אבי גבאי / צלם: איל יצהר
יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי חטף בשבוע שעבר מכה כואבת. אחרי שדרש מחברי הכנסת של "המחנה הציוני" להצביע בעד הצעת החוק למניעת הסתננות, ואיים לנקוט סנקציות נגד מי שימרו את פיו, הוא נאלץ להתקפל ולאפשר ברגע האחרון חופש הצבעה. הלחצים שהפעילו עליו ועל יתר חברי הכנסת צעירי מפלגת העבודה וחברי תנועת "מהפך" - עשו את שלהם: כל חברי הסיעה שנכחו במליאה הצביעו נגד הצעת החוק הממשלתית, המתירה למבקשי המקלט ברירה בין עזיבה לרואנדה או כליאה ללא הגבלת זמן.
דניאל הרוש, ממקימי קבוצת "מהפך" (קבוצה בת 700 פעילי שמאל במפלגת העבודה) ובעבר דובר המפלגה, כתב על אותו ערב, עמוס ווטסאפים וטלפונים, בדף הפייסבוק שלו: "שימו לב מה קרה הלילה. סיעת המחנה הציוני נזכרה פתאום שיש עוד ציבור - ציבור המצביעים שלה. אלה שעומדים בשבילה בצמתים, שיוצאים להפגנות, שלוקחים רכבת בסיום יום עבודה ארוך כדי להגיע לכינוס של הוועידה, אלה שמצביעים בשבילם בפריימריז ואז בבחירות הכלליות הקהל שלהם הזכיר להם שיש עמדות שמפלגה שמובילה את מחנה השמאל לא יכולה לסחור בהן. שבשאלות מוסריות השיקול של מה הציבור יחשוב הוא לא לגיטימי. שהניצחון בקלפי הוא חשוב מאין כמוהו, אבל אסור למשכן את הנכסים האידיאולוגים שלנו בשבילו".
זו לא הפעם הראשונה שבה גבאי קורץ לימין המתון ולמרכז - מאז נבחר לראשות המפלגה ביולי, האסטרטגיה הזו אפיינה לא מעט התבטאויות שלו - אך זו הפעם הראשונה שבה להתבטאות היו גם השלכות מעשיות. התוצאה מבחינתו לא מזהירה: גם התקפלות מחשש שלא יצליח לאכוף משמעת סיעתית, וגם הבנה שעם הרשימה השמאלנית שמאחוריו ועם פעילי השמאל שמצדדיו, יהיה קשה משחשב לקרוץ לקהלים החדשים.
מה שצרם במיוחד לאותם אנשי שמאל בקו שהוביל היה שגבאי אפילו לא נימק את תמיכתו בהצעת החוק בכך שהוא מאמין בה: "לא צריכים להיות יותר צדיקים מבג"ץ", אמר בישיבת הסיעה, "אנחנו נשלם מחיר כבד על ההתנגדות לחוק, זה ייתפס לא טוב בציבור". ובמילים אחרות: בואו נצביע בעד, כי אם נצביע נגד, זה לא יהיה אלקטורלי.
האם גבאי אכן יצליח להביא עם הגישה הזו קהלים שכבר מזמן לא שמו "אמת" בקלפי? נכון שיהיו עוד הרבה הפתעות במערכת הבחירות והמספרים יסתדרו במקום רק ברגע האחרון, אבל אפשר בהחלט לאפיין מגמות, ולשאול אם המהלך הזה של הקרבת הנכסים האידיאולוגיים עבור הסיכוי להחליף את נתניהו בכלל משתלם, ולא רק מטעמי כבוד עצמי, אלא גם מטעמים פרקטיים. כי למה לבחור ב'ליכוד ב' אם אפשר לבחור ישירות במקור? ויותר מזה, האם גישה כזו לא תגרום לגבאי לצאת קירח מכאן ומכאן - גם לא יביא קולות חדשים, וגם יאבד את ה"בייס" שלו, אותם מצביעי השמאל, שלא מבינים מה להם ולאיתותים האלה חזק ימינה. האם הם יתייאשו ויפנו למרצ, או שמבחינתם, הפלת הליכוד ונתניהו וקבלת מושכות השלטון מקדשות את האמצעים?
