לאחרונה שוב שמענו על עוד רכישת ענק של חברה ישראלית- חברת קונטיננטל הגרמנית רכשה את ארגוס הישראלית בסכום של כ-430 מיליון דולר. פירות הצלחת האקזיט, כמו בעסקאות רכישה קודמות, מגיעים בחלקן לידיים ישראליות, אך מדובר במעט מאוד. כך גם היה בשנה החולפת בה נסגרו 104 עסקאות אקזיט בסכום דמיוני של 10 מיליארד דולר (לפי דו"ח של IVC) - אולם מפירות ההצלחה נהנו מעט מאוד משקיעים, כשלרוב מדובר במשקיעים זרים או בקרנות הון סיכון מקומיות ומשקיעים פרטיים ישראליים, ברובם עשירים מאוד.
בקרוב עומד מצב זה להשתנות לאחר שמשרד האוצר החליט לשנות את תמונת הנהנים מפירות קטר הצמיחה של המשק הישראלי ולשתף גם את המשקיע הישראלי באפשרות להינות מהתשואות העודפות הניתנות להשגה מהשקעה בחברות טכנולוגיות פרטיות.
לאחרונה הסתיים מכרז בחירת מנהלי קרנות טכנולוגיה עילית, אשר בו התחייבה המדינה להעניק תמריצים לחמש קרנות שניגשו למכרז וינסו לגייס כ-400 מיליון שקל כל אחת. הקרנות הזוכות יפעלו בתקופה של 8-15 שנים בהתאם לתשקיף - כשמחצית הסכום תושקע בחברות הייטק שכבר נסחרות בבורסה ומחציתו - בחברות טכנולוגיה פרטיות (סטארט אפים).
5 הקרנות שזכו הן זו של בתי ההשקעות אייביאיי (שהתחייבה להשקיע בקרן כ-20 מיליון שקל), אלומות, אקסלנס, איילון (הלמן אלדובי ישמש כיועץ הקרן) וקרן אקליפטוס.
ארבעת השותפים בקרן אקליפטוס הם אלדד תמיר (בית ההשקעות תמיר פישמן), דדי פרלמוטר (לשעבר בכיר בחברת אינטל העולמית ויזם הייטק בהווה), אמיר גל אור (קרן אינפינטי) ועדי גן (קרן אוורגרין).
5 הקרנות יקבלו מהמדינה הגנה מהפסדים של עד 50 מיליון שקל לכל קרן, מה שאומר שתהיה הגנה מצרפית של עד 200 מיליון שקל עבור ההשקעה בסטרטאפים. בנוסף, בעוד 3 שנים תעמיד המדינה לרשות הקרנות אפשרות לקחת הלוואה בערבות מלאה של המדינה בסכום מצטבר של 200 מיליון שקל לכל הקרנות ביחד, ועד 100 מיליון שקל לכל היותר לקרן בודדת.
קובי נימקובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אלומות, שהשיקה את קרן הנאמנות "אלומות טכנולוגיה עילית", אומר כי "מדובר במהפכה. מעבר לאפשרות שניתנת סוף סוף לציבור להיחשף להשקעות בהייטק הישראלי ולהנות ופירותיו, המדינה גם עושה צעד כלכלי חכם ומעודד צמיחה: מחד, היא נוטלת על עצמה סיכון עתידי מסוים המוגבל ב-200 מיליון שקל במקרה קיצון, ועוד 200 מליון שקל בהענקת ערבות מדינה. ומאידך, היא מבטיחה כי בשנים הקרובות יושקעו בחברות הסטארטאפ הישראלי השקעות בסכום גבוה של 800 מיליון שקל - 200 מיליון שקל מכל קרן שתזכה במכרז".
לצד כל היתרונות שמציעות הקרנות החדשות, מבחינת המשקיעים יש מספר דברים שצריך לתת עליהם את הדעת כאשר באים לבחור להשקיע בקרנות הטכנולוגיה העילית. מאחר והקרנות מוגדרות כקרנות סגורות לתקופות של 8-15 שנה, הרי שמדובר בטווח ההשקעה ארוך יחסית. אמנם לציבור יש אפשרות לסחור בבורסה מדי יום ביחידות הקרן, אשר המסחר בהן מובטח בעזרת עושי השוק שמונו על ידי הקרנות, אולם ברור לכל שלא מדובר בהשקעה שמבוססת על נכסים נזילים במיוחד, אלא כזו שמתאימה למשקיעים שמתכוונים לקחת חלק בהשקעה מתמשכת בחברות הסטארטאפ עד למיצוי הפוטנציאל הטמון בהן.
