נשיא המדינה השביע את נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת אסתר חיות / צילום: מארק ניימן/ לע"מ
"נישואי קרובים", "בצלמם ובדמותם" או "מבחן בוזגלו" - מחק את המיותר. רק שאין מה למחוק. עוד נשיאה של בית משפט עליון, הפעם אסתר חיות, אחרי כמה וכמה נשיאות ונשיאים שלפניה, ממשיכה להקפיד של שימור הגנים העליונים.
וכך כותב משרד הבריאות על המונח "נישואי קרובים": "המנהג להינשא לקרובי משפחה נפוץ בתרבות הערבית זה מאות שנים... במחקרים רבים נמצא קשר בין שכיחות יתר של מומים מולדים ומחלות גנטיות שונות בילדים שהוריהם קרובי משפחה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית".
אצלנו, מסתבר, המנהג נפוץ במיוחד בקרב הצמרת המשפטית של "שלטון החוק". כל מועמדיה של נשיאת בית המשפט העליון הם "בצלמם ובדמותם" של קודמיה, אנשיה, מטפחיה ומטופחיה. בית גידולם דומה, הטעמים שלהם זהים, ההיסטוריה שלהם דומה. ובעיקר: החינוך המשפטי שלהם זהה. מובנה. זה גדל אצל זה, שגדל אצל זו, שטופח על ידי ההוא וקודם לצמרת על ידי מחליפתה של ההיא. משפחה אחת גדולה, דומה ומאושרת.
עכשיו תגידי, כבוד השופטת חיות, מה יגידו לעצמם תושב דימונה ותושבת ירוחם, מר ומרת בוזגלו, כשיבואו בפנייך? האם את, חברייך ומועמדייך מבינים את השפה האחרת, זו שמדברים בה במקומות שנהנו פחות מהפריבילגיות של הנגישות (מה שמכונה "הפריבילגים", אלה ששווים יותר, גם בחוק) ולא בפרוזדורי אצולת ירושלים המשפטית? אתם מסוגלים בכלל להיכנס לנעליו ולחייו של מי שאינו נראה ונשמע כמותכם ולבחון את "היסוד הנפשי" שלו? לדון, לבחון ולשפוט בניקיון לב ונפש את אותה מזיגה רגישה וקריטית בין היסוד הנפשי לבין המעשה? בין הכוונה לממצא? הרי ראינו שוב ושוב (הרשימה רק מתארכת עם השנים) אנשי "צמרת", מהעדה המתאימה, ההשכלה המתאימה, התעסוקה והתודעה המתאימה (ואף מילה על האידיאולוגיה הפוליטית) - שעמדו מולכם ואתם בחנתם אותם לפי אמות המידה שלכם ופסקתם בהתאם.
לא סתם הוספתם לחוק את עניין "המחשבה הפלילית", את חשיבותו הקריטית של "היסוד הנפשי" - וכי איך "הוא" יכול להיות עם כוונה פלילית כאשר הוא, זה העומד מולכם, כל כך דומה לי, הרי גדלנו באותו הכפר, למדנו באותם פרוזדורים, אנחנו מדברים אותה שפה, אותם מונחים, זה לא ייתכן בעליל! - אז נזכה אותו.
ברור, הגיוני ואנושי שתפיסת עולם מכריעה פסיקה. אז למה לא לגוון את תפיסות העולם שלכם? למה לא להרכיב את ההכרה והתודעה שלכם? למה להיצמד לאותו חינוך ולאותה שפה?
גם ככה תחושת האמון בבית המשפט העליון נמצאת בנסיגה מתמדת. לפני שבועיים פרסם המכון לדמוקרטיה את מדד אמון הציבור - ומצא שרק ל-57% מהציבור יש אמון בעליון. כמה חודשים קודם, במאי השנה, פורסם מדד שלטון החוק השנתי של בית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה. השנה נמצא כי רק 49% מהציבור היהודי הביעו אמון בבית המשפט העליון, לעומת 80% בשנת 2000.
לא, זה לא קשור לא למשא ומתן עם הפלסטינים, לא לירושלים בירה או לא בירת ישראל, לא לקפיסטליסטים ולא לסוציאל-דמוקרטים. לא קשור לטראמפ ואפילו לא לבנימין, "ביבי" נתניהו. לא ימין, לא שמאל. זה קשור לבני אדם. לשוויון גלוי ומשכנע בין דם לדם.