תעלומת אהוד ברק
פוליטיקאי ששוחח עם גבאי לאחרונה התרשם שלא אכפת לו לאבד מנדטים למרצ, כי הוא יודע שהקולות האלה לא הולכים לאיבוד: הרי מרצ תמליץ רק עליו לראשות הממשלה ולכן היא בעצם שומרת לו אותם ובתמורה מאפשרת לו להביא את המנדטים הנוספים. גבאי, אומר אותו פוליטיקאי, חייב מרצ חזקה, או לפחות כזו שתעבור את אחוז החסימה. אחרת, הוא מפסיד ארבעה מנדטים מגוש השמאל, ומרחיק את סיכוייו להיות ראש ממשלה. אגב, מקורבי גבאי עצמם מאשרים גם אם בעקיפין, את הדברים ועוד על כך בהמשך.
יו"ר מרצ זהבה גלאון בטוחה שנדידת הקולות כבר החלה: "יש לפחות שישה מנדטים שיכולים לחזור אלינו בזכות הקריצה של גבאי ימינה", היא אומרת בשיחה עם G. "אלו הם מנדטים שבסקרי הבחירות הקודמות היו שלנו וברגע האחרון הצביעו לבוז'י, כי חשבו שזה יעזור להפיל את ביבי. ומפלגת 'רק לא ביבי' היא מפלגה גדולה מאוד".
אז מבחינתך, שרק ימשיך וילך ימינה?
"ברור. אני חושבת שהאסטרטגיה שלו לשבור ימינה נכונה, למרות שלפעמים הוא לוקח אותה רחוק מדי".
לעומתה, השר לשעבר עוזי ברעם מעריך: "גלאון לא מספיק חזקה אלקטורלית כדי למשוך אליה בוחרים מאוכזבים, ובבחירה בין האפשרות לחסום בוודאות את ביבי, באמצעות גוש חוסם של העבודה ויש עתיד, לבין הצבעה למרצ, הרצון להוריד את ביבי ינצח. בסוף הרי זו שאלה של אלטרנטיבה. גבאי עשה פה שגיאות, אבל אני לא חושב שהן יבריחו את הבייס. הימין כל-כך מפחיד בחקיקות שלו, שאנשים יסתפקו בפשרה".
אם גבאי יאיים מדי, לא ינסו לקרוע מעליו את המסכה? הרי כמה הוא יכול לשחק אותה ימני כשמאחוריו נמצאים ח"כים כמו שלי יחימוביץ', עמיר פרץ, מרב מיכאלי וסתיו שפיר.
"ולכן אני לא אתפלא אם כשגבאי דיבר על שריון ארבעה מקומות לבחירת היו"ר, הוא התכוון בין השאר לשיבוץ של ביטחוניסטים".
עמירם לוין?
"אהוד ברק הוא אפילו אלטרנטיבה יותר טובה. גבאי ינסה לבנות חמישייה שמפגינה כוח. יש היום התנגדות גדולה לכך שברק יוביל, אבל אני לא בטוח שיתנגדו אליו בעבודה כמס' 2 וכשר ביטחון, וברק כבר הביע בעבר תמיכה בגבאי. אז ייתכן מאוד שזה יסדר לו את הדימוי היוני של הרשימה. ישבתי עכשיו עם אדם חכם שאמר 'אני בטוח שגבאי ולפיד לא יתנהגו אחרי הבחירות כמו שהם מתנהגים לפניהן'. אם זה אתי או לא, זו שאלה אחרת. גבאי ולפיד פועלים כדי להתמודד עם ה-DNA של הבוחר הישראלי, שהולך ומשתנה. הוא לא פונה למרכז אלא ימינה. כשאביגדור ליברמן מתבטא בגנות ערביי ישראל, ואת לא שומעת אותם מגנים, זה מפני שהם מזהים את הסנטימנט".
היועץ האסטרטגי הלל פרטוק, ששימש כקמפיינר של גבאי בבחירות לראשות המפלגה, מבקש קצת פרופורציות. "אם יש יום או יומיים של גשם בקיץ, זה עוד לא אומר שהקיץ גשום. גבאי עוד יחזור שמאלה. אז ברח לו ההגה קצת ימינה, לא נורא, בסוף הוא יתייצב וידע לשלוט בהגה. צריך לזכור שבפוליטיקה הישראלית הכביש חלקלק, וכשאת נותנת גז, את נוטה לפעמים ימינה ולפעמים שמאלה. אם תחני בצד ותחכי שהכביש יתייבש, ישאלו אותך איפה היית, זה יותר טוב? אז אבי אומר דברים".
