כספומט למשיכת ביטקוין / צילום: רויטרס
לפני שמעלים את השאלה האם ביטקוין הוא השקעה טובה, צריך לענות על שאלה בסיסית יותר: מה זה בכלל ביטקוין? אנחנו לא מתכוונים לשאלה מהו ביטקוין במובן הטכנולוגי. הכוונה היא לשאלה האם ביטקוין הוא "כסף", כפי שטוענים חלק מהאנשים שמשתמשים בו, או שהוא משהו אחר.
ראשית, כמה מילים על ביטקוין במובן הטכנולוגי. ביטקוין הוא קובץ (כמו כל קובץ אחר שיש במחשב) שמערכת מתוחכמת להפליא (בלוקצ'יין) דואגת לכך שניתן יהיה להעביר אותו מחשבון אחד לחשבון אחר, מבלי שיתאפשר לשכפל אותו ולהשתמש בו יותר מפעם אחת.
ברגע שמתבצעת העברה, המערכת מוודאת שההעברה חוקית (שמדובר במטבע אמיתי שעבר בין שני חשבונות קיימים). לאחר מכן, היא דואגת ליידע את כל המשתמשים שהביטקוין כבר לא נמצא בחשבון הראשון אלא בחשבון השני, כך שניתן יהיה לוודא שגם הפעולות הבאות שמתבצעות באותו ביטקוין הן חוקיות.
הטכנולוגיה הזאת מאפשרת להשתמש בביטקוינים כאמצעי תשלום. אבל אמצעי תשלום איננו בהכרח כסף. כדי שמשהו ישמש ככסף הוא צריך לעמוד בשלושה תנאים: קובע ערך, אמצעי תשלום ושומר ערך. עקרונית, הביטקוין הוא אמצעי תשלום מצוין. מה שנדרש מאמצעי תשלום זה שאנשים יהיו מוכנים לתת תמורתו מוצרים ושירותים, וזה בהחלט המצב עם הביטקוין.
אבל הביטקוין חלש בתור שומר ערך: כסף צריך להיות "משהו" שהערך שלו נשאר יציב בטווח זמן קצר, מאחר שאנחנו צריכים שהכסף לא יאבד מהערך שלו למשך הזמן שבין משיכת הכסף ועד לרכישת המוצרים.
השקל או הדולר, כדוגמה, אמנם אינם שומרים על ערכם לאורך זמן, מכיוון שהאינפלציה שוחקת את ערכם. אולם בנסיבות רגילות, השקל שומר על ערכו לאורך זמן המספיק לכך שהערך יישאר קבוע בין הרגע שהוא נמשך מהחשבון, ועד רגע רכישת מוצרים, או נכסים שמגינים מפני השחיקה (אפשר לקנות למשל, אג"ח, או תוכניות חסכון).
שינויים קיצוניים מדי
בגרף שמראה את השינויים בשער החליפין ביטקוין-דולר במשך יום אחד, ניתן לראות שהשווי של הביטקוין עלה בכ-10%, ואז נפל ב-11% כמעט, לפני שהתאושש מעט בסוף היום. שינויים כאלה קיצוניים מדי לרוב האנשים שמחזיקים בכסף רק כדי לבצע רכישה. תארו לעצמכם שרכשתם ביטקוין במחיר מסוים רק כדי לגלות שלמחרת שוויו פחת ב-10%, או שהשתמשתם בביטקוין ביום מסוים כדי לקנות מוצר וגיליתם שלמחרת הערך שלו טיפס ב-20%, ואתם הפסדתם אלפי שקלים רק משום שלא המתנתם יום אחד עם הרכישה.
אבל הבעיה העיקרית עם הביטקוין ככסף היא שהוא עדיין איננו קובע ערך. אפילו חסידי ביטקוין מושבעים, כשהם מדמיינים מחירים, הם לא חולמים בביטקוין. ברוב המקרים, גם אלה שנוקבים במחירים בביטקוין, "מחזיקים בראש" שווי במטבע אחר, והמחיר שהם נוקבים בביטקוין הוא תרגום של המחיר במטבע המקומי שלהם. נכון לעכשיו, לפחות עבור החלק הארי של משתמשי הביטקוין, הביטקוין עדיין איננו קובע ערך. מה שאומר שהוא איננו כסף.
מה יש עכשיו, ומה הפוטנציאל
אז אם הביטקוין איננו כסף, מהו כן? התשובה מורכבת משני חלקים. הראשון, הוא מה הביטקוין כבר עכשיו. השני, מה הפוטנציאל שעוד יש לו.
כבר עכשיו, לביטקוין יש כל התכונות שנדרשות מנכס בטוח. הכוונה לנכס שהביקוש אליו גואה בזמני משבר, ויורד בזמנים של שפע. נכסים בטוחים קלאסיים הם אג"ח של ממשלת ארה"ב וזהב.
הביטקוין דומה לזהב בכך שכמו הזהב, הוא קיים בכמות מוגבלת: על פי הפרוטוקול שלו, כמות הביטקוינים מוגבלת לעד 21 מיליון, וניתן יהיה לכרות כמות גדולה יותר רק אם תהיה הסכמה של 90% לפחות מכלל המשתמשים בביטקוין. לביטקוין יש יתרון על הזהב בכך שלזהב נדרשת בדיקת איכות, בעוד שהאיכות של הביטקוין קבועה.
