גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טעם הקהל

לפנינו עוד רוטציה מאירת עיניים לגבי מה שחושבים השחקנים הגדולים בשוק

דולר / קרדיט: שאטרסטוק
דולר / קרדיט: שאטרסטוק

עוד לא הגיע הרגע לסיכומים עבור 2017 אבל כולנו יודעים שהייתה זו שנה של המשך ישיר למה שאנו רגילים לו: סביבה של כסף רב, המחפש תשואה מעבר לרמה האבסורדית של השוק הסולידי. וכידוע, חלק מן החיפושים האלו הגיעו למפתנן של אגרות החוב הקונצרניות. יש, כמובן, הרבה סוגים מאותן אגרות חוב הקשורות לחברות מסחריות, כאשר הדירוג שלהן היא מפת הדרכים הרלוונטית לרמת הסיכון. עד עתה הייתה סיבה להניח שעולם השקעות זה, הנותן הלוואה לחברות, ולא למדינה, אכן יהווה כר נרחב של תשואת יתר.

עבור המשקיעים באפיק זה יש דרכים רבות ליישם העדפה כזו: לייצר סולם אג"חים על בסיס הסיכון, והמח"מ, באופן ישיר ועצמאי, להעסיק מנהל השקעות מומחה לתחום, או לקנות נכסים המהווים בעצמם ניהול אקטיבי (או פאסיבי) של סוג נכסים זה: קרנות נאמנות, ותעודות סל. אלו מהוות עיקר הכלים לביצוע המשימה עבור המשקיע הפרטי.

האם השתנה עכשיו גורם מאקרו-כלכלי כלשהו שיגרום לשנות את מאזן ההעדפות, ולגרום למי שאהב את הקונצרניות להפחית את חיבתו אליהן? אינני מודע לכזה גורם גלוי וידוע לכל. אבל, הנה לפנינו גרף מבית בלומברג:

משה-שלום-קונצ-26-12
זוהי תצוגה של כמות הכסף הנכנסת, בפעם הראשונה, לתעודות סל העוסקות באג"ח קונצרניות בארה"ב. באופן מפתיע למדי, חודש דצמבר מציג פדיון, ולא גיוס של הון לסקטור הזה. מפתיע אגב, כמו בירידה הדרמטית בנזילות הדולרית שהצגתי כאן בשבוע שעבר. שימו לב שמדובר על פדיון שבא אחרי שנה רציפה של גיוסים יפים במיוחד.

על בסיס גרף זה ניתן לשאול שתי שאלות מעניינות: האם מדובר בתופעה של כסאות מוזיקליים בלבד, דהיינו מכירת סקטור זה, על מנת לבצע קניית מניות במקום זאת? ומה היה הגורם ששינה את טעם המשקיעים? אתחיל דווקא בתהייה השנייה קודם כי היא יכולה להעיד על הכיוון לתשובה של השאלה הראשונה.

ובכן, נשאל מיד: מה הגורם המסוכן ביותר לגבי אג"ח קונצרני? התשובה תהיה תמיד פשיטת הרגל של המנפיק. אבל, במקום שני גבוה נמצא את המילה אינפלציה. שחיקת הניירות מול עלייה בתשואה בשוק אמנם טובה למי שרוצה לקנות אג"ח חדש, אבל קטלני למי שכבר מושקע בכלי הפיננסי הזה. מה גם שאז מתחילה תחרות אמת עם האג"ח הממשלתי הסולידי הרבה יותר.

וכך, על פי המנעד הרחב של הירידות שאנו חוזים לאחרונה באג"ח בכלל, ובסוג הקונצרני בפרט, אנו נניח שהגורם האינפלציוני חוזר להיות גורם לדאגה. איזו אינפלציה, תשאלו מיד. הרי אין כזו כמעט. זה כבר לא כל כך נכון, אבל הצפי כאן הוא החשוב, ולא המציאות הקיימת היום. השילוב של רפורמת המס של טראמפ, וההתייצבות של הצמיחה הגלובלית סביב 3.5%-4% צמיחה, יחד עם צפי של צמצום במאזן הפד על ידי מכירת אג"ח בשוק, כל זה מתחיל להיות גורם משפיע לכיוון אינפלציה צפויה גבוהה יותר.

ומה לגבי שוק המניות? האם הוא נהנה-ייהנה מן הפדיונות שאנו רואים כאן? עקרונית, שוקי מניות נהנים מאינפלציה מרוסנת. רק אינפלציה דוהרת מזיקה, והרבה, וזו עדיין ממש ממש רחוקה מן העין. לכן, יש הגיון בלחשוב שמי שחשב לפדות קצת קונצרני חשב שכספו ייעשה טוב לחנות במניות. בינתיים, התיקון בשווקים המנייתיים ממאן לבוא, ולייצר לנו בסיס חדש, נמוך יותר, לרגל בריאה יותר של עליות חדשות. אולי חלק מן הגורם המונע זאת נמצא במעבר הסקטוריאלי המתואר כאן.

