שאול אלוביץ ובנימין נתניהו / צילומים: תמר מצפי
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייאלץ לחשוף את כמות ומועדי הפגישות שניהל כשהיה שר התקשורת עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק ובאתר החדשות וואלה, החשוד בפלילים.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, קיבל היום (ב') את עתירתו של עו"ד שחר בן-מאיר לחשוף את מועדי הפגישות בין נתניהו ואלוביץ', כמו גם את מיקום הפגישות שנערכו בין השניים, החל מינואר 2013 ועד 2015.
אחרי שהתנגדו לאורך ההליך להעברת הפרטים המבוקשים, הפרקליטות ובאי-כוחם של נתניהו ואלוביץ' נאלצו להסכים היום לבקשתו של בן-מאיר, לאור פסק הדין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט העליון. באותו מקרה הורה העליון לנתניהו לחשוף בפני העיתונאי רביב דרוקר וערוץ 10 את מועדי שיחות הטלפון שהתנהלו בינו לבין מו"ל "ישראל היום", שלדון אדלסון, ולעורך העיתון לשעבר, עמוס רגב.
בפסק הדין האמור, שמהווה הלכה משפטית שלה כפוף בית המשפט המחוזי, קבעו שופטי העליון כי הפגיעה בפרטיות (של ראש הממשלה ובני שיחו. ח',מ') במקרה זה היא שולית, ומאידך האינטרס הציבורי בחשיפת המידע הוא בעל משקל משמעותי, ולפיכך "תוצאת איזון האינטרסים בענייננו היא ברורה ומובהקת".
השופט מזוז התייחס לטענות שהועלו בדבר הקשר שבין חוק "ישראל היום" להליכה לבחירות 2015 ולעובדת היותו של נתניהו עד לאחרונה גם שר התקשורת - עובדה שהיא רלוונטית גם ליחסי נתניהו ואלוביץ' שהוא, כאמור, הבעלים של אתר החדשות וואלה.
"לא מדובר בעניין רכילותי גרידא, בקשר חברי שבין גורם שלטוני לבין בעליו או עורכו של עיתון. הקשר שבין ראש הממשלה לעיתון 'ישראל היום' - עיתון יומי נפוץ ורב-השפעה - מצוי על סדר היום הציבורי ומעסיק את הציבור ואת המערכת הפוליטית כמעט מיום הקמתו של העיתון ב-2007", כתב מזוז.
לדבריו, "השיח הציבורי האינטנסיבי והמתמשך בשאלת מהות הזיקה שבין ראש הממשלה לעיתון ובאשר למטרות העומדות ברקע ייסודו של העיתון הובילו בין היתר גם לבדיקה של מבקר המדינה, לעתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת ה-20, ליוזמות חקיקה להגבלת פעילות העיתון, ויש אף הקושרים בין יוזמות אלה למהלכים שהובילו להקדמת הבחירות".
עוד נציין בהקשר ליחסי נתניהו-ואלוביץ' כי ב-2 באוגוסט חשף "גלובס" כי ארי הרו, עד המדינה שמעיד נגד נתניהו בתיקים 1000 ו2000, עשוי למסור למשטרה מידע לא רק על יחסי נוני מוזס-נתניהו, אלא גם על יחסי נתניהו ואלוביץ'.
גורם המקורב להרו אמר לנו אז: "אם ארי הרו יפתח פה על אלוביץ', הוא עשוי לסבך עוד יותר את אלוביץ'. הרו מכיר טוב מאוד את מערכת היחסים הקרובה בין נתניהו לאלוביץ' ויודע הרבה מאוד דברים שאחרים לא יודעים. כולם מדברים על מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר בהקשר של אלוביץ' - אבל מהרו הוא צריך לחשוש".
אלוביץ', נדגיש, שלל את הדברים הללו. עורכי דינו, ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, מסרו בתגובה: "מדובר בקשקוש גמור. אלוביץ' כלל אינו מכיר את ארי הרו ומעולם לא דיבר איתו".
היחסים הסבוכים מאוד של נתניהו עם רוב התקשורת בארץ הם דבר ידוע שנתניהו מדבר עליו רבות. נתניהו הגדיר את התקשורת כ"תעשיית הדכדוך", כינה אותנו "חמוצים" ואמר, בין השאר, כי "איפה שהם רואים כלכלה הרוסה, אני רואה כלכלה פורחת. איפה שהם רואים פקקים - אני רואה מחלפים".
לעומת זאת, יחסיו של נתניהו עם ראשי "ישראל היום" היו בעבר קרובים מאוד, והדבר נחשף גם מהשיחות הרבות שניהל נתניהו עם אדלסון ערב הבחירות האחרונות. גם יחסיו של נתניהו עם אלוביץ' נחשבים כקרובים מאוד.
היחס הביקורתי של נתניהו לרוב התקשורת הוא זה שכנראה גרם לו להחזיק אצלו את משרד התקשורת מתחילת כהונת הממשלה הנוכחית. אבל אז הגיעו שני אירועים שאילצו את נתניהו לוותר על תיק התקשורת. הראשון היה שהמשטרה פתחה בחקירת תיק 2000 שבמרכזו החשד כי ערב הבחירות, נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, נפגשו כמה פעמים ורקמו 'דיל' מושחת, שבמסגרתו נתניהו יפעל לצמצום השפעתו של "ישראל היום", ואילו מוזס ידאג לסיקור אוהד לנתניהו ב"ידיעות".
האירוע השני היה עתירה שהגישה ב-18 בינואר התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, בטענה כי נתניהו לא יכול להמשיך לשמש כשר התקשורת לאור ניגוד העניינים לאור ניגודי העניינים הרבים שלו. הטענות לא נסובו רק על יחסי נתניהו-מוזס, אלא גם על יחסי החברות בין נתניהו לבין אלוביץ'. התנועה הלינה בעתירתה על "הפגיעה הקשה באמון הציבור, הפגיעה הקשה במשרד התקשורת וחוסר הסבירות הקיצוני שבהמשך כהונתו של נתניהו". מאוחר יותר הצטרפה לעתירה גם מפלגת המחנה הציוני.
ב-20 בפברואר השיגה העתירה לבג"ץ את מטרתה - המדינה עדכנה את בית המשפט כי נתניהו החליט להתפטר מתפקיד שר התקשורת, וכי צחי הנגבי ימונה לתפקיד ל-3 חודשים. מאוחר יותר מונה איוב קרא לשר התקשורת באופן קבוע.