השופטת אסתר חיות / צילום: אלון רון
הממשלה וועדת השרים לחקיקה לא חייבים לחשוף את הדיונים שלהן. זוהי השורה התחתונה של נשיאת בית-המשפט העליון, אסתר חיות, מהדיון שנערך היום (ב') בביהמ"ש, ושבסופו דחה בג"ץ עתירה שהגישו הארגונים "לובי 99", "המשמר החברתי" ו"100 ימים של שקיפות", לאכוף שקיפות על ועדת השרים לענייני חקיקה הכפופה לממשלה.
בעתירה שהגישו שלושת הארגונים הם ביקשו מבג"ץ, כי יוציא צו שיורה לממשלה לחשוף את תוכן הדיונים של ועדת השרים לחקיקה. עוד הם ביקשו לחייב פרסום של העניינים הבאים: אופן ההצבעה של כל שר החבר בוועדה, הפרוטוקולים של דיוני הוועדה, שמות השרים הנוכחים בוועדה והנעדרים ממנה, הנחיות ראש-הממשלה ויו"ר הוועדה לוועדה, החלטותיה, כיצד הצביע כל שר, סיכום הדיון, וחומרי הרקע שהועברו לשרים לפני שקיבלו החלטה.
העותרים כתבו, באמצעות עו"ד אילן יונש, כי "ועדת השרים לחקיקה הפכה לחלק אינטגרלי מהליך החקיקה, אבל דיוני הוועדה סגורים, הפרוטוקולים שלה סודיים, אופן ההצבעה של חבריה חסוי וחומרי הרקע שעל בסיסם מתקבלות החלטותיה אינם מתפרסמים. מן הוועדה יוצא תוצר יחיד - אופן ההחלטה שלה: לשבט או לחסד".
עוד לפי הנטען בעתירה, הדבר עומד בניגוד גמור לעקרון הפומביות של הליך ציבורי, ובניגוד לעקרון השתתפות הציבור בהחלטות. "חברי הוועדה הם חברי ממשלת ישראל המחזיקים במשרות הביצועיות הגבוהות ביותר בשירות הציבור. מן הראוי, כי כל שר יעמוד אחרי ההכרעה שלו בנושאי חקיקה, ויישא באחריות הציבורית לכך".
לפי הנטען בעתירה, ועדת השרים לחקיקה, שהוקמה כדי לייעץ לממשלה כיצד להתייחס להצעות-חוק מרכזיות, הפכה בשנים האחרונות לגוף שמחליט עבור כל הח"כים של הקואליציה כיצד להצביע, ולמעשה קובעת ברוב גדול של המקרים אילו חוקים יעברו.
העתירה מותחת ביקורת חריפה על התנהלות הוועדה ועל התערבותה בהחלטות הכנסת, אבל אינה מבקשת בשלב הזה שהוועדה תפסיק לנהל את הכנסת, אלא רק לחשוף את דיוניה לציבור, כפי שחושפים את דיוני הממשלה והכנסת. העותרים טענו עוד, כי הוועדה מהווה מעין "שסתום" הבורר את הצעות-החוק הפרטיות - מי למליאה ומי לקבורת חמור, וזאת בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות.
פרסום יפגע בדיון החופשי
הממשלה, באמצעות הפרקליטות, ביקשה כי העתירה תידחה. בתשובתה לעתירה כתבה הממשלה, בין היתר, כי "המחוקק הסמיך את הממשלה לקבוע את סדרי עבודתה, והוסיף וקבע לה סמכות קונקרטית לאסור פרסום עניינים שהיא תקבע כסודיים". הממשלה ציינה, כי עקרון הפומביות העומד במוקד העתירה, הוא עקרון יחסי.
"אל מול יתרונות השקיפות, אשר איננו מקילים בהם ראש, משרת חסיונם של דיוני הממשלה וועדותיה אינטרס ציבורי בעל משקל רב", ציינו שופטי בג"ץ. "דיון פנים-ממשלתי פתוח הוא חיוני לתפקוד הממשלה במילוי תפקידה בניהול המדינה. אי-פרסום הדיון וההצבעה האישית של כל שר בוועדה, תכליתם לאפשר דיון ענייני ופתוח והתבטאות חופשית של השרים. זאת, על-מנת להבטיח את איכותו של הליבון הפנים-ממשלתי ולסייע לממשלה לקדם את מדיניותה". שופטי בג"ץ קיבלו את עמדת הממשלה. השופט חנן מלצר הזכיר את מה שהוא כינה "פרדוקס השקיפות", שלפיו עודף שקיפות דווקא פוגע ביכולת לקיים דיון פתוח ומעמיק. מלצר ציין, כי הבקשה לחשוף את הדיונים בוועדת השרים לחקיקה שבראשה יושבת שרת המשפטים, איילת שקד, עלולה לחטוא למטרתה, שכן (כטענת המדינה) אם הפרוטוקולים ייחשפו, השרים לא יוכלו להביע דעה חופשית במהלך הדיונים בה.