שלא ממש משקפים את המפלגה שלו. אולי זה לא מפריע לו כי הוא משתמש ב"עבודה" כפלטפורמה, אבל ממילא לא מזדהה איתה.
"אני לא מסכים. קחי את ההתבטאות שלו בעניין אי פינוי ההתנחלויות תמורת הסכם שלום. אם הוא יו"ר המחנה הציוני, זה לא אומר שהוא מתחיל משא ומתן בלתת שטחים ולמכור את המדינה. הוא לא מוכן לצאת בהצהרות כאלה כנקודת פתיחה כי הוא רוצה לנהל משא ומתן אמיתי. זה כמו שכשאת מוכרת אוטו, את מתחילה ממחיר מחירון, ולא מסכימה לרדת מההתחלה במחיר כי ממילא את מוכרת. ובסוגיית המסתננים, גם רון חולדאי שנקט כל השנים הכלה והבנה למצבם, אומר בסוף שהמדינה צריכה להחליט מה לעשות איתם".
רק שגבאי תמך באופציה לא מוסרית במיוחד.
"אבי הוא איש מקורי וחכם שמנסה לשבור את המסגרות של השמאל והימין שקבע נתניהו, כי זה פוגע בו ובשמאל".
אתה מתכוון לזה שנתניהו הפך את השמאל לדבר שיש להתבייש בו.
"אבי לא מתבייש בזה שהוא שמאל, הוא רק מציע לנסח מחדש את השמאל, כדי שלא תודבק תווית ליברלית מדי על המפלגה. להגיד שהוא רוצה לתת שטחים ולמכור את המדינה תמורת שלום זו ליברליות מוגזמת. אבי רוצה להחזיר את הפריפריה ואת הבוחרים המסורתיים של פעם. השמאל שלו לא שונה מהשמאל של רבין. גם בהתבטאות על השמאל ששכח להיות יהודי, נדמה לי שהוא חזר על ההתבטאות של רבין".
מתי רבין אמר את זה? אלה דברים שנתניהו לחש באזנו של הרב כדורי.
"מצטער, הטעיתי אותך. התכוונתי לכך שגם רבין אמר שירושלים מאוחדת קודמת לשלום".
"מנסה להיות תואם לפיד"
כמה ארוכה תהיה תקופת החסד שלה יזכה גבאי בקרב פעילי השמאל בטרם ייטו לו עורף? הציניקנים מעריכים שהתזוזה תתחיל רק כשירד בצורה מובהקת בסקרים. "האיש בא עם ראייה טכנית למשהו מאוד רגשי", מתאר פעיל שמאל שביקש להישאר אנונימי. "כשניסיתי לדבר איתו על אידיאולוגיות, זה לא עניין אותו. הוא בא כאיש עסקים עם ראייה קרה שרוצה לדבר רק על איך לנצח את ביבי, ועל המפלגה הוא מסתכל כמובן מאליו. מבחינתו, האנשים האלה בכיס שלו, מעצם זה שהוא לא ביבי. אנשים ציפו שגבאי יחדד את הזהות של המפלגה אחרי האנמיות של בוז'י, אבל הוא בעיקר מטשטש זהות. ובעצם אומר - אנחנו כמו שאנחנו, לא 'בחירים', ולכן צריך להסתיר את עמדותינו, כי העמדות שלנו הן הבעיה".
אולי הוא צודק, השמאל לא ניצח מאז 1999.
"אני לא חושב שהעמדות שלנו הן הבעיה. הציבור לא תומך בכלכלה קפיטליסטית. הוא לא נוהר בהמוניו לגור בהתנחלויות. רק שגבאי, במקום להציע פתרונות, מנסה להיות תואם לפיד".
לפיד נחשב למתחרה הגדול של גבאי על המנדטים של מצביעי המרכז והימין המתון, "אלא שלפיד לא צריך להתמודד עם המסורת ועם עולם הערכים שמלווים את מפלגת העבודה", אומר היועץ האסטרטגי נסים דואק, שעבד בבחירות האחרונות עם מרצ. "מאחר שיש לנו היכרות מוקדמת עם המותג העבודה, יש לנו גם מערך שלם של ציפיות ממנה. שתמקם את עצמה משמאל ללפיד, שלא תשב בממשלה עם נתניהו, כמו שהיה בקדנציה הנוכחית. גבאי מאתגר את המותג 'העבודה' ומנסה למתוח אותו רחוק מאוד מהתפיסה הציבורית שלו, עד כדי פקיעה כמעט".
