית בישראל על פי שיקולים פופוליסטיים קצרי טווח ובני חלוף, שמטרתם להשביע את רצון הבוחרים, לעיתים על חשבון היעילות הכלכלית וטובת כלל הציבור".

בחינת הצעדים השונים לטיפול במשבר הדיור הובילה למסקנה כי ההתנהלות הזו היא נגזרת ממבנה השלטון הנהוג במדינה, "המאפשר (שלא לומר מאלץ) את ראש הממשלה, להרכיב קואליציה רעועה הנשענת על רוב (דחוק בדרך כלל) המורכב מכמה מפלגות שאין ביניהן מכנה משותף בכל הנושאים (מדיני, חברתי וכלכלי) ומביא בסופו של דבר למינויים לא אופטימליים של שרים בכירים שאינם מצויים לרוב בתחום עליו הם אמונים ואף פועלים בראש ובראשונה להשגת המטרות והיעדים של מפלגתם וציבור בוחריה.

"יתרה מכך, מבנה קואליציוני רעוע מדגיש בפניו של הפוליטיקאי הישראלי כי זמנו בשלטון קצר וקצוב, ולכן עליו לפעול ככל יכולתו לנצל את עמדת הכוח הארעית שניתנה לו להשגת טובות הנאה לציבור הרחב בכלל ולציבור בוחריו בפרט, זאת על מנת שיהיה יכול להציג את הישגיו מולם בבחירות הבאות. אי לכך הופך תקציב המדינה לשמש כלי פוליטי יותר מאשר כלי כלכלי.. הבנה זו של הדינמיקה השלטת בפוליטיקה בישראל יכולה לשפוך אור על המרוץ האגרסיבי והמאסיבי אחר גיבוש תהליכי הרגולציה להורדת מחירי הדירות שנעשו בישראל בשנים הנחקרות ולרמוז על הצידוקים הניתנים להם מתחת ומעל לפני השטח על ידי הפוליטיקאים הקשורים בהם". 

לא מתערבים בשוק החופשי

לו המדינה באמת היתה רוצה בהורדת מחירים, נכתב במחקר, היא יכלה להפעיל צעדים רגולטוריים שהיו עושים זאת בנקל. איך?

"כדוגמת הורדה בפועל של מחירי הקרקעות הנמצאים בבעלות ציבורית, סבסוד רחב היקף של מלאי הדירות ולא רק במסגרת תוכניות 'מחיר למשתכן' או 'מחיר מטרה'. לחלופין, היא יכולה היתה לקבוע בחוק טווח מחירים מפוקח מאידך. שהרי אם המדינה היתה תופסת את נושא הדיור כמצרך נחוץ והכרחי לאזרח, בדומה למצרכים בסיסים אחרים המפוקחים על ידה (כגון לחם אחיד, חלב ומים), הרי שיכולה היתה להפעיל לגביו את אותם כלי המדיניות שהיא מפעילה לגבי מוצרים אלו (סבסוד, קביעת מחירי גג בחוק וכו').

"אי לכך נראה כי חרף העובדה שהמדיניות הציבורית הישראלית להורדת מחירי הדירות כוללת צעדים רבים ומגוונים, אין היא מסוגלת להביא לשינוי ממשי בתחום הנשען על כוחות שוק חופשי... על מנת לבצע שינוי אמיתי ברמת מחירי הדירות, על המדינה יהיה לזנוח את הרפורמות המבקשות להשפיע על כוחות השוק החופשי במטרה לנתבם לנקודת שיווי משקל נמוכה יותר, ולפעול לנטרול או לפחות לצמצום השפעתם של כוחות השוק החופשי ולהפעיל כאמור מדיניות ציבורית מתערבת ואגרסיבית, הקובעת בעצמה את כללי המשחק ובכלל זה את רמות המחירים בשוק הדיור הישראלי".

בפועל, זה כאמור לא קורה. "מאחר שאין כאמור צידוק כלכלי אמיתי להורדת מחירי הדירות, נמנעת הממשלה מלבצע מדיניות מתערבת שכזו ומעדיפה להמשיך ולקיים צעדי רגולציה חסרי תוחלת אשר יאפשרו לה 'לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה' - גם לא לפגוע בפועל באזרחים בעלי הדירות וגם להשביע את רצונם של חסרי הדירות וציבור הצעירים, ולו למראית עין".

עוד כתבות

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?