ההשערה שהביטקוין אכן מתפקד כנכס בטוח זוכה לחיזוק ממעקב אחרי התנודות במחיר שלו. זיו חלף, מרצה למטבעות קריפטוגרפיים, הפנה את תשומת לבי לכך שכאשר יש משברים פיננסיים בעולם, המחיר של הביטקוין עולה. דוגמה לכך ניתן לראות בגרף המראה את מחיר הביטקוין במהלך 2015. אפשר לזהות שתי עליות חדות במחיר שמקושרות עם אירועים כלכליים משמעותיים: הראשון הוא המשבר בקפריסין וביוון, שבעקבותיו אנשים יכלו למשוך רק סכומים מוגבלים מהחשבון שלהם. השני הוא הפיחות ביואן הסיני. בשני המקרים, אנשים העבירו כספים לביטקוין, בנסיון לשמור על ערך הרכוש שלהם.
הדבר מסביר מדוע הביקוש לביטקוין כל כך גבוה כיום. בעקבות הריבית הנמוכה בשווקים הסולידיים בעולם, והמחסור בהשקעות טובות בסיכון נמוך, הצטברו בחשבונות העו"ש בעולם סכומים אדירים. מי שמחזיקים בסכומים הללו מחפשים אפיקי השקעה, ולכן, כל עוד אין הזדמנויות השקעה אטרקטיביות רבות, קשה לנחש עד להיכן יאמיר המחיר שבו ייסחר הביטקוין. מצד שני, צריך לזכור שמחיריהם של נכסים בטוחים נוטים לרדת, ואפילו בחדות, בזמנים שבהם העסקים חוזרים למצב נורמלי.
תחליף אטרקטיבי לכסף של ממש
הפוטנציאל הקיים למטבעות קריפטוגרפיים הוא למעשה הטכנולוגיה, שהופכת אותם תחליף אטרקטיבי לכסף של ממש. זאת מאחר שבבסיס, למטבעות וירטואליים יש כמה יתרונות שהופכים אותם אטרקטיביים לקבוצה לא קטנה של משתמשים.
ראשית, כמו מזומן, לא נדרש למסור כל מידע כדי להחזיק בביטקוין (למרות שהיום בחלק מזירות המסחר נדרשים לקוחות למסור מידע כדי לבצע רכישה). שנית, כמו מזומן, אין פיקוח על מה שעושים עם ביטקוין. אם אני אנסה "להמר"בהשקעותיי באמצעות אשראי, נניח בחברת האשראי ויליאם היל, החברה לא תאשר את הפעולה. אבל לא ניתן למנוע מלרכוש "הימור" במזומן, או בביטקוין. בעולם שבו הרשויות חשבו שעוד כמה שנים ייעלם הכסף המזומן, והן יהיו מסוגלות לעקוב אחר כל פעולה, הביטקוין יכול בהחלט להיות אלטרנטיבה מעניינת עבור מי שמעוניינים לשמור על פרטיותם.
היתרונות של החוזים החכמים
מה שהופך את המטבעות הקריפטוגרפיים לאמצעי תשלום אטרקטיבי אף יותר הוא התפתחותם של החוזים החכמים. ניק ספאנוס, למשל, מי שפתח את בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים הראשונה בניו יורק, סבור שהחוזים החכמים הולכים לשנות את האופן שבו עושים עסקים.
החוזים החכמים הם בעצם תוכנה שמגדירה העברה אוטומטית של מטבעות בין חשבונות, אם התנאים המפורטים בחוזה מתקיימים. את החוזים הללו טוענים לתוך הבלוקצ'יין, המערכת שמבצעת את העסקאות, וכך שני הצדדים יכולים להיות בטוחים שהחוזה יקוים, גם אם אין להם כל מידע על הצד השני לעסקה. חוזה חכם יכול, למשל, לשלם ליורשים את מה שנכתב בירושה באופן אוטומטי, מהרגע שמתקבל מידע מאומת על הפטירה.
חברות כמו Zap.org ודומות, שעובדות על זרימת המידע לחוזים, בהחלט יכולות להיות הזדמנות טובה להשקעה למי שמעוניינים להשקיע בטכנולוגיה עם פוטנציאל, אבל לא רוצים להיחשף לסיכון שבהשקעה במטבע מסוים. רק בישראל יש לכל הפחות כמה עשרות חברות שמפתחות טכנולוגיה הקשורה למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. טכנולוגיה זו עשויה בהחלט להיות רווחית גם עבור עסקים במטבעות רגילים.
האם להשקיע בביטקוין או במטבעות הללו כאפיק השקעה זו שאלה סבוכה. אולי דווקא כדאי לראות בהשקעה בטכנולוגיה חכמה, העוסקת בפיתוח בסביבה זו, הזדמנות השקעה מעניינת. זאת, בין היתר, כי ביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים מייצרים לחץ על מערכת הבנקאות המוכרת לנו, ולכן גם הבנקים יידרשו להשקיע הרבה פיתוח טכנולוגי כדי להישאר תחרותיים ורלוונטיים בעולם החדש.
■ הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.