למה רחוק מדי? כי זה כבר לא אמין?
"כי מותג צריך לדבר בשפה אחידה. לפיד מציג סיעה הומוגנית. לא תשמעי אצלו קולות נגד, ומי שלא מתיישר אצלו, מודח. במחנה הציוני זה מורכב יותר. יש שם דמויות עם רקורד פוליטי עשיר ותפיסת עולם מגובשת, שלא יסכימו בקלות לכל דבר, ובהיסטוריה שלהם יש התבטאויות אחרות מאלה שמייצר היום גבאי. ואז הוא מסתכן בכך שלפיד או הליכוד יגידו שזו תרמית, שגבאי הוא בחור טוב והכול, אבל תקראו את הציטוטים השמאלנים של סתיו שפיר, מרב מיכאלי, זוהיר בהלול. זאת הרשימה שלו. אלה האנשים שמאחוריו".
שפיר ומיכאלי, שתי חברות כנסת דעתניות בדרך-כלל, בחרו שלא להגיב לשאלה אם האסטרטגיה שבחר גבאי לא עומדת בסתירה לעמדותיהן. מיכאלי בחרה גם שלא להתייחס לטענה שלפיה היא נאלצה לפטר את העוזרת הפרלמנטרית שלה, שקד חסון, עשרה ימים לפני שעמדה לסיים את התפקיד, כיוון שלפני חודש, כשחוק המסתננים עמד בפני קריאה ראשונה, פרסמה אותה עוזרת בקבוצת ווטסאפ של פעילי העבודה את מספרי הטלפון של הח"כים התומכים בגירוש וקראה לסמס להם להתנגד לחוק. פרטוק מסר שהמקרה אינו מוכר לו.
האם אסטרטגיה אחרת, שבה העמדות היוניות מונחות בגלוי על השולחן, יכולה להוביל לניצחון? יו"רית צעירי "העבודה", יעל סיני, מאמינה שכן: "המנהיגות שלנו הפסיקה לנסות לשכנע את הציבור בנכונות הפתרונות שלנו. היא לא נוטעת בציבור הרגשה שהיא מאמינה בצורה עמוקה בעולם הערכים של העבודה. זו טעות שיצרו קמפיינרים ושכירי חרב שרוצים לייצר כותרות וחושבים שיש קהלים שכבר מונחים להם בכיס".
אולי גבאי באמת לא מאמין בזה.
"קראתי את החומרים של גבאי בפריימריז, היו דברים שנשמעו אז ברורים והיום פחות".
הוא כנראה מתאים את הערכים לקהל היעד.
"אז זו טעות. הערכים של מפלגת העבודה הם אחת הסיבות שהמפלגה הזו מחזיקה מעמד כל-כך הרבה שנים. גבאי ידע לאן הוא הגיע והוא איש חכם. גם ההתבטאויות שלו מלפני הפריימריז הן לא משהו שאפשר להסתיר".
גלאון מעריכה שיעברו אליה שישה מנדטים.
"זהבה חיה בסרט. אני לא קונה את זה. זה נכון שבתקופה האחרונה התחילו שאלות בקרב הפעילים, אבל אני רוצה להאמין שאנחנו בתקופת הסתגלות. העבודה לומדת להכיר את גבאי והוא אותנו, ואני בטוחה שעד להתגבשות הקמפיין הארצי הדברים יהיו יותר ברורים. מה שיביא לנו מצביעים חדשים זה לשכנע בפתרונות שלנו".
מיכאל מנקין, שמוביל את קבוצת "מהפך", מוסיף: "אי אפשר להתנהל כשהמדד היחיד הוא איך זה ישפיע על הבחירות. המציאות היא ביומיום, והקריצה ימינה מעצבת מציאות שזזה ימינה. אנשים אומרים: אנחנו מוכנים לוותר על היומיום כדי לקבל בסוף את המושכות, אבל נגיד שהשמאל עולה לשלטון, מה גבאי יגיד אז? 'הפתעה, אנחנו שמאלנים'? הציבור בוחר על סמך מה שהוא שומע, ולא נראה לי נכון והגון, ולא משנה אם מדובר במצביעי שמאל, מרכז או ימין, לדבר אליו כך".
