הכרמל פורח / צילום: אורלי גנוסר
כשנכנסנו לעין הוד, חזרו אליי באחת כמה מהמראות הקשים ההם. גם אז, בדיוק לפני שבע שנים, היו אלה ימי החנוכה. השריפה הגדולה ההיא בכרמל, שאיימה לכלות כל דבר שנקרה בפני לשונות האש, גבתה חיי אדם, פגעה אנושות בטבע וליחכה לא מעט גם בכמה מיישובי הכרמל, מותירה אותם הלומים קשות. אם רוצים להיות אופטימיים, אפשר להסתכל על הזמן שחלף מאז כעל שבע השנים הקשות, ולהביט קדימה אל שבע השנים הטובות, אולי דווקא בזכות התושבים שמסרבים להרים ידיים ומתרכזים בשיקום ובעשייה.
עין הוד הוא אחד מאלה. כפר האמנים היחיד בארץ, יישוב קטן וציורי שמאגד אמנים משלל תחומי יצירה, ואת אווירת האמנות חשים כבר על שביל הגישה לכפר. חנינו מול הכניסה. הכפר סגור לתנועת כלי רכב של מטיילים, כי הרחובות צרים ואין חניה, וכך נמנעת עוגמת נפש לכל הצדדים. חוץ מזה, מדובר כאמור במקום קטן, ורק שיטוט חופשי במרחב מעניק את החוויה המקומית הראויה.
אחד המוסדות הוותיקים והידועים בעין הוד הוא מוזיאון ינקו דאדא, המחובר מאוד, כמו מייסדו, למורשת הדאדא האירופית. יחד איתה מציין המוזיאון מאה שנה ליצירה המהפכנית "המזרקה" של מרסל דושאן בתערוכה קבוצתית חדשה, רבת משתתפים, המתפרסת על פני כל חללי התצוגה במוזיאון. התערוכה החדשה, "מה נ(מ)שתנה", היא הומאז' ליצירתו של מרסל דושן, "המזרקה".
ב-1917 העמיד האמן הצרפתי-אמריקאי מרסל דושאן משתנת חרסינה הפוכה על כן, ובאותו רגע ביצע מהפכה בעולם האמנות. העבודה קראה תיגר על ההגדרה של מהי אמנות בכך שדושאן השתמש במוצר צריכה מן המוכן, משתנה לצורך העניין, אבל טיפל בה כך שהמחשבה האמנותית הפכה אותה ליצירת אמנות.
בתערוכת המחווה מוצגות עבודות של יותר מעשרים אמנים ישראלים, שיצרו עבודות במחווה למזרקה המפורסמת, ויש בהן לא מעט הומור ותחכום. אל תוותרו על המיצג "מושב חורף" של דינה בליך, שלקחה אלמנט קרוב למשתנה והציבה 120 מכסי אסלה במבנה הדומה לזה של מליאת הכנסת. ליהי שני חיברה בקולאז' את תצלום ה"מזרקה" עם הילד המשתין המפורסם, חנאן ארמלי מתיי העמידה משתנה מסתובבת על גבי גלגל אופן, ובכך התכתבה עם עבודה אחרת של דושאן. התערוכה תוצג עד סוף מארס והמוזיאון פתוח גם בסופי שבוע. אגב, למשפחות לא כדאי להחמיץ פעילות במעבדאדא - חלל עשיר וגדוש יצירתיות, שנועד לפעילויות לילדים בנושאי אמנות שונים.
המשכנו לטייל בכפר. בכל המרחב ניצבות עשרות עבודות אמנות מעוררות השראה, כך שיש תחושה של טיול במוזיאון פתוח. בכיכר המרכזית ניצבת הגלריה של אמני עין הוד, שפותחת צוהר לעולם האמנות השוקק במקום. כדאי לבקר כדי להתרשם מהמגוון ומהסגנונות השונים, ולא כדאי לוותר גם על ביקור בגלריות הפרטיות שיש לרוב האמנים, ומומלץ להציץ לסטודיו ולחללי העבודה.
אחר כך עצרנו להפוגה במסעדת דוניה רוסה וטעמנו מהמטבח הכפרי הארגנטינאי, שעיקרו בשרים, אבל לא רק. הדרך הכי טובה להתמזג עם הכרמל, הנופים והטבע היא דרך הרגליים, אז קבלו שתי אפשרויות. מהחניה של כפר האמנים יוצא שביל אדום, שמטפס במתינות אל השלוחה הצפונית. בחלק הראשון יש פארק קטן ונחמד עם יצירות אמנות, ומראש השלוחה נפתח נוף נפלא של הים ממערב ומורדות הכרמל ממזרח.
מכאן יורד השביל לוואדי של נחל אורן ונפגש עם שביל שחור, שהוא מסלול הטיול המעגלי של מערת אצבע. נקודת המפגש היא באמצע השביל ואפשר לפנות ימינה או שמאלה, שתי הדרכים מובילות לחניון נחל אורן (כשלושה קילומטרים). כדאי לדאוג מראש להקפצת מכוניות לסוף המסלול, כשניתן לעשות אותו גם בכיוון ההפוך.
אם אתם כבר בסביבה, מומלץ לבקר באטרקציה חדשה יחסית ומדליקה בשמורת הטבע נחל מערות, שממוקמת מעט מדרום. חוץ מטיול כיפי במערות האדם הקדמון, כדאי לחוות את "שביל הרגליים היחפות". רשות הטבע והגנים הקימה מסלול הליכה של כ-200 מטרים, שעשוי מכמה חומרי מצע, כשהרעיון (שמקורו באירופה), הוא חוויה חושית באמצעות כפות הרגליים.
ואם כל זה לא מספיק - בכל סופי השבוע החודש מתקיים "פסטיבל במגפיים" - טיולים ופעילויות בכרמל. בשבת 23.12 יהיו טיולים מודרכים בחי בר כרמל ובשוויצריה הקטנה, ותיערך פעילות בחוות "הר יללת התנים". ב-30.12 ייערך טיול בוואדי מערות, ובמרכז התרבות אלמא יהיו קונצרטים ומופעי אמנים ויתקיימו פעילויות נוספות. התוכנית המלאה באתר עמותת תיירות כרמלים: www.carmelim.org.il