הנשיאה חיות הוסיפה ואמרה, ש"להבדיל מדיוני הכנסת, הממשלה היא רשות מבצעת היא מקיימת דיונים פנימיים סגורים, והם לא מחויבים בגילוי הפרוטוקולים". עם זאת, חיות ציינה כי *אני מוכנה להסכים שבוועדת שרים לענייני חקיקה זה צריך להיות טיפה שונה (מאשר בממשלה), כי יש פה זיקה של גורם מחוקק*. השונות שעליה דיברה חיות לא סייעה לעותרים, והעתירה נדחתה.
העותרת מ"לובי 99": "נמשיך להיאבק על חשיפת דיוני הממשלה"
למרות העובדה ששופטי בג"ץ דחו פה-אחד את העתירה לחשוף את הפרוטוקולים ואת הצבעות השרים בוועדת השרים לחקיקה, עו"ד לינור דויטש, סמנכ"לית "לובי 99", נותרה אופטימית באשר לסיכוי לשפר את השקיפות של עבודת הממשלה.
דויטש אמרה ל"גלובס", כי "חיות אמרה בדיון היום, שיש הבדל בין ועדת השרים לוועדות אחרות של הממשלה, והשתמע מדבריה שוועדת השרים צריכה להיות יותר שקופה מוועדות אחרות בגלל שמתנהל בה חלק מהליך החקיקה. אלא שהדרך היא לא חשיפה כוללת, אלא באמצעות הגשת בקשות חופש מידע, כי זה במסגרת שיקול הדעת של הממשלה".
לדברי דויטש, "קיווינו שהעמדה תהיה יותר נחרצת להגברת השקיפות. השופטים לא ממש התייחסו לטענה שלנו, שהלכה למעשה ועדת השרים לחקיקה מחליפה את עבודת הכנסת. בגלל 'המשמעת הקואליציונית', ועדת השרים לחקיקה שולטת באופן מוחלט בחוקים שיקודמו או ייגנזו. זה לא היה בעבר. המשמעת הקואליציונית האוטומטית התפתחה ממש בשנים האחרונות. אנחנו איתרנו את זה בתקופה שהשר זאב אלקין היה יו"ר הקואליציה".
- מה יקרה עכשיו?
"אנחנו נמשיך לפעול להגברת השקיפות בוועדה על-ידי המשך ניסיונות שכנוע של הממשלה, שהדבר הזה הוא נכון ודרוש, וגם על-ידי הגשת בקשות לחופש המידע בנוגע לעניינים הנדונים. המשמעות המעצבנת היא, שנצטרך להגיש בקשות חופש מידע כל כמה שבועות".
שיאנית העולם בחקיקה פרטית - 22 אלף הצעות-חוק ב-15 שנה
ישראל היא שיאנית העולם בחקיקה פרטית. ב-15 השנים האחרונות הונחו יותר מ-22 אלף! הצעות-חוק פרטיות על שולחן הכנסת. להערכת המכון לדמוקרטיה, מצב זה פוגע בעבודת הפיקוח ובאמון הציבור בחברי-הכנסת. על הרקע הזה מקדמים שרת המשפטים, איילת שקד, ושר התיירות, יריב לוין, יוזמה לצמצום החקיקה הפרטית, ולהגברת פיקוח הכנסת על הממשלה.
לפי יוזמת שקד-לוין, שטרם הבשילה לחקיקה, במסגרת הניסיון להילחם ב"היפר-חקיקה" של הכנסת, תוגבל כמות הצעות-החוק שחבר-כנסת יהיה רשאי להגיש. כך שכל ח"כ יוכל להגיש ארבע-חמש הצעות-חוק פרטיות בשנה. זאת, לעומת המצב כיום, שבו אין הגבלה להגשת חוקים.
בנוסף, לפי היוזמה תוגבל משמעותית כמות הצעות-החוק שעולות לדיון מדי שבוע בוועדת השרים לחקיקה, שהשרה שקד יושבת בראשה. במקום 40-35 הצעות-חוק שנדונות היום בכל שבוע, יידונו בוועדה עד 15 הצעות-חוק בלבד. עוד מוצע להרחיב את הפיקוח על ועדות הכנסת. כיום מחויבים להגיע לוועדות הכנסת רק עובדי מדינה. ההצעה מבקשת להרחיב את מעגל מוזמני החובה גם לגופים מבוקרים או נתמכים.