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

עוד כתבות

אפליקציית prospera

החדשנות תמשיך להוביל: 7 הענפים המבטיחים הבאים שההייטק הישראלי יכול לכבוש

רפואה מבוססת מידע, ראייה ממוחשבת בנדל"ן ובחקלאות, טעינה אלחוטית לסמארטפון ולמכונית ● לכבוד יום העצמאות ה-70, כתבי "גלובס טק" בוחרים את התחומים שבהם תעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיקח את העולם צעד קדימה

אריזונה, חומת הגבול שבין ארה"ב למקסיקו / צילום: רויטרס - Jorge Duenes

מה הופך גבולות בין מדינות לאטרקציות תיירותיות מושכות?

הגדר שבין אריזונה למקסיקו, הגבול שבין שתי הקוריאות, הטקס היומי בגבול הודו-פקיסטן והתפר שבין מזרח גרמניה למערבה ● יש גבול, פרויקט ליום העצמאות

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

ועדת הבחירות: חגיגות יום העצמאות הן לא של משרד התרבות

השופט חנן מלצר: "מכאן ולהבא אין לבצע עוד תשדירים בהשתתפות נבחרי ציבור, אלא במקרים חריגים שבחריגים"

גיל שויד  / צילום :יונתן בלום

"יש גבול כמה העולם בכלל יכול לקבל חברות ענק"

גיל שויד, מייסד צ'ק פוינט והזוכה הראשון בפרס ישראל בתחום ההייטק, מסמן את אחד האויבים של הסטארט-אפים ("עודף משאבים"), לא מתרגש מזליגת המוחות ("התופעה קיימת אבל יש על זה יותר רעש מהמציאות") ומזהיר מהכבדת נטל המס: "ישראל פחות תחרותית" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

דב מורן / צילום : יוסי אלוני

"את תרבות האקזיט לקחו רחוק מדי. זו לא התרבות שלנו"

דב מורן, היזם הסדרתי שהמציא את הדיסק-און-קי, עצוב בגלל כל ישראלי שעובר לסיליקון ואלי ● "הייתי שמח שהמדינה הייתה יותר הייטק ניישן. יש פה מקום לעוד כמה צ'ק פוינטים ומובילאיים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

רון ארד / צילום: אריק סולטן

מעצב-העל רון ארד: המנהיגות החדשה זה גועל נפש

הוא עובד על עשרות פרויקטים בו-זמנית, אבל מתעקש שהוא עצלן ● בורח מחוקים וכללים, אבל לא תתפסו אותו יוצא מהבית בלי כובע ● מכור לחדשות מישראל, אבל לא מסכים לייצג את המדינה ● בראיון ל"ליידי גלובס" מדבר רון ארד, ממעצבי-העל הגדולים בעולם, על יוז'י יאמאמוטו, פיליפ סטארק והקשר המפתיע עם ג'ונתן ספרן פויר

בני לנדא / צילום: איל יצהר

כשאתה מעז לזרוק מפות מהחלון, אתה יכול להמציא את ווייז

בני לנדא, שהפך את הדפוס הדיגיטלי מחזון למציאות, נחוש להמציא מחדש את עולם הדפוס עם טכנולוגיית ננו-גרפיקה ● "אני בודק ולא נרתע מהאתגרים הכי דמיוניים וקשים - ובגלל זה אנחנו גם מצליחים, כי חלק מהפרויקטים האלה עושים מהפכות" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

ארנה ברי / צילום: איל יצהר

"כדי להתחיל את האקוסיסטם היה צריך כמה נועזים, פסיכים"

קטר ההייטק לא היה יוצא מן התחנה ללא סביבת הון ומשקיעים נועזים שמוכנים היו לקחת את הסיכון: מארנה ברי וקרנות ההון סיכון ועד ליוסי ורדי והאנג'לים הפרטיים ● "זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

מישל סטרבצ'ינסקי / איור: גיל ג'יבלי

הדרך לעתיד עוברת דרך צמיחה ירוקה ומכלילה

העולם הפך לתחרותי, ובכל שנה "נולדים" מוקדים חדשים שמאיימים על מיצוי היתרון היחסי בהון אנושי של המשק הישראלי ● כך נעמוד באתגרים בהצלחה ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

מוטי בן משה / צילום: שלומי יוסף

ביום ב': מחזיקי האג"ח של אפריקה יצביעו על התיקון להסדר החוב

בתום דיון שנערך אתמול בבית המשפט המחוזי בת"א, החליט הנשיא איתן אורנשטיין כי הדיון הסופי באישור ההסדר יתקיים ב-9 במאי

ג'רום פאואל, יו"ר הפד החדש / צילום: רויטרס

איך הפרפרים בשוודיה משפיעים על מחירי הדירות בפלורנטין?