דמי ניהול שנתיים של 2% לפחות
דמי הניהול שייגבו הקרנות לא יהיו נמוכים, אגב, ויעמדו על 2% מהיקף הקרן פלוס דמי הצלחה של כ-20%. כלומר אם קרן גייסה 400 מיליון שקל היא תהנה מדמי ניהול שנתיים של כ-8 מיליון שקל ובמקרה הצלחה עוד סכומים שיכולים להגיע לעשרות מיליוני שקלים.
צריך גם לזכור שלמרות סיפורי ההצלחה הגדולים של סטארטאפים בישראל ובעולם, רובם הגדול לא מצליחים להתרומם ולהניב אקזיטים משמעותיים.
יועצי הקרן של אלומות הם ניר ארז (יזם, שותף ומנכ"ל אפליקציית Moovit לתחבורה ציבורית) , יורם יעקבי (מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, רני כהן (מנכ"ל משותף של קרן השקעות להון סיכון "מופת"), רוני ניימן ואריה סקופ - לשעבר מייסד ומנכ"ל מיקרוסופט ישראל.
לדברי נימקובסקי "הציבור הרחב, שעד היום היה רגיל לשבת בצד ולראות איך האלפיון העליון משקיע את כספו בסטרטאפים ונהנה מפירותיהם, נחשף כעת למציאות חדשה בה הוא עצמו הופך לראשונה למשקיע בסטארטאפים. כדי להוסיף לתיק ההשקעות הפרטי את קרנות ההיי טק יוכל בקרוב כל ישראלי לפנות ליועץ ההשקעות שלו בבנק ולהורות לו לרכוש בעבורו את קרן ההייטק המועדפת עליו. הסכום המינימלי שניתן להשקיע בקרנות אלו, כמו בכל קרן נאמנות, יכול להתחיל אפילו בשקלים בודדים, אבל הסכום בהחלט יכול גם להיות גבוה יותר, ואז הקרן תהפוך לחלק היותר מעניין בתיק ההשקעות".
מנכ"ל אלומות מסביר עוד כי "צריך להבין גם שלהבדיל מיזם היי טק או מאנג'ל, קרנות ההיי טק אינן משקיעות בסטארטאפ בודד, אלא בתיק השקעות מגוון ומפוזר המושקע בשורה של סטראטאפים שפועלים במגוון תחומים בהיי טק - פיזור שעשוי לצמצם את הסיכון הכולל של הקרן, שאינה שמה בחלק הלא סחיר את כל הכספים על סטארטאפ אחד".
לסיום אומר נימקובסקי "נכון, ישנם סיכונים וגם יש השגות לגבי ההשקעה בקרנות החדשות, אך חופש הבחירה, היכולת לגוון את תיק ההשקעות והנגשת ההייטק הישראלי לציבור - הם הישג אדיר. עד היום אף אחד לא חשב שניתן להשקיע בסטארטאפים סכומים מזעריים של שקלים בודדים, אך בזכות השקת קרנות ההייטק בקרוב זה ישתנה. כאשר אלטרנטיבות ההשקעה באג"ח במניות ואפילו בנדל"ן הולכות ומצטמצמות, נראה שהקרנות החדשות שיוקמו עשויות לתת מענה מעניין מאוד למשקיע הישראלי".
מקרן אקליפטוס נמסר כי "אנו רואים בזה אירוע היסטורי לתעשיית ההייטק הישראלית. בזכות התכנית נוכל להמשיך לחזק את התעשייה על ענפיה המגוונים וזאת תוך מעורבות ושותפות משמעותית של הציבור הרחב. קרן אקליפטוס תיצור ערך ממשי באמצעות השקעות בחברות סטארט-אפ פרטיות ובחברות טכנולוגיה ציבוריות ישראליות, תוך תמיכה ממשית בתהליך הצמיחה שלהן. ככלל, הקרן פועלת מתוך מטרה לתמוך ולחזק את בהייטק ובכדי לייצר כלי השקעה איכותי וחדשני - כזה שישלב את הציבור הרחב ויפתח לו צוהר אל עולם החדשנות הצומח".