מקורבי גבאי: כך מנצחים
גורמים בסביבתו של אבי גבאי לא מתרשמים מהקולות במחנה, שיוצאים נגד מה שנתפס כקריצה שלו אל קהלים ימניים יותר. בגדול, הם אומרים, הוא מסתכל לא רק על מספר המנדטים שתקבל מפלגת העבודה, אלא על המספר שיקבל המחנה כולו.
"גבאי רוצה לנצח בחירות", אומר אחד מהם, "וכדי שזה יקרה, אי אפשר להמשיך לשחק את המשחק של העבודה, מרצ ויש עתיד, כי המשמעות של זה היא 41 מנדטים, כמו שיש כיום, והמשמעות היא שביבי יהיה ראש ממשלה. מאז שגבאי נבחר לראשות העבודה, הסקרים מראים על 48 מנדטים למחנה, שביחד עם 12 מנדטים לערבים זה גוש חוסם לנתניהו".
מאיפה הגיעו עוד שבעה מנדטים? הגורם משיב: "גבאי נוגע בנקודות שהמחנה התעלם מהן בעבר. אם יש תחושה, למשל, שבמחנה הזה יש ניכור לערכים יהודיים, צריך לעשות מהלכים כדי להתמודד עם זה. גבאי נמצא יום-יום בכנסים ובמקומות שבהם לא מצביעים לעבודה. עצם העובדה שהוא מגיע לעיירות פיתוח, ולא בתקופת בחירות, אז מרגישים שם שיש מישהו שרואה אותם, שלא ויתרו עליהם, שפונים אליהם. אפשר להגיד אני שמאל שמאל שמאל, חבר'ה בואו אליי, אבל מה לעשות שהם לא באים. כדי לנצח צריך לדבר עם מי שיכול להביא את הניצחון".
"מעבר לזה, גבאי באמת לא חושב שאפשר, למשל, לפנות 100 אלף מתנחלים מיהודה ושומרון. פינינו 8,000 בעזה וזה כמעט פירק את המדינה. אז למה שיבוא ויגיד שזה מה שהוא רוצה אם זה בלתי אפשרי? אפשר להגיד שאנחנו רק רוצים להיות צודקים, ואפשר לעומת זאת לנצח כדי לשנות את התודעה בישראל. גבאי מעדיף לנצח. ועוד דבר חשוב: הוא האיש שמצביעי העבודה בחרו כדי לשנות את מה שהיה".
חמש הקריצות של גבאי לימין מאז שנבחר ביולי לראשות מפלגת העבודה
14.10.17 | "לא נשב עם הרשימה המשותפת באותה ממשלה. נקודה. שזה יהיה ברור", הבהיר גבאי כשהתארח בשבתרבות בבאר שבע והוסיף: "אתה רואה את ההתנהגות שלהם, אני לא רואה שום דבר שמחבר בינינו ומקשר בינינו ושמאפשר לנו להיות ביחד איתם באותה ממשלה".
16.10.17 | בתשובה לשאלה האם יפנה את היישובים עלי ועפרה במסגרת הסכם שלום, השיב גבאי בערוץ 2: "למה צריך לפנות אם אתה עושה שלום? הדינמיקה היא לאו דווקא נכונה. אם אתה עושה שלום אז אפשר למצוא פתרונות שלא מחייבים פינוי".
13.11.17 | "ב-97 המצלמה תפסה את ביבי אומר 'השמאל שכח מה זה להיות יהודים'", אמר גבאי לסטודנטית כשהופיע בכנס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, "את יודעת מה השמאל עשה בתגובה לזה? שכח להיות יהודים". בעקבות הסערה שעוררו דבריו אמר שדבריו לא צוטטו במלואם וכי "השמאל הוא לא פחות יהודי מאף אחד אחר"
8.12.17 | "ירושלים מאוחדת עדיפה על הסדר מדיני עם הפלסטינים", אמר גבאי בראיון רדיופוני לתוכנית "הנבחרים", אחרי הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל.
11.12.17 | דרש מחברי המחנה הציוני לתמוך בהצעת החוק למניעת הסתננות, שעלתה לקריאה שנייה ושלישית. ביוזמתו, שינתה הסיעה את עמדתה בחודש נובמבר ותמכה בהצעת החוק כשזו עלתה לקריאה ראשונה. בעקבות לחצים מצד חברי כנסת ופעילים איפשר בסופו של דבר חופש הצבעה.