דוח של קרן המטבע הבינלאומית מראה ש-30%-40% מהשינויים במחירי הנדל"ן למגורים מושפעים מגורמים גלובליים ● בתקופות מיתון ההשפעה החיצונית מתכווצת

בני הזוג ברוניצקי / צילום: איל יצהר

"השנים הראשונות היו קשות מאוד. אני לא מתגעגעת אליהן"

סטף ורטהיימר המציא את "מודל תפן" להקמת גני תעשייה, דב לאוטמן ז"ל לא נתן למחלה להפריע לו להוביל יוזמות, ובני הזוג ברוניצקי הקימו בית ספר תעשייתי ומרכז יזמות בטכניון ● שלושה ישראלים, שלושה סיפורים על תעשייה - והרבה מעבר לזה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו, מעשים מזמינים ביקורת" - דן אריאלי מסביר את הסיבות לקיפאון המדיני

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

סקר פוליטיקאיות

מיוחד ל"ליידי גלובס": מיהי המנהיגה המוערכת ביותר בישראל

סקר של "הגל החדש" בדק עבורנו מיהן הפוליטיקאיות המוערכות ביותר בישראל ● איילת שקד מדורגת במקום הראשון, וההפתעה הגדולה: אורלי לוי-אבקסיס במקום השני בפער ניכר מהיתר

תל אביב / צילום: shutterstock

תוכנית ההתנתקות של ישראל מתל אביב

עבודת מחקר של תנועת אור וחברת הייעוץ טאסק בחנה שלושה תרחישים עתידיים  ● המסקנה המרכזית: ישראל חייבת לקדם מטרופולינים בחיפה ובבאר שבע, כדי להימנע ממחירי דיור מופקעים ומפקקים בלתי-אפשריים ● המסקנה המשנית: ישראל הפכה למדינה שמגיבה ומכבה שריפות ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

מולי אדן  / צילום : ניב קנטור

"אני מאחל למדינה להפסיק את ההשתלחות המטורפת הזו"

קרוב ל-10,000 עובדים מעסיקה אינטל בישראל, אבל לעצם הגעתה לכאן אחראי אדם אחד: פרופ' דב פרוהמן ● "לא מבינים שהיום אנחנו קוטפים פירות של עצים שנטעו פה לפני 20 שנה ושאסור לנוח, כי אז הילדים שלנו יקראו את זה כספר היסטוריה", אומר מולי אדן, לשעבר מבכיריה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

איילת שקד / צילום: מארק ניימן, לע"מ

מתווה חנינות ה-70: שקד חתמה על ההמלצות הראשונות לנשיא

השרה איילת שקד: "אין יום מתאים מהיום, לקראת סיום יום הזכרון וכניסת יום העצמאות, מלהעביר מסר של עידוד השיקום וחיזוק למי שנלחם במלחמות ישראל ובמשך שנים סובל מהלם והסתבך בפלילים בשל צריכת סמים"

הקיבוצים התאוששו מהמשברים וחזרו לפרוח / צילום: לע"מ

כך נולד הסדר החוב הענק של הקיבוצים. מה מציל אותם היום?

בעשורים הראשונים הקיבוצים התרגלו לינוק מהמדינה ולבנקים שמחלקים אשראי ללא הגבלה ● ה"מהפך" ב-77 ומשברים כלכליים אילצו אותם להבין שהחגיגה נגמרה, מה שהוביל לגלי עזיבה שאיימו על עתידם ● וגם, האם מחירי הדירות הגבוהים הם אלה שמצילים היום את הקיבוצים? ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

הנסיגה הישראלית מלבנון / צילום: רויטרס

איפה הם המנהיגים ההם? תזכורת ל-10 החלטות אמיצות

גם אם רוב הזמן אנו חיים בתחושה שאי אפשר להזיז כלום במדינה הזאת, לפעמים דברים קורים ● הנה כמה מאותם רגעים נדירים ב-30 השנים האחרונות שבהם הפוליטיקאים, המדינה והציבור הצליחו לשנות את המציאות הישראלית ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הוניגמן / צילום: תמר מצפי

נדחתה בקשת נאמני הוניגמן לאשר מכירת 4 חנויות נוספות של הרשת

בהחלטה שניתנה היום, קבע בית המשפט כי הדין אינו מאפשר לכפות על קניוני עופר את המחאת זכויות השכירות בארבעת החנויות אותם ביקשו נאמני הרשת למכור לרשת קיווי חרף התנגדות